הבריף
התבקשנו ליצור מיתוג שמשדר מששהו שמח, צבעוני, צעיר, חגיגה, פסטיבל, אורבני וכן שיהיה ורסטילי ומודולרי לטובת הפורמטים השונים.
ההשראה
הבריף זרק אותי לתערוכה שראיתי במוזיאון הוויטני בניו יורק של אמן מודרני אמריקאי בשם דיוויס סטיוארט (Stuart Davis). סטיוארט היה צייר אמריקאי קוביסטי שהשתמש בצבעים ובצורות מופשטות להפליא כדי להמחיש דינמיקה שונה של הסביבה התרבותית והפוליטית האמריקאית. העבודות שלו היו מאופיינות במשטחי צבע אינטנסיביים עם עיצובים ״פשוטים״.
לקחתי את המקצבים העולים מהעבודות שלו והשלכתי אותם על האורבניות והכאוטיות של העיר תל־אביב-יפו. דמיינתי פסלים ומבנים אריכטקטוניים בעיר שקמים לתחיה, לובשים ידיים ורגליים ומעלים מחזה בשם ״תל-אביב-יפו: צורות נודדות, קומפוזיציות משתנות״. אני חושב שהרעיון בא לי מעלילות המזרקה של יעקב אגם בכיכר דיזנגוף: יום אחד היא פשוט קמה והלכה, מתישהו היא תחזור. ואז שוב תלך. ברוכים הבאים לתל־אביב.
התהליך
התחלתי עם סקיצות למספר פסלים ומבנים אהובים וזכורים בעיר והוספתי להם עיניים וידיים, אהבתי שזה לקח כל מבנה למקום מפתיע ואחר. את הדמויות חיברתי יחד לטובת האיור הראשי שמופיע באתר שבוע האיור, משם יצאתי והפרדתי את הדמויות לפורמטים השונים. הניסיונות הראשונים של הביצוע היו דווקא בסגנון וקטורי שהיה פחות מוצלח לטעמי, הרגשתי שהוא קר ומאט את התנופה שאני רוצה להעביר עם הדמויות.
המיתוג
הפלטה הצבעונית שבחרתי בה היא די בסיסית ולא רחוקה מצבעי היסוד, יש בפלטה הזו הרבה גיוון ושמחה. בפורמטים המודפסים הטקסט הרץ והכותרות הם בבלנדר שעיצבה מיכל סהר ובאתר השתמשנו בגרסה העברית של Open Sans שעיצב יאנק יונטף.
עיצוב טוב
יודע מאין הוא בא ולאן הוא הולך.
The post 1+1 / שבוע האיור 2017 appeared first on מגזין פורטפוליו.
