קורין ון חרבנברוק
בת 29, מחוות ״אל היען״, צפון הנגב, המועצה האזורית אשכול. לפני המעבר לאיינדהובן עבדתי בעסק המשפחתי, חוות מבקרים תיירותית שמציעה חוויה המקרבת בין בני האדם לבעלי החיים, בעיקר יענים. בנוסף עורכים בחווה אירועים וחתונות ייחודיות. אני עסקתי בפיתוח חווית הביקור בחווה, כלומר בהעשרת המקום על ידי עיצוב ובניית מתקנים יצירתיים לילדים, ובמקביל שיווק החתונות והאירועים בחווה. לאחר מכן עברתי לתל אביב בכדי להיחשף לעולם העיצוב ובניית תיק עבודות.
corinnevangrevenbroek.com
Mixed Wearables
בתערוכת הבוגרים הצגתי שני פרויקטי גמר, שעסקו בדרך שבה אנו יכולים להשתמש בטכנולוגיה ככלי תקשורת דרך סגנון לבוש. העולם הדיגיטלי והעולם הפיזי נראים היום כשני עולמות שונים ומרוחקים. עם Mixed Wearables רציתי לקרב בין שני העולמות ולהלביש אותם על הגוף שלנו. השתמשתי בטכנולוגיית AR, שבה לכל פריט לבוש ישנו הדפס מיוחד הפועל כקוד. כשההדפס נחשף למצלמה הקוד נקרא ונחשפת שכבה דיגיטלית המשמשת כפריט לבוש דיגיטלי. כך ניתן להתלבש באופן פיזי ובאופן דיגיטלי בו זמנית.
מקור ההשראה למראה ולצורה של הלבוש הדיגיטלי מגיע מעולם הטבע, מאבקנים של פרחים. ההדפס על הבדים הוא המבנה הביולוגי של אבקן והלבוש הדיגיטלי הוא מגוון אבקנים עם טקסטורות וצבעים שונים. הבחירה באבקן נועדה להעצים את העובדה שבקונטקסט דיגיטלי הכל אפשרי: כדי לראות את האבקן אנו צריכים מיקרוסקופ, ולעומת זאת בעולם הדיגיטלי אפשר להגדיל את האבקן לגודל כה עצום עד שאפשר ללבוש אותו.
הפרויקט מציע דרך שונה וחדשנית לאופן שבו אפשר להציג אופנה, ולתקשר אופנה בצורה פיזית ודיגיטלית בו זמנית. כיום הפרויקט מהווה תצוגה אינטראקטיבית לצורת לבוש באופן דיגיטלי ופיזי, אבל הוא יכול להתרחב ולגדול לתערוכה העוסקת בטשטוש הגבולות בין אופנה מוחשית לדיגיטלית ולהוות כלי חדש לביטוי וזהות.
Digital Ethology
הפרויקט הוא חיזיון עתידני, תוצאה של מחקר שבדק את התנהגות שלנו אונליין. התקשורת שלנו כיום נעשית בעיקר על ידי שימוש בהודעות טקסט ובאימוג׳ים; אנו מאבדים את התקשורת המילולית. אני מאמינה שבעתיד נאבד את התקשורת המילולית עוד יותר ואולי נאמץ התנהגות הזהה לזו של בעלי החיים; כלומר, נדע לתקשר עם הסביבה דרך המראה החיצוני שלנו.
לדוגמה, כשחתול מרגיש פחד הוא מגדיל את המראה שלו על ידי העמדת הפרווה שלו כך שהוא מתקשר ״אני מפחיד״, סוג של מניפולציה. כך בעתיד, לדוגמה, אני עלולה להרגיש חוסר ביטחון לפני הגעה לפגישה חשובה, אך בזכות הלבוש הווירטואלי שלי אוכל לשנות את המראה שלי, להעצים את הגזרה ולשדר ביטחון בעזרת האופן שבו אני לבושה.
דוגמה נוספת מבוססת על פלטפורמות כמו טינדר וגריינדר, מקום שבו אפשר למצוא בן זוג. בעתיד הטכנולוגיה עדיין תהווה זו שתשדר לבני האדם מי הוא בן זוג פוטנציאלי, לא נצטרך לטרוח ולהבין בכוחות עצמנו. אך עדיין נוכל להראות לבן זוג פוטנציאלי שהוא מוצא חן בעינינו על ידיד שימוש בלבוש חיזור וירטואלי. דמיין שאני לובשת לבוש צהוב המרקד ריקוד חיזור ומהצד השני אתה לבוש כחול ומרקד אל מולי, אט אט אנו קרבים ויוצרים ״פלירטוט דיגיטלי״, מתמזגים ויוצרים יחד לבוש המשתנה לירוק.
החוויה הזו מבוססת על ריקוד החיזור בין בעלי חיים. הרעיון הוא להזמין את העולם הדיגיטלי אל הפיזי באופן Playful And Colorful. בעתיד, ברגע שבו העולם הדיגיטלי והפיזי יתמזגו, נוכל לראות את שני העולמות יחדיו כאחד; נוכל לשדר את מה שאנחנו מרגישים או מה שאנחנו רוצים שהסביבה תחשוב שאנו מרגישים דרך התלבושת הווירטואלית שלנו.
בפרויקט בחרתי להראות את העתיד על ידי שימוש ב־VR ככלי: ברגע שהמשתמש חובש את ציוד המציאות המדומה הוא נכנס לחזיון העתיד: חווה מספר סיפורים, ספקולציות עתידניות, המבוססות על התנהגות האונליין שלנו היום והתנהגות הזהה לזו של בעלי החיים. הפרויקט מעלה המון שאלות כמו לדוגמה האם בעתיד שקוף מסוג זה תהיה לנו פרטיות או שתמיד נשתף את הרגשות שלנו עם הסביבה? מי יהיה המעצב לתלבושות שכאלו: האם יהיו אלו הרשתות הגדולות? המעצבים? או אנשים פרטיים? מה קורה כשהאקרים מתחילים לפרוץ ללבוש של משתמשים אחרים, ומציגים אדם כלבוש עירום? האם נפתח חושים נוספים כתוצאה לסגנון תקשורת חדשני שכזה? כיום הפרויקט מהווה ״חוויה״ ויכול להיות מוצג בגלריות, בהמשך הוא יכול בהחלט להתפתח למשחק או יותר מזה לפלטפורמה חדשה להחלפת חוויות או תקשורת הזהה לזו ברשתות החברתיות פייסבוק, Second Life וכו׳.
למה איינדהובן?
החלטתי לבחון את עולם העיצוב דרך המכינה ב־6B. כשהבנתי שעיצוב הוא התחום שבו אני רוצה לעסוק ניגשתי למבחני הכניסה של בצלאל, מכון טכנולוגי ואינדהובן. להפתעתי התקבלתי לכולם אך בחרתי באינדהובן בעיקר כי רציתי לחיות בחו״ל. עם אזרחות הולנדית ותמיכה מהממשלה ההולנדית לא עברה בי לרגע המחשבה לוותר על ההזדמנות, מה גם שהאקדמיה לעיצוב באינדהובן היא מבין הנחשבות בעולם.
תכניות לעתיד
התכניות שלי לעתיד הן לקדם את הפרויקטים שאיתם סיימתי את הלימודים, להציג אותם בעוד פלטפורמות, ולהגיע אל יזמים המתעניינים בלפתח את הפרויקטים לשלב הבא. מלבד זאת הייתי מעוניינת להיכנס ולעבוד בסטודיו המתעסק בעולם האופנה והטכנולוגיה, בין אם זה פיתוח בדים, חומר, טקסטילים חכמים או פיתוח חוויות וירטואליות. אני חושבת שהעולם הדיגיטלי או הטכנולוגיה הם חלק בלתי נפרד מסגנון החיים שלנו היום למרות שהוא לרוב נתפס כקר ומרוחק. הייתי רוצה לשנות את התפיסה ולהוסיף רגישות, עדינות ואסתטיקה לסגנון החיים שלנו בעידן הדיגיטלי.
The post איינדהובן 2017: קורין ון חרבנברוק appeared first on מגזין פורטפוליו.
