בין כל המהפכים, ההתרחשויות והאירועים שפוקדים בזמן האחרון את ברצלונה – אחת מחביבות הקהל של התיירות הבין־לאומית – קורים בה גם דברים אחרים, מהסוג שהפכו את העיר ליעד נחשק. מותג המשקפיים ״אתניה ברצלונה״ השיק לאחרונה בעיר את חנות הדגל הראשונה שלו בעולם, ובחר למקם אותה ברובע אל בורן (El born) שנושק לרובע הגותי, מהאזורים העתיקים ביותר בעיר שלאחר שנות הזנחה נהנה בשנים האחרונות מעדנה חדשה. הקסם הישן והאותנטי נמהל עם אווירה עכשווית שוקקת חיים שמפיחים במקום בתי קפה, מסעדות, חנויות ובוטיקים, כשילוב מנצח ומושך.
באחד המבנים העתיקים המאפיינים את הרובע, שוכנת עתה החנות שעל עיצובה הופקד לזארו רוזה ויולאן, האדריכל הראשי של רשת מלונות Camper, ועל תהליך השיפוץ־שימור אדריכל ג׳ורדי טיו, שבין היתר היה אחראי על עיצוב מלונות קמפר בברצלונה ובברלין. הקמת חנות הדגל, הראשונה של המותג, נועדה להעביר את הדי.אן.איי שלו ולהוות מקדש לאוסף משקפי השמש שעוצבו על ידו, לצד קולקציות קפסולה שנוצרו בשיתוף פעולה עם אמנים או בהשראת עבודתם, דוגמת היפני־אמריקני נובויושי אראקי, צלם ואמן עכשווי; האמן האמריקני ז׳אן מישל בסקיאט; הצלם האמריקני סטיב מקארי, שידוע גם כמי שחתום על הצילום הנודע של הנערה האפגנית; האמן הצרפתי המנוח איב קליין, שפעל במחצית הראשונה של המאה הקודמת והיה חבר בתנועת הריאליזם החדש; ונוספים.
הטיפול האדריכלי במעטפת המבנה, המתנשא לגובה שבע קומות, הקפיד להיצמד למקור על מנת כבד את עברו ולהבטיח התאמה למרקם הסביבה ההיסטורית שבה הוא ממוקם. בחלל הפנים בוצעו שינויי חלוקה שנועדו לענות על צרכי השימוש החדשים, ובכלל זה שילוב בסיס למעלית, שבזמן הפעלתה תאפשר לראות את ״נוף״ הקומות השונות. הקונספט העיצובי גובש בהשראת עיצוב פנים של דירות בברצלונה, כשהוא חותר לבטא קשר הדוק בין המותג ״יליד״ העיר, שאף נושא את שמה, לבין העיר ומורשתה התרבותית. קשר זה נעוץ בעובדה שדויד פלסייר, מייסד המותג, הוא דור שלישי ליצרן משקפיים שפעל בה מאז תחילת שנות ה־50 וחווה את כל התהפוכות שידעה.
כך, המותג הצעיר לכאורה נושא עמו מטען היסטורי־לוקאלי, שהוטמע כערך מוביל בדי.אן.איי שלו ושבא לידי ביטוי גם בעיצוב חלל החנות, שלדברי המעצבים נועד להעביר מסר האומר ״אני ברצלונה וזה כל מה שאני״. המעצבים מציינים שהם התבקשו ״לתפוס את הפן האינטימי ביותר של העיר, ולגרום לאורחים להרגיש כאילו נכנסו לבית בסגנון מסורתי״. בהמשך לכך, מופעו של החלל החדש משלב מעליות עץ ישנות, אלמנטים מעץ אלון, אריחים צבעוניים, קימורים קטלוניים אופייניים, עמודי ברזל יצוק, וכן אריחי ריצוף הידראולי, שתבניתם עוצבה על ידי המותג בעבור אחת מנקודות המכירה שלו.
שפת העיצוב מגלמת תמהיל סגנוני מרציונליסטי ועד דקו אמנותי. פריטי הריהוט והתאורה בסגנון שנות ה־40 של המאה הקודמת, דוגמת אורות תיאטרון ישנים, שולחן עבודה עתיק של צורפים, או שולחן איפור עם מסגרת מוארת מהסוג שמשמש בתיאטרון. את אלה משלימים חפצים ופריטים מקוריים, כמו לדוגמה כאלה שנתקבלו מאופטיקאים ותיקים, וכן יצירות אמנות ואוספים של ספרי אמנות וצילום. עבודות האמנות, אוספי הספרים העוסקים בתחום, כמו גם העובדה שהמותג מבכר ליצור קולקציות קפסולה עם אמנים ו/או בהשראת עבודתם ולאו דווקא עם מעצבי על מובילים, מבטאים את הקשר העמוק שלו לעולם האמנות.
קשר זה לא נעדר אף מהתפיסה העיצובית של פליסייר, שנודעת בזכות הצבעוניות שהוא משלב במסגרות. מסבו הוא קיבל על כך את ״ברכת הדרך״, ונראה שיחד איתה גם את האהבה לאמנות שמהווה, לדבריו, השראה לדגמים שהוא יוצר ומייצר. אך יותר מכל, נראה שירש ממנו את הקשר העמוק לעיר, שעכשיו מוצא את ביטויו בעיצוב חנות הדגל, שפתיחתה ממשיכה את המורשת היצרנית שנכרכת עם התרבות המקומית.
The post אני ברצלונה וזה כל מה שאני: אתניה ברצלונה פותחת חנות דגל ראשונה appeared first on מגזין פורטפוליו.
