בימים אלה מתקיים בירושלים פסטיבל חגים מבפנים – אותו הגו והקימו בשנה שעברה שלושה יזמים חברתיים תושבי ירושלים – ניר כהן, ענבל הלפרין וטלי יסייה. הפסטיבל מזמין את הקהל לחגוג את אחד מנכסי התרבות החשובים של ירושלים: חגיהן של כל הקהילות בעיר. לכבוד שנתו השנייה מספרים המייסדים על ייחודו של הפסטיבל כמפגש רב־תרבותי שיימשך לאורך כחודש וחצי.
Tali Bakshi:
היי חברים, מה שלומכם? אני תופסת אתכם בעיצומו של הפסטיבל
Tali:
נכון, סיימנו את חגיגות חג הסיגד, והשבוע אנחנו כבר בחגיגות הולדת הנביא מוחמד
Nir:
ולפנינו חנוכה, כריסמס־נוביגוד וכריסמס האורתודוכסי. בעצם משבוע שעבר עם חג הסיגד ועד ה־8.1 אנחנו מציינים חג אחר בכל שבוע
Tali Bakshi:
אז ספרו לי, איך כל זה התחיל?
Nir:
לפני שלוש שנים בדיוק חזרתי משליחות של חמש שנים בלונדון, שם לראשונה נחשפתי לחוויית שונות תרבותית חיובית, ומאוד רציתי להביא משהו מזה גם לירושלים שלנו. לפני שנה, בתחילת דצמבר, הייתה לנו שיחה רנדומלית על כך שהחגים מתקרבים, שכל הקהילות בעיר חוגגות ושחייבים לעשות עם זה משהו. הבנו שהדבר הכי משמעותי שאנחנו יכולים לעשות הוא מפגשים בבתים כדי להוציא אנשים מאזורי הנוחות שלהם ולגרום להם להתארח אצל קהילות שהם לא הכירו לפני. בנוסף עשינו סיורים בשכונות וכך התחלנו עם עשרה ימים ו־11 אירועים
Tali Bakshi:
איך הפסטיבל שונה ממקבילו החיפאי, חג החגים?
Tali:
ראשית, חג החגים בחיפה מציין רק שלושה חגים. כלומר, בירושלים יש גיוון גדול יותר ויחד עם זאת האתגר, המורכבות או מבחינתנו העניין הוא גדול יותר. מכיוון שיש הרבה יותר קהילות בירושלים, מה שהנחה אותנו זה איך מביאים לקהל הרחב את שאר החגים
Nir:
השנה גם הרחבנו את הצוות המוביל של הפרויקט ככה שהוא כולל כרגע בחור מזרח ירושלמי, חרדי, שתי ערביות נוצריות ומישהי מהקהילה הדוברת רוסית. היו הרבה חששות אם ואיך נצליח לייצר צוות כל כך מורכב אבל זה עובד!
Tali:
אני חושבת שהחגיגות בלונדון הן מקור ההשראה של חגים מבפנים, כך היינו רוצים שזה יתקיים בירושלים
Nir:
לגמרי! בלונדון חוגגים בכיכר העיר המרכזית, כיכר טרפלגר, את ראש השנה הסיני, הדיואלי ההודי ואפילו את חנוכה שלנו. בעיני זאת תהיה פסגת השאיפות אם גם אצלנו כיכר העיר המרכזית תארח את חגיהן של כל הקהילות בעיר ושתהיה אפשרות לכל קהילה לחגוג את עצמה באופן כזה שמזמין את כולם לקחת חלק בחוויה
Tali Bakshi:
נו, אבל הכל פה כזה פוליטי 
Nir:
כן, טוב… אנחנו אוהבים אתגרים ועוד יותר אוהבים לחלום
Tali:
ולכן כשיוזמה כזו מגיעה לא מתוך מקום של פוליטיקה, אנשים מתחברים ומגיעים לאירועים. אנחנו מנסים להוריד את מחסומי הפחד על ידי היכרות בין־אישית
Tali Bakshi:
איך לדעתכם הפסטיבל משפיע על העיר?
Nir:
יש השפעה בכמה רמות: קודם כל אנחנו גורמים לאנשים להבין שאפשר להסתכל גם על השוני ביננו כנכס ולא כנטל; לראות את הצדדים החיוביים של מה שבדרך כלל מוצג כפערים. אנחנו לא אומרים שאין אתגרים אבל אנחנו רוצים שאנשים יזכרו גם להסתכל על הצד החיובי של המטבע
Tali:
עדיין קשה להכריז שהשפענו על העיר, אנחנו מעדיפים לומר שאנחנו מנסים לחשוף כמה שיותר אנשים ליוזמה. אנחנו נדע לומר בעוד שנה־שנתיים האם הצלחנו. בינתיים אפשר להגיד שברמת הפרט אנחנו כן מצליחים: השינוי יבוא מלמטה
Nir:
בשנה שעברה התארחנו בבית של משפחה חרדית. זאת הייתה הפעם ראשונה שלי בבית חרדי, וזה פתח לי את העיניים בצורה בלתי רגילה: אני מרגיש מאז שאני מסתכל על הקהילה באור אחר, מבין שמדובר בכל כך הרבה גוונים שמרכיבים את החברה הזו. אגב, ההשפעה הייתה דו־כיוונית: לאחר המפגש, בעלת הבית כתבה לי שעכשיו היא מבינה את חשיבות המפגשים האלה (לקח זמן לשכנע אותה לקיים את המפגש, בהתחלה היא לא רצתה). מבחינתי זאת הייתה הצלחה קטנה, רגע של סיפוק אדיר
Tali:
הרבה אנשים, גם מחוץ לירושלים, מגיעים לאירועים שלנו, כלומר הפכו להיות שגרירים של היוזמה, ויש היענות גבוהה: עד עכשיו בכל בכל אירוע הייתה תפוסה מלאה. אם היינו עמותה או ארגון גדול ברור לנו שהיינו מצליחים יותר, אבל אנחנו רק מתנדבים שחולמים ואנשים זורמים עם החלומות שלנו
Nir:
בשנה שעברה עשינו סיור בחג מולד והגענו לקהילת קתולים דוברי עברית, שהייתה ממוקמת ברחוב הנביאים. אחד המשתתפים בסיור היה סטודנט במכללת הדסה – הממוקמת באותו הרחוב – שאמר לנו אחר כך שבמשך שנים הוא עבר כל בוקר מול הכנסייה אבל לא היה לו מושג על הקהילה הזו ושהיא קיימת שם! אנחנו נותנים לאנשים את ההזדמנות להכיר קהילות ותרבויות שלפעמים נמצאות ממש מתחת לאף שלהם
Tali:
אחת ההשפעות הגדולות של המיזם הוא שזה נוגע לאנשים בלב בלי פילטרים: בשבוע שעבר התארחנו אצל משפחת מקונן ובעל הבית סיפר את סיפור העליה שלו. זה היה כואב. כולם, בלי יוצא מן הכלל, בכו, כי פתאום אתה פוגש אדם שמספר ממקור ראשון את התלאות שהוא עבר ואי אפשר להיות אדיש לסיפור. לאחר יומיים שני משתתפים שלחו לי הודעה שהם לא מפסיקים לחשוב על מה שהם שמעו ושהתפיסה שלהם על עליית יהודי אתיופיה השתנתה. המפגשים האלה יוצרים חיבור אנושי בין זרים ומסירים את מחסומי השונות והפחד. זו מבחינתי הצלחה
Tali Bakshi:
מה החלום הרטוב של חגים מבפנים? ומהם התנאים האידאלים לפעולה מבחינתכם?
Nir:
וואו, שאלה מעולה. נדמה לי שהחלום הוא שזה ייהפך למעין מסורת ירושלמית בדומה לחג החגים בחיפה. כלומר, שזה יהיה משהו שקורה בכל שנה, ואנשים מכל הארץ, ואולי גם תיירים, יעלו לירושלים כדי לחוות את העושר התרבותי שיש לנו להציע. אני חושב שיש בזה מסר יפה של ״מציון תצא סובלנות״
Tali:
מבחינת תנאים, האידיאל הוא בעיקר שיתופי פעולה והבנה של חשיבות המיזם מצד גורמים עירוניים ומנהיגי הקהילות בעיר
Nir:
בשנה שעברה התארחנו אצל שלוש משפחות שונות: משפחה אתיופית, משפחה מוסלמית מבית חנינא ומשפחה חרדית ממאה שערים. מה שהדהים אותי הייתה העובדה ששלוש המשפחות היו כל כך דומות! בכולן היו המון חום ואהבה, תקשורת מדהימה בין בני הזוג ובכולן אפשר היה להרגיש בבית תוך רגע.
לאחר שסיימנו את הפרויקט הגעתי לכל אחת מהמשפחות כדי לתת להן שי צנוע על השתתפותן בפרויקט. ניצלתי את זה כדי לשבת איתם והבנתי באמת כמה המראה החיצוני הוא רק חלון ראווה, אבל בפנים מדובר באנשים שחיים את היום־יום: מתמודדים עם קשיים כמו של כולם, ובחלק גדול מהמקרים אפילו חולקים השקפות עולם דומות לגבי חינוך הילדים או התנהלות הבית. זה היה פשוט מרתק לראות כל כך הרבה קווים משותפים בין שלוש משפחות שכביכול אין ביניהן דבר במשותף. החלום שלי הוא להפגיש את שלוש המשפחות ולתת להן לגלות את הדמיון בעצמן, אבל אולי עוד מוקדם מידי בשביל זה…
Tali Bakshi:
מילה לסיום?
Nir:
שונות תרבותית היא אמנם מאתגרת אבל בצידה קיימות הזדמנויות רבות
Tali:
ירושלים היא מיקרוקוסמוס של העולם: כל קהילה מקבלת חלק אחד מפסיפס שלם
—
תאריכי הפסטיבל:
26.11-3.12 אירועי חג הנביא מוחמד
13-20.12 אירועי חנוכה
21-28.12 אירועי חג המולד
1-8.1 אירועי הנוביגוד וחג המולד האורתודוכסי
The post יהודי, ערבי ונוצרי הולכים לפסטיבל appeared first on מגזין פורטפוליו.
