בשנת 2010 יצא המעצב ניר מאירי, בוגר המחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל, לדרך עצמאית, הקים סטודיו לעיצוב מוצר והחל לעבוד עם חברות מקומיות ובין־לאומיות במגוון דיסציפלינות, עם התמקדות בגופי תאורה. עבודותיו של מאירי הוצגו בכמה גלריות ומוזיאונים מהנחשבים בעולם, ביניהם גלריה רוזאנה אורלנדי וגלריה נילופאר במילאנו, מוזיאון העיצוב חולון, גלריה מינט בלונדון ועוד. לפני שלוש שנים העתיק את מקום מושבו ללונדון והחל לייצר את המוצרים שלו באנגליה, תוך שהוא נע בין עבודה עם אדריכלים ומעצבי פנים לעבודה אקספרימנטלית יותר שמוצגת בגלריות.
Yuval:
הי ניר, מה שלומך?
Nir:
הכל טוב. יורד שלג
Yuval:
כיף! התרגלת כבר למזג האוויר הלונדוני? בכל זאת שלוש שנים
Nir:
לא נראה לי שאף פעם ממש מתרגלים, אבל כל שנה קצת פחות סובלים מהקור. מתחסנים 
Yuval:
בוא תתן לנו את תקציר הפרקים הקודמים, למה עברת ללונדון (ולא שחסרות סיבות), ומה עשית בשלוש השנים האחרונות
Nir:
הסיבה שעברתי הייתה כי בעיקר רציתי להתפתח מבחינה מקצועית. עוד כשעבדתי כעצמאי בארץ הייתי מציג עבודות שלי במילאנו ובלונדון והיה לי די ברור שאם אני רוצה לגדול אני צריך לעשות את זה יותר מקרוב. בשלוש השנים האחרונות אני בעיקר עסוק בלבנות את העסק שלי כאן בלונדון. אני פועל בשני ערוצים במקביל: האחד מסחרי – שבו אני מעצב, מייצר ומוכר מוצרים; והשני הוא יותר אמנותי – שם אני בעיקר מפתח חומרים חדשים ומציג אותם בתערוכות כמו זו שהיתה בספטמבר האחרון
Yuval:
מה אתה יכול לספר על העבודה בלונדון, על סצינת העיצוב המקומית? כי מצד אחד זה תמיד נראה בין־לאומי וזוהר מבחוץ, אבל אני בטוח שזה לא פשוט
Nir:
מה שיפה בלונדון זה שכל אחד יכול למצוא את הנישה שלו. זה באמת לא פשוט, אבל בגלל שלונדון היא אבן שואבת לכל כך הרבה אנשים קריאיטיביים מכל העולם, זה מייצר אין־סוף הזדמנויות. אחת החוויות המשמעותיות שלי הייתה לראות את מה שאני עושה דרך עיניים של אנשים אחרים מתחומים אחרים, ותוך כדי ללמוד על העשייה שלי ולהסתכל עליה מזווית שלא חשבתי שקיימת לפני כן. בגדול מה שאני עושה בלונדון דומה למה שעשיתי בארץ, אבל ההבדל העיקרי הוא שכאן יש לזה שוק: אני מציג בגלריות בלונדון ובמילאנו, מייצר את המוצרים שלי באנגליה ומוכר מכאן לכל העולם, ועובד על פרויקטים של עיצוב גופי תאורה לחללים
Yuval:
מה למדת על העשייה שלך? איזו זווית לדוגמה?
Nir:
לדוגמה בתערוכה האחרונה שעשיתי, הנושא היה מחקר בחומרים שמגיעים מסביבת הים והפרשנות שאני נותן להם בצורה של גופי תאורה. פנו אליי כל מיני גורמים שקשורים בשימור האוקינוסים, Well Being, קבוצות שתומכות (אידיאולוגית) בהכנסה של הטבע לסביבת האדם. זה גרם לי לחשוב על העבודה שלי מזוויות שלא חשבתי עליהן לפני כן
Yuval:
אז אם כבר הזכרת את התערוכה האחרונה, מה הצגת בה ואיפה היא הייתה, כי זו לא הפעם הראשונה שאתה עוסק בחומרים מסביבת הים
Nir:
התערוכה התקיימה בספטמבר האחרון, בזמן שבוע העיצוב של לונדון. בעבר כבר הצגתי פרויקטים שקשורים לחומרים שפיתחתי מסביבת הים, כמו אצות וחול, ובתערוכה הזו רציתי לקחת את הסיפור הזה כמה צעדים קדימה. התערוכה עסקה בכך שהים (שני שליש משטח כדור הארץ) יהיה בעתיד הלא רחוק מקור המזון העיקרי בעבור האנושות וחומרים שמגיעים מהים יהיו זמינים יותר לשימוש במוצרי צריכה. הצגתי עבודות חדשות (בנוסף לגופי תאורה שעשויים מחול ומאצות) כמו מנורות שעשויות ממלח ים, שולחנות מקשקשים של דגים וגופי תאורה מכוסים בעורות של דגים
Yuval:
ומה היו התגובות? וגם – יש לזה ערך כלכלי?
Nir:
התגובות היו מצוינות. בפרויקטים מהסוג הזה הסיפור לפעמים יותר חשוב מהמוצר אז הערך הכלכלי הוא משהו שאתה יכול לדעת רק לאחר פרק זמן. אני מפצה על זה בכך שאני גם מעצב מוצרים שהם פחות ״סיפוריים״ ויותר קלים לביצוע כמו קולקציית ה־BERRIES שהצגתי לראשונה גם במסגרת התערוכה
Yuval:
ספר עליה גם!
Nir:
זה הרבה פחות מתפלסף ☺
אלו גופי תאורה שעשויים משילוב של עץ, פליז ומתכת. ההשראה הגיעה מהדרך שבה גרגרים/פירות/אגוזים תלויים על ענפים, כך שכל ״פרי״ כזה הוא גוף תאורה. התעסקתי כאן גם בצורות תלייה שונות והיכולת של גופי התאורה להיות ורסטיליים
Yuval:
וזה ההבט המסחרי יותר שאתה פועל בו? איך זה עובד? איפה אתה מוכר? איך אתה משיג לקוחות? מי הלקוחות שלך? (וסליחה שאני נשמע כמו חוקר של מס הכנסה)
Nir:
כן. הלקוחות שלי הם בעיקר מעצבי פנים ואדריכלים אבל גם לקוחות פרטיים. המוצרים מיוצרים לפי הזמנה כך שהלקוח גם יכול לעשות התאמות לטעם ולצרכים המיוחדים שלו. עיקר השיווק נעשה באינטרנט אבל יש גם כמה חנויות יוקרה שמוכרות בעבור הסטודיו. אחד היתרונות הנוספים של לפעול מלונדון הוא שאתה לא מוגבל מבחינת השוק הבין־לאומי, והכוונה היא ללקוחות ממדינות שלא ידידותיות לישראל שרוכשים את המוצרים שלי
Yuval:
אתה יודע להגיד היום מה הולך יותר ומה פחות? זה עניין של טרנד, או שיש מקום לכולם? ואיפה אתה משתלב בזה
Nir:
זה גם קשור לטרנדים. אני חושב שללכת אחרי טרנד זה בעיקר טוב למכירות כי אנשים מתרגלים לקנות מה שהם רואים בכל מקום, אבל מה שיפה בלונדון זה שכל הזמן אתה רואה דברים חדשים וגם מצפים ממך לחדש, ויכול להיות שזה יהיה ״הטרנד הבא״. בסופו של דבר, כמה שזה ישמע נדוש, צריך לעשות מה שאתה אוהב בתור מעצב, וגם אם זה לא תחת איזשהו טרנד עדיין יש לזה מקום, ואולי זה הדבר הבא – וזה גם מה שאני מאמין ובו וככה אני משתלב
Yuval:
אתה יכול לתת דוגמה לאיזה פרויקט מסחרי מעניין שהיית או שעדיין אתה קשור אליו?
Nir:
אני עובד על עיצוב של גופי תאורה לבניין ב־WEST END במרכז לונדון, מבנה לשימור שהיה פעם כנסייה והוא מתעתד להפוך למרכז למחול ותיאטרון אלטרנטיבי. אני מעצב להם את כל גופי התאורה לכל החללים וגם למסעדה שעתידה להיות בחלל התחתון. מעבר לזה היו לי פרויקטים גדולים שבהם ייצרתי ומכרתי גופי תאורה (מהקולקציה של הסטודיו) לבתי מלון ואוניברסיטאות וגם לקוחות עשירים בכל מיני מקומות בעולם
Yuval:
מגניב! מתי המרכז הזה עתיד להיפתח?
Nir:
הוא עדיין בתהליך של אישורים אבל אני מקווה שבעוד שנה שנתיים
Yuval:
נחכה בסבלנות. ואפרופו סבלנות, מתי במשך השלוש שנים האלו בלונדון הבנת שאתה בדרך הנכונה? הייתה איזו נקודת דרך משמעותית?
Nir:
כן. נקודת המפנה המשמעותית היתה כשקיבלתי את הפרויקט של התיאטרון שסיפרתי לך עליו הרגע, אבל זה היה רק אחרי שנה שכבר גרתי בלונדון. זו היתה שנה לא קלה אבל הסבלנות משתלמת
Yuval:
ומה עכשיו? מה הלאה? יש כבר מחשבות על מילאנו בשנה הבאה או פרויקט אחר על הפרק?
Nir:
אני ממשיך להתגלגל עם הפרויקטים שהצגתי בספטמבר, וכבר מקדם קולקצייה חדשה של גופי תאורה שכנראה תושק לקראת סוף פברואר
Yuval:
יכול/רוצה לספר עליה משהו?
Nir:
זה לקו המוצרים היותר מסחריים שלי, משהו בשילוב של עץ ומתכת…
Yuval:
נסתפק בזה… ולפני סיום, אם יש איזה מעצב או מעצבת צעירים שקוראים עכשיו את הראיון, איזו המלצה אתה יכול לתת להם אם הם חושבים על לנסות את מזלם מחוץ לישראל?
Nir:
ההמלצה שלי היא להשתלב במסגרת כלשהי במקום שנוסעים אליו (בין אם זה לימודים, התמחות או עבודה). אני הגעתי בלי זה וזה לא היה קל להכיר אנשים ולייצר קשרים, ומתוך מסגרת זה הרבה יותר פשוט
Yuval:
יפה! מה עוד? משהו חשוב נוסף להגיד לפני שמסיימים?
Nir:
אני בא לבקר בארץ בינואר קצת להפשיר; Can't Wait
The post לונדון כן מחכה לו. ניר מאירי מסכם שלוש שנים בלונדון appeared first on מגזין פורטפוליו.
