משרד התרבות והספורט הכריז הבוקר (ג׳) על הזוכים בפרסים בתחומי אמנות פלסטית ועיצוב לשנת 2017. השנה מעניק המשרד פרסים לאמנים הזוכים בסך כולל של 950 אלף שקל. בפרס שרת התרבות והספורט, בסך 50 אלף שקל כל אחד, זכו האמנים אורן אליאב, דוד בהר פרחיה, יובל יאירי, אורלי סבר, חיימי פניכל, איילת כרמי, יוסי מארק, עילית אזולאי, נבט יצחק וקבוצת סלה־מנקה. חברי ועדת השיפוט היו: ד״ר דורון לוריא, נחמה גולן וד״ר רונית שטיינברג.
מנימוקי השופטים למתן הפרסים: ״אמנותו של אורן אליאב, נובעת מתהליך התבוננות יסודי באמנות הבארוק על כל מורכבותה. יצירותיו הווירטואוזיות מבטאות את התהליך המעמיק שעבר האמן, תוך הפניית תשומת לב להבזקי אור, לטקסטורות משתנות ולתעתועים אופטיים היוצרים מראה עוצמתי ומרגש״. אליאב יציג ב-2018 תערוכת יחיד במוזיאון ישראל בירושלים.
מנימוקי מתן הפרס לד״ר דוד בהר פרחיה: ״יצירתו של דוד בהר פרחיה, בולטת בקולה הייחודי המשלב יצירה אמנותית ומחקר אדריכלי. אמנותו מבטאת קשב, מקוריות והעמקה. פרחיה עומד בראש קבוצת המחקר מונדי־לאב בטכניון, חיפה. מכלול פעולתו משלב גישה עצמאית יחד עם עבודת צוות והעמדת פרויקטים יצירתיים במגוון תחומים חברתיים. ביצירתו העצמאית, נעשה טיפול עדין ומרתק בחללים ארכיטקטוניים תוך התייחסות לאור, מרחב ולאופי המבנה״.
יובל יאירי: ״האמן יובל יאירי חוקר אתרים היסטוריים ומיתוסים מקומיים, מצלם אותם, מפרק אותם לגורמים ומרכיב אותם מחדש, התוצאה היא אינטליגנטית ומרהיבה כאחד. המראה הסטרילי והחד של היצירה הסופית, הוא כמעט בלתי מציאותי, ולכן מעורר מחשבה ביחס לתפיסת המציאות בעולם הדיגיטלי שבו אנו חיים. אתרי התוכן אליהם מתייחסים צילומיו של יאירי, כגון חלל המוזיאון או מבנה בית המצורעים בירושלים, מעלים הרהורים ומחשבות בנוגע למהותם של אתרים אלה״.
אורלי סבר: ״יצירתה של אורלי סבר, שייכת בעיקר לתחום הפיסול והמיצב. עבודותיה מושפעות מהחלל המטופל על ידה, תוך שימוש בחומרים יוצאי דופן. קריאת התיגר ביצירתה, באה לידי ביטוי באופן שבו היא מתייחסת למרחב התצוגה ולנוכחותם של הצופים במרחב זה. הרושם המונומנטאלי של עבודותיה והחומרים התעשייתיים בהם היא משתמשת, מבטאים עוצמה ואיפוק בו בזמן. צוות השופטים התרשם מהמתח שבין המוכר והזר ביצירתה של סבר, כמו גם ממימד ההפתעה בו היא משתמשת לצורך השהיית המבט על מרכיבי היצירה החזותית״.
חיימי פניכל: ״יצירתו של חיימי פניכל, מדגימה מיומנות יוצאת דופן באופן הטיפול בחומרים, במגוון טכניקות תלת ממדיות. פניכל מתמחה בהוצאת אובייקטים מהקשרם המקורי, ובגילום אובייקט מוכר דרך חומרים אחרים. המבנים המיניאטוריים שהוא בונה, בעלי אווירה אפוקליפטית הבאה לידי ביטוי במראה המכורסם ובייצוג ההרס. יצירותיו מתייחסות בו זמנית לעבר ולעתיד, והן עשויות מחומרים שבירים– ממש כמו החיים עצמם. וועדת הפרס התרשמה מהפניית תשומת הלב ביצירתו של פניכל לטכניקת הפיסול המסורתית, תוך התייחסותו לתפיסת עולם עכשווית, ביקורתית ומהורהרת״.
איילת כרמי: ״יצירתה של איילת כרמי הינה רב תחומית ובעלת מראה אסתטי מרשים. עבודותיה מצטטות באופן מושכל מחקרים מדעיים, כגון זה של לאונרדו דה־וינצ׳י בתחום התעופה ומחקר על חלקי מכונות מוכרות וזרות. השילוב שבין המכונה לאדם ובין המראה העדין לעיצוב השכבתי, יוצרים רושם מוכר וזר בו בזמן. תרגום המראה למדיה של הווידאו ארט, מעצים את המתח שבין המציאותי לדמיוני, ומהווה שלב נוסף ביצירתה המרתקת״.
יוסי מארק: ״ציוריו הפיגורטיביים של יוסי מרק, מבטאים מורכבות רגשית באמצעות הבעות אנוש המצוירות במיומנות טכנית ניכרת. יצירתו של מרק חוקרת את האמצעים הצורניים הבסיסיים, כגון אופן נפילת האור או מבניות הצורה. בו בזמן הוא מבטא מנעד רחב של רגשות, העולים ממראה גופן ופניהן של הדמויות בציוריו שאת רובן הוא מכיר באופן אישי ומעמיק״.
עילית אזולאי: ״יצירתה של עילית אזולאי, ממחישה את כוח הבריאה הטמון ביצירה החזותית. אמנותה המתבססת על מחקר תרבותי, מציגה את תהליכי האנליזה של המחקר ואת התגבשותו לכדי תוצר ייחודי חדש ושלם בדרכו. האתרים השונים הנבדקים בכל אחד מהפרויקטים של אזולאי, נעים בין הבנאלי למורכב בין השאר הודות למבט החקרני שהיא מציבה כלפיהם. בעבודותיה המתייחסות למבנים שצילמה ברחבי גרמניה, ניתן בין השאר ביטוי למורכבותם של הזיכרון, השימור והנחלת המורשת״.
נבט יצחק: ״יצירתה של נבט יצחק, באה לידי ביטוי בטכניקות של וידאו־ארט, סאונד ומיצב. יצחק מתמחה בהנפשת חפצים, תוך שהיא מערבבת בין תרבויות שונות, לדוגמה: בתוך שטיח אוריינטלי שהיא מצלמת, מתחוללים קרבות מטוסים וטנקים באופן בלתי צפוי בעליל. המראה הכולל אסתטי ומקורי, טעון סמלים ואלגוריות. עיסוקה בתרבות המזרח, מרחיב את הרפרטואר המוכר ומוסיף לו רבדים מעוררי מחשבה ומורכבות, האקלקטיות של אלמנטים מהמערב ומהמזרח ביצירתה מייצגת ביטוי למורכבות החיים במרחב המקומי״.
קבוצת סלה־מנקה: ״זה שנים רבות שקבוצת סלה־מנקה בהובלתם של לאה מאואס ודיאגו רוטמן, משפיעה על עולם האמנות הישראלי. קבוצה רב תחומית זו הפועלת בכיוונים שונים, מעלה שאלות מחקר מגוונות, המשתנות ומתחדשות בתדירות גבוהה ביותר. בפעילותה, מגלמת הקבוצה רעיונות חברתיים, ביקורתיים ותפיסתיים, תוך קיום שיתופי פעולה עם קהילת האמנות ועם קהלים מגוונים״.
בפרס למפעל חיים בתחומי האמנות הפלסטית, עבור עשייה אמנותית רצופה של 25 שנה לפחות בתחום האמנות הפלסטית בישראל, אשר השאירה חותמה בשדה התרבות והאמנות בארץ, השפיעה על תלמידים ואמנים בדרכם האמנותית וסייעה להתפתחות האמנות הישראלית, מוענק לנורית דוד ובני אפרת – שתערוכת יחיד שלו תיפתח בינואר 2018 במוזיאון פתח תקוה. הפרס בגובה 50 אלף שקל יחולק בין הזוכים. חברי ועדת הפרס: אבנר בר חמא, גליה בר אור ותמי מנור פרידמן.
בפרסי העיצוב, בתחומים עיצוב תערוכות, עיצוב גרפי, עיצוב המוצר, צורפות, קרמיקה וטקסטיל, זכו רמי טריף, בתיה קולטון, שירה קרת, אביגיל ריינר, גל בולקא ועידן נויברג אשר יחלקו את הפרס יחדיו. הפרס בגובה 20 אלף שקל לכל אחד. חברי ועדת הפרס: דינה שחר, פיני ליבוביץ, מיכאל גורדון, אריה ברקוביץ ויובל ביטון.
בפרסי אמן צעיר זכו השנה: יונתן אולמן, נטלי אילון, דור זליכה לוי, תמר לוינסון, שיר מורן, גיא ניסנהאוס, נועם עומר, נעמה ערד, אברהם קריצמן ואסף שחם. הפרס בגובה 10 אלף שקל לכל אחד. ועדת הפרס: מרים גמבורד, שיר שבדרון ואור תשובה.
בפרס עידוד היצירה בתחומי האמנות הפלסטית זכו אתי אברג׳יל, לי אורפז, איתי אייזנשטיין, איל אסולין, אסף גאם הכהן, ליאור גריידי, שירלי וגנר, אמירה זיאן, מארק יאשאייב ושחר יהלום. הפרס בגובה 20 אלף שקל לכל אחד. חברי ועדת הפרס: יהודית גואטה, רועי קופר ורוני כהן בנימיני.
מחר (יום ד׳, 27.12) תיפתח תערוכת הזוכים בפרסי משרד התרבות לשנת 2016 במוזאון בת ים לאומנות.
The post הוכרזו הזוכים בפרסי משרד התרבות לאמנות ועיצוב לשנת 2017 appeared first on מגזין פורטפוליו.
