כשתום רזניקוב (בת 32) סיימה את הלימודים במחלקה לתקשורת חזותית בוויצו חיפה בשנת 2011, היא לא האמינה ששבע שנים לאחר מכן היא תחשוב – ואף תספר על כך בהתלהבות – שעולם הונאות האשראי באינטרנט, והמפגש בין חשיבה עיצובית לעולמות הדאטה והסטטיסטיקה, ירתקו אותה כל כך. כיום היא מובילת העיצוב ב־Riskified, סטארט־אפ ישראלי שעוסק במניעת הונאות אשראי, מהונאות של ילדים בני 15 שפועלים בסלון ביתם ועד ארגוני פשיעה בין־לאומיים. האתגר של צוות העיצוב של החברה – שמעסיקה כ־200 עובדים במשרדיה בניו יורק ובתל אביב – הוא איך להפוך את המידע הרב ואת הטכנולוגיה שמנתחת אותו לידידותיים יותר למשתמש. והדרך? להשתמש בניקיון עיצובי ודגש גדול על היררכיה.
Yuval:
הי תום, בוקר טוב
Tom:
הי יובל! בוקר טוב
Yuval:
מה קורה? עבר קצת זמן אבל אפשר להניח שיש לך פחות עבודה אחרי בהלת קניות האונליין של השנה החדשה ובלאק פריידי ושאר חגי השופינג, או שלהיפך?
Tom:
שאלה טובה. עונת החגים (מבלאק פריידי ועד חג המולד) היא אחת התקופות הכי עמוסות שלנו – בעונה הזו מכירות האונליין גדלות פי שתיים עד שתיים וחצי. מלבד האקשן והעומס בחברה, לנו כמעצבים זו הזדמנות לבחון את הכלים שאנחנו מעצבים. אז ברגע שהחגים מסתיימים זו תקופה רגועה יותר ללקוחות שלנו, אבל אצלנו אף פעם לא רגוע. עכשיו אנחנו יכולים להתרכז יותר בפיתוח כלים פנימיים או בשיווק ומכירות, כך שיש סוויץ׳ ואנחנו מתחילים לעבוד על פרויקטים חדשים
Yuval:
יפה. בואי נתחיל בכלל שתספרי קצת על ריסקיפייד, כמה זמן אתם קיימים ומה אתם עושים שם
Tom:
ריסקיפייד היא חברת סטארט־אפ שמתמחה בזיהוי הונאות ועובדת מול חנויות אונליין. אנחנו עוזרים ללקוחות טובים לקנות וחוסמים משתמשים שמבצעים קניות עם כרטיסי אשראי גנובים. החברה קיימת חמש שנים וזה סטארט־אפ שגדל מהר, אנחנו כיום כ־200 עובדים עם משרדים בניו יורק ובתל אביב
Yuval:
מה תפקידך בכוח ואיך התגלגלת לשם?
Tom:
אני ראש צוות עיצוב, שמונה חמישה מעצבים ואנחנו נותנים מענה עיצובי לכל החברה – עיצוב ממשקי משתמש, חומרי שיווק ומכירות, ועוד. הגעתי לריסקיפייד במקרה: אחרי הלימודים בוויצו חיפה התחלתי לעבוד כפרילאנסרית ולאט לאט השתלבתי בחברה. האמת שבמבט לאחור לא היה לי מושג לאן אני נכנסת ואיזה עולם תוכן מרתק זה
Yuval:
מה כל כך מרתק בו? ואיזה חלק יש בו לעיצוב?
Tom:
כשסיימתי לללמוד עיצוב האופציות שהכרתי היו משרדי פרסום ועבודה בסטודיו. עם השנים (וכישראל כ״אומת הסטארט־אפים״ 
יש למעצבים הזדמנות להשתלב ולהשפיע בהרבה תחומים, וריסקיפייד היא חברה שמאוד מעניין לעבוד בה כמעצבת. זו חברה שתחום ההתמחות שלה הוא הונאה, Fraud, ולכן היא מורכבת ברובה מ־data scientists, fraud analysts, מתכנתים, מומחים ל־machine learning, ויש פה מפגש מעניין בין חשיבה עיצובית לעולם הנורא מורכב הזה של דאטה וסטטיסטיקה.
בנוסף, לעבוד במקום כזה נותן הזדמנות ללמוד על עולם התוכן המרתק של Fraud (לא משפט שכמה שנים אחורה הייתי מדמיינת שאגיד, אבל באמת, מרתק בטירוף). דבר ראשון, היום הקלות שבה אפשר לבצע הונאה היא בלתי נתפסת, כך שכשאתה מתמודד עם זיהוי הונאות אתה מוצא את עצמך נלחם עם ילד בן 15 שעושה פשע מהסלון שלו וגם עם ארגוני פשיעה בין־לאומיים שמונים עשרות אנשים.
המטרה המרכזית של ריסקיפייד היא לאפשר לקונים הטובים חווית קנייה כמה שיותר טובה וחלק ממה שזה דורש זה להבין באופן מעמיק איך מתנהגים אנשים שקונים באינטרנט: מה הם יעשו מהמובייל? מתי הם ישתמשו במחשב? איך זה קורה באזורים שונים בעולם? הפן האנתרופולוגי של העניין מרתק. לדוגמה, האם ידעת שיש יותר גניבות בהזמנת אונליין של כנפי עוף מאשר בהזמנת פיצה?
Yuval:
וואלה. מה הסיבה?
Tom:
זו שאלה מעולה. אנחנו בודקים את זה – בדרך כלל יש מתאם גדול בין פופולריות ומחיר להונאות. בכל תעשייה יש הבדלים בין אחוזי ההונאות – אחד האתגרים שלנו כמעצבים זה להנגיש את המידע הזה באופן שהוא גם מושך וגם קל להבנה. דוגמה שאני מחבבת במיוחד היא על הונאות בתעשיית הכרטיסים ואירועים: אפשר לראות בדוגמה איזה אחוז מהעסקאות הן מדד ה״safe״ של העסקה לפי סוגים של אירועים שונים. יש יותר עסקאות בטוחות באירועי ספורט מבפסטיבלי מוזיקה. בנוסף אפשר לראות שהמחיר הממוצע באירועי ספורט נמוך יותר משל פסטיבלים של מוזיקה – כך שאפשר להסיק שיש קשר בין מחיר הכרטיס לביצוע ההונאה
Yuval:
הבנתי. כתבת קודם שאחד האתגרים כמעצבים זה להנגיש את המידע הזה באופן שהוא גם מושך וגם קל להבנה. אבל להנגיש למי?
Tom:
ללקוחות קיימים, ללקוחות פוטנציאלים ולמטרות שיווק. למרות שהונאות הן עולם תוכן מעניין, זה גם עולם מורכב שמבוסס על המון סטטיסטיקות ועיבודים של מידע, כך שעדיין קשה להנגיש אותו גם לסוחרים שעובדים בתחום. כמעצבים בריסקיפייד אנחנו צריכים לייצר דימויים שמצד אחד מכילים הרבה תוכן או מידע מורכב, ומצד שני להגיש את זה באופן מושך ואינטראקטיבי שיהיה קל להבנה. לצורך הזה אנחנו משתמשים באינפוגרפיקות – שהן כלי מעולה בשביל לתקשר טרנדים של דאטה. זה אתגר עיצובי מסוג אחד שאנחנו מתמודדים איתו, ויש אתגרים אחרים שיש להם מענה שונה לגמרי.
אולי אני אתן קצת רקע: זיהוי ההונאות נעשה על ידי טכנולוגיות machine learning (אינטליגנציה מלאכותית), במערכת שמקבלת המון פרטי מידע ממקורות שונים באינטרנט ומחשבת הסתברויות סטטיסטיות לתרחישים שונים של הונאה על סמך למידה ממיליוני עסקאות שונות. הענין הוא שאינטליגנציה מלאכותית והשימוש בה יכולים לייצר בעיה, כיוון שלא תמיד קל להבין בדיוק את האופן שבו המחשב מקבל את ההחלטה.
כמעצבים, שבסוף צריכים לחשוב על המשתמשים שלנו, האתגר הוא איך לתרגם באופן נהיר החלטות של מכונה למשהו שאדם יכול להבין ולהשתמש בו. דוגמה לאתגר כזה שעבדנו עליו לאחרונה הוא ה־Decision Insights: פיצ׳ר בממשק שלנו שמתרגם החלטה של המודל לתצוגה פשוטה, המאפשרת לאדם להבין מהם הגורמים שהשפיעו על המודל בהחלטה לאשר או לדחות עסקה. מאחורי הקלעים מדובר באלפי פרמטרים, והיינו צריכים לפלח אותם להקשרים שונים כדי לחשב את ההשפעה היחסית של פרמטרים מסוגים שונים על ההחלטה הסופית
Yuval:
איזה עקרונות עיצוביים אם כך עוזרים למידע להיות ברור ומובן?
Tom:
למרות עומס המידע אנחנו לא רוצים להציף את המשתמש בהמון נתונים. העקרון העיצובי שמנחה אותנו הוא הרבה ניקיון ודגש גדול על היררכיה. למרות שמדובר במידע מורכב, המאמץ העיקרי שלנו הוא לפשט אותו ולתת לו ביטוי ויזואלי – לדוגמה שימוש בגרפים. מצד אחד אנחנו רוצים להיות נאמנים לטכנולוגיה (לא לעשות משהו שנראה קוּל אבל לא נותן מידע), ומצד שני התוצאה חייבת להיות פשוטה ונהירה ואנחנו מתמודדים עם המתח הזה באופן קבוע.
בחומרים השיווקיים שלנו אנחנו משתמשים באיורים ומנסים להיות יותר ידידותיים ולספר סיפור. עוד אתגר עיצובי הוא בעבודה על כלי מחקר פנימיים, ושם הדיוק של הממשק הוא קריטי ויכול להטות את ההחלטות של המשתמשים והמשמעות של זה יכולה להיות אלפי דולרים.
Yuval:
יכולה לתת דוגמה?
Tom:
אם אתה צובע משהו בצבע זה יכול להשפיע האם הפרמטר נראה חיובי או שלילי. לאנשים יש הרגלים גם בעבודה עם הממשק, כל שינוי קטן בעיצוב יכול לשנות את קצב העבודה
Yuval:
אז בהקשר הזה, ובכלל, ואפרופו מה שאמרת בתחלת השיחה שלנו – שלא היה לך מושג לאן את נכנסת – אני תוהה מה בכל זאת לקחת מהלימודים שלך לעבודה בהיי־טק
Tom:
פתרון בעיות: מעצב קודם כל מזהה בעיה ומציע לה פתרון; אני חושבת שזה מייצג מאוד את העבודה גם בסטארט־אפ. בנוסף ליכולת לפשט מידע מורכב ולתת לו ביטוי ויזואלי – אנחנו מסוגלים להבין את הרעיונות והמסרים ולתרגם אותם למשהו שיש לו נראות ואני חושבת שזה לגמרי משהו שהגיע מהלימודים. דבר שלישי הוא הבנה של user experience – להרגיש את המשתמש, לחשוב עליו בתהליך, ולא רק ממקום של נתונים ומחקר אלא גם מתוך רגישות ותשומת לב.
אנחנו מעצבים בתוך עולם תוכן מאוד מאוד מורכב. הטכנולוגיה מטורפת אבל בסוף צריך מעצבים בשביל שהדבר הזה בכלל יכול להיות מתורגם למשהו שאנשים יכולים להבין אותו, להשתמש בו, להבין את הרלוונטיות שלו, ללמוד ממנו
Yuval:
יפה! משהו חשוב נוסף להגיד לפני שמסיימים?
Tom:
כן
למייסדים של ריסקיפייד היה חשוב מהיום הראשון שיהיה מעצב בחברה, זה לא מובן מאליו. (במיוחד בחברת B2B בתחום ה־fintech). יש פה דגש גדול על עיצוב ולמעצבים יש הרבה מקום להשפיע, זה חלק מהתרבות הארגונית. אין משהו שיוצא החוצה מהחברה שלא עובר דרכנו. חלק ממה שאני עוסקת בו כראש צוות זה להטמיע את דפוס החשיבה הזה עם כל חבר צוות שמצטרף – ואנחנו בדיוק מגייסים מעצבים – על כך שיש לו מקום להביע דעה, להיות פרו־אקטיבי ולהיות גורם משפיע
The post תום רזניקוב מציגה: הונאת רשת ידידותית למשתמש appeared first on מגזין פורטפוליו.
