״הרעיון התחיל מזה שאני מחפשת נושאים שלא זוכים לתשומת הלב הראויה להם״, אומרת אילנה כרמלי־לנר, האוצרת המשותפת העומדת מאחורי התערוכה אקסטרה לאב, שתפתח ביום רביעי (7.3) בגלריית החווה בחולון, כחלק מאירועי יום האישה. כפי שנרמז בכותרת התערוכה, שמרפררת בכוונה אל המידה XL – לנר מבקשת להפנות זרקור אל נשים בכלל ונשים במידות גדולות בפרט, ולדון במעמדן בעולם העכשווי מזווית הראייה של עולם העיצוב. ״התערוכה נועדה להגביר את השיח של דימוי הגוף, אידיאל היופי ומעמד האישה גם במידות קיצון, ולהציג אותו מתוך חוזק ולא מתוך חולשה״, היא מסבירה.
״פגשתי את רפי וזאנה מעיריית חולון לפני כשנה, אחרי שנחשפתי לעבודה של גאלה רחמילביץ [האוצרת הנוספת של התערוכה] ולשבוע האופנה למידות גדולות. אמרתי לו שאני רוצה לעשות תערוכה בנושא. הוא היה מאוד פתוח לרעיונות חדשים״. השלב הבא היה לגבש קונספט. למרות מה שנדמה בתחילה, ולמרות שכרמלי־לנר היא בוגרת המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר, מעצבת אופנה ומרצה במחלקה לעיצוב אופנה בוויצו חיפה, היא מבהירה שזו לא תערוכת אופנה. הניסיון לדון בסוגים אחרים של יופי הביא לרצון לפרוץ את הגבולות הברורים.
״רציתי מעצבים ואמנים משלל תחומים. חיפשתי מעצבים שהם ׳טוקטיביים׳, כלומר מעצבים שלא מכונסים בעצמם אלא דנים במה שקורה בחברה ומה שקורה בעולם. לא פרסמתי קול קורא אלא חיפשתי דרך אנשים, דרך האינטרנט, דרך עבודות שנחשפתי אליהן. פניתי אל כל אחד מהם אישית, לדוגמה, למאייר זאב אנגלמאיר הגעתי דרך עבודות שלו שראיתי בעיתונים״. ההיענות הייתה גדולה וניכרה התלהבות לדון ולהתעסק בנושא התערוכה, היא מספרת. ״כשהנושא התחיל לתפוס תאוצה התחילו מעצבים לפנות אלי מיוזמתם״.
״אנחנו שרוטות בגלל זה. אנחנו רגילות שאנחנו צריכות להסתיר משהו כל הזמן – הישבן, הרגליים, או כל איבר אחר בגוף. והעבודות האלו אומרות לנשים – אל תתנצלו על אי התאמה לדימוי הגוף שחברה מבקשת״
התוצאה היא 32 משתתפים שמציגים בתערוכה. לצד מעצבי אופנה ידועים שלוקחים בה חלק, כמו ששון קדם ואילנה אפרתי, מעצבי נעליים כמו שלי ואילון סתת מהמותג קאפל אוף, מציגים בה גם אמנים ומעצבים מתחומים אחרים, וביניהם גיל גורן, אמנון אילוז ורמה אמיר.
לדברי כרמלי־לנר, ניתנה למעצבים יד חופשית ביצירת עבודותיהם, ו־95 אחוזים מהם יצרו עבודות במיוחד בעבור התערוכה. למעט הדרישה להגביל עירום בוטה (״זו אחרי הכול גלריה עירונית״), הבריף היה קצר ולעניין. ״ביקשתי עיצוב, בכוונה לא הגדרתי איזה, שידבר על הנושא ושיביע את דעתם על נשים מלאות ועל היחס של החברה אליהן. ביקשתי מהם גם לצרף מניפסט קצר, או טקסט על העבודה, שימחיש אותה במילים. זו יכולה להיות מילה אחת, או כמה משפטים״. עיצוב החלל גם הוא תואם את הלך הרוח, ולנר־כרמלי מציינת כי צבעוניות היא חלק בלתי נפרד מהפרשנות שניתנה למקום.
לקחת את סוגיית הגודל לאקסטרים
העבודות מגוונות באופן מפתיע, וניכר בהן עניין משותף – הניסיון לקחת את סוגיית הגודל לאקסטרים. לדוגמה, ששון קדם יצר מערכת לבוש שנוסכת אור חדש על מושג האובר־סייז ושמעצימה את קו מתאר הגוף ומנפחת אותו בכוונה, בזמן שהמאיירת מימי זיו התמקדה ביצירה של פורטרט גרוטסטקי, שבמרכזו זוג שפתיים תפוחות באופן קיצוני, כאילו עברו הזרקות מילוי, כמעין תזכורת לכך שעקרונות היופי העכשוויים מלאכותיים לגמרי. מנגד, האמן פיטר באסידו יצר מעין פסל עשוי זכוכית, המדמה במידה מסויימת את ונוס, אמת המידה ליופי הנשי, אך כיסה אותה בשברים של צבע אדום, תזכורת לשיוף האלים שנדרש כדי לעמוד בגוף הנשגב.
הערך החשוב של התערוכה, אומרת כרמלי־לנר, הוא הדיון שהיא מעוררת. לשם כך היא מתכוונת לערוך פאנל בהשתתפות של מגוון דמויות, גברים ונשים – עיתונאים, מעצבים, חברי כנסת, שחקנים – במטרה לדבר על הנושא, ״בין אם ממקום אישי, בין אם ממקום של היצירה שלהם, בין אם מתוך זווית ראייה ייחודית״. על השאלה האם ההתמקדות בנשים במידות גדולות לא מדירה נשים במידות אחרות או גברים, היא עונה נחרצות שהמטרה של התערוכה היא חשיפה ויצירת שיח. ״אני רוצה לומר לכל אישה – בואי תראי מה קורה לנשים אחרות, שהן לא חלק מהמיינסטרים של היופי״.
התערוכה, שנאצרה יחד עם הסייטייליסטית והאקטיביסטית גאלה רחמילביץ, מי שיזמה את שבוע האופנה למידות גדולות וכותבת מוכרת בתחום, מגיעה בזמן ששאלת ייצוג היופי אינה יורדת מהכותרות. למרות שכרמלי־לנר מציינת כי המהפכה עוד רחוקה מלהגיע לכדי מיצוי, אי אפשר להתעלם מהעובדה שהיא מקבל עוד ועוד התייחסויות בכלי התקשורת: מגזינים ומעצבי אופנה מתחילים להציג סוגים חדשים של דימויי גוף, בזמן ששבוע האופנה בתל אביב, שעתיד להיפתח באמצע חודש מרץ, כבר ציין שהוא מחויב גם כן למניפה מגוונת של מראות שונים.
״יש עוד הרבה מה לעשות״, היא קובעת, בכל הקשור למעמדן של נשים במידות גדולות והייצוג שלהן. ״עשינו מחקר קצר וראינו ש־60 אחוזים מהנשים מעל גיל 20 בארץ נחשבות מידות גדולות. ומידות גדולות מופלות לרעה; לנשים מלאות לא מתקרבים, אני שומעת כל הזמן סיפורים על זה, לא רק בעולם האופנה: גם בעולם הפרסום. גם בעולם השיווק. גם בעולם העבודה״.
לדבריה, התפיסה החברתית בתחום דימוי הגוף עדיין טעונה. ״הרי למה אנחנו בתור נשים צריכות להסתיר? אנחנו שרוטות בגלל זה. תחשוב על זה – אנחנו רגילות שאנחנו צריכות להסתיר משהו כל הזמן – הישבן, הרגליים, או כל איבר אחר בגוף. והעבודות האלו אומרות – אל תתנצלו על אי התאמה לדימוי הגוף שחברה מבקשת״.
אקסטרה לאב, גלריה החווה בחולון. פתיחה: 7 במרץ 2018. נעילה: 30 באפריל 2018
The post אקסטרה לאב: לפרוץ את גבול היופי appeared first on מגזין פורטפוליו.