לחיות פירושו להיפרד. בכל רגע ורגע אנחנו נקראים להיפרד ממשהו אהוב: מאנשים, מהרגלים, מדעות ומהשקפות, מבריאות, מיופי, מנעורים, מהדימוי שלנו, מהזהות שלנו. ועם זאת, פרידות משמען שינוי, הן נקשרות לתחושה של כאב וסבל, ולכן אנו נוטים לעשות הכל כדי להמנע מהן. ואולי דווקא הפרידה המתמדת היא מה שמאפשר לנו לחוות אהבה ויופי בחיינו?
התערוכה ״להיות זה להיפרד״ מאורגנת בחלל הגלריה באופן מעגלי – כמעגל חיים, מלידה ועד ״לידה מחדש״. כמו בחיים, אין לדעת מתי יפתיע אותנו השינוי, מתי נחווה את המפגש עם הפרידה. העבודות בתערוכה נוגעות באופנים כאלה ואחרים בנושאים של לידה ומוות; בשאלות של זהות לאור התמודדות עם שינויים; בגעגוע ובזיכרון. המפגש עם המוות מלווה אותנו לכל אורך החיים, לא רק בסופם. אך המפגש עם המוות אינו סוף של חיים; הוא התחלה של חיים, אחרים. לעתים, אנו חווים פרידות עוד בטרם פיתחנו יכולת להכיל את עומק התהום שהן עלולות לפעור בתוכנו. לעתים יעברו שנים עד שנדע את עומק השפעתן על עיצוב זהותנו.
משתתפים: איילת דיין שוורץ, גל כהן, גליה רוגנר כהן, דובי רומן, דנה דרויש, יניב זלוף, יערה אורן, לירון כהן, מיה טבת דיין, מורן שוב, מרב שין בן אלון, נורה פורת, ראומה חיות, רומי שי, שיראל ספרא, שרון פידל, תמיר דוד
