קול קורא לכנס ״גדולים משחקים״

מה הם משחקי מבוגרים? האם ובמה הם שונים ממשחקי ילדים? האם המשחקים נשארו אותו הדבר? האם הם משתנים? באיזה אופן? מה מקומו ותפקידו של משחק בחיי המבוגרים? האם משחק הוא אמצעי לאינטראקציה חברתית או אולי אלמנט המאפשר הימנעות ממנה? כיצד משפיעה הטכנולוגיה על משחקי המבוגרים? מה קורה למשחק בין עולם אמיתי לעולם וירטואלי?

״משחק״ הוא מושג שניתן להתייחס אליו ברבדים רבים ולמצוא תחתיו הקשרים מגוונים. המילה ״משחק״ זוכה במילון אבן שושן למספר פרשנויות ביניהן: ״(1) שעשוע, התעסקות בדבר משעשע ומהנה (תחרות, ספורט וכדומה), לבילוי זמן ולתענוג בחברה או ביחידות… (2) כלי או מכשיר שמשחקים בו… (3) אופן ההצגה של שחקן-התיאטרון, ביצוע תפקידו של השחקן..״.

בספרו ״משחק ומציאות״ גורס דונלד ויניקוט ש״משחק הוא … חוויה יצירתית תמיד … ברצף מרחב-זמן, צורה יסודית של לחיות״. כמו כן לראייתו המשחק הוא דרך לגילוי עצמי ולגילוי הזולת, ולפיכך חיוני להתפתחות. בעבר הייתה הפרדה ברורה בין משחקי ילדים (מחבואים, שוטרים וגנבים, חברים דמיוניים ועוד) ובין משחקי מבוגרים (פוקר בלילה או טניס בבוקר שבת). בנוסף, ניתן היה להצביע על שונות באובייקטים שליוו את פעולת המשחק בקבוצות גיל שונות. התבוננות על שדה המשחק בימינו מצביעה על כך שהפרדה זו הולכת ומטשטשת. לדוגמה, משחקי מחשב שונים משמשים ילדים ומבוגרים כאחד. יתרה מזאת, חלק ממשחקי המחשב הפכו נקודת מוצא למשחקים דומים גם מחוץ לסביבה הווירטואלית, למשל Escape Room – פורמט המציע משחק הרפתקה דמיוני הנחווה באופן ממשי ומשוחק באופן דומה על ידי שחקנים ממגוון רחב של גילאים.

בספרו ״האדם המשחק״ דן יוהאן הויזינגה במשחק כפעילות המהווה יציאה מהעולם הממשי אך בו זמנית ככזו המבנה תרבות. לגרסתו של הויזנגה המשחק הוא (גם) ״מעשה של חירות״ ועינינו ״אינו החיים גופם …עינינו יציאה מהם לפעולה שלשעה, שמגמה לה משלה״. עם זאת הויזנגה טוען ש״דבר שתחילה היה משחק חזר ולבש לאחר מכן צורת דבר שאינו משחק והקרוי מכאן ואילך בשם ׳תרבות׳…״. מכאן שדפוסי ההתנהלות של האדם בעולם נלמדים ומנוכסים גם דרך פעולת המשחק. רולאן בארת מתייחס לסוגיה זו במאמרו ״צעצועים״ בו הוא דן במהותם של צעצועים המשמשים למשחק וגורס ש״הצעצועים הנפוצים הם במהותם מיקרוקוסמוס של עולם המבוגר: כולם שחזורים ממוזערים של חפצים אנושיים, כאילו בעיני הציבור אין הילד בסיכומו של דבר אלא מבוגר בממדים קטנים יותר, אישון שיש לספק לו חפצים ההולמים את גודלו״.

בסקאלה בין היותו של משחק פעולה משחררת שאין בה יעוד תכליתי, למשחק כמהלך המקנה כלים להתמודדות עם העולם הממשי, עולות שאלות אודות דמיון ושוני בין משחק בעולם הילדים לבין משחק בעולם המבוגרים. בכנס ״גדולים משחקים״ אנו מבקשים לבחון את מושג המשחק בעולם המבוגרים ולבדוק כיצד באים היבטים אלה ואחרים לידי ביטוי בשדה העיצוב.

הצעות להרצאות אפשר להגיש עד יום רביעי 30.3.2016 למארגני הכנס, דורי אורין ומירב רהט, במיילים:
dorior@gmail.com
meravrahat@yahoo.com