Yuval:
הי קובי, בוקר טוב מה קורה?
Kobi:
הי, בסדר גמור, בדרך ליום צילומים. מה נשמע?
Yuval:
לא רע בכלל. מה מצלמים הפעם?
Kobi:
פרסומת קצרה לחברת בוטיק קטנה מהצפון
Yuval:
אתה אוהב את החלק הזה בעבודה, של הצילומים?
Kobi:
כמובן, זה המון אקשן, הכל קורה בקצב מאוד מהיר, שונה מאוד מהעבודה בסטודיו
Yuval:
אז בוא נתחיל מהפרסומת המקסימה שעשית לאחרונה לבירה שפירא. מה התבקשת לעשות?
Kobi:
פנו אליי זוג אמני הרחוב, Brothers of Light, שהתבקשו על ידי החבר׳ה בשפירא לעצב להם תווית לבקבוק. הרעיון היה להתייחס לדימוי שנוצר על ידי האחים ולהנפיש אותו, בלי ממש בריף מדויק. החלטנו לגשת לזה בשיתוף פעולה מלא משלב הקונספט, ולחשוב מה תהיה הדרך הכי מעניינת לספר את העולם של האחים, להכניס לתוכו את כל הווייב שלהם שמושפע מעולם הסקייט ואמנות הרחוב, וביחד לשלב גם את החוויה של הבירה – פורטר שיושן בחביות וויסקי עם שוקולד
Yuval:
תגיד אולי מילה על האמנים? ועל התוויות שהם יצרו?
Kobi:
Brothers of Light הם שני אחים, Elna ו־Gab, פעילים כבר די הרבה שנים בירושלים ובשאר חלקי הארץ. הם מציגים בתערוכות בארץ ובחו״ל ולוקחים חלק פעיל בכל מה שקשור לתרבות הזאת בירושלים. התווית הייתה שילוב של העולם המזוהה שלהם ביחד עם האלמנטים מתוך הבירה החדשה, שוקולד וחביות וויסקי. וכשהתחלנו לעבוד, השלב הראשון היה להצליח להתמקד מהרגע שהבנו שאין גבול לכמות הרעיונות שעולים ושאפשר לשחק
Yuval:
ואחרי שהבנתם שאין גבול?
Kobi:
היינו חייבים לשים גבול…
החלטנו להתייחס לנוצה של Elna (דימוי שחוזר על עצמו בהרבה מעבודותיו) ולהשתמש בה כדמות שמובילה את הסיפור וחושפת את העולם המופלא שלהם. רציתי לייצר קונטרסט בין העדינות של הנוצה, כדמות שמיוצגת בעדינות ובגודל קטן, לעומת מה שעתיד להגיע, רעש חזק שמצפה הכל בשחור, כמו השוקולד שנכנס לתוך הבירה והוסיף טעם חדש למשהו קיים ומוכר.
כשאני חושב על מבנה בכל עבודה שאני יוצר, לא משנה אם זה סרט/ציור/אינסטליישן, אני תמיד מנסה לחשוב מה היחסים בין הכוחות בעבודה ואיך אני יכול לשחק איתם כדי לייצר את הדרמה שאני שואף אליה
Yuval:
והמעבר מהדו־ממד של התווית לתלת־ממד בסרטון?
Kobi:
כיף לא נורמלי. אני מגיע מעולם של אמנות רחוב בעצמי (הייתי פעיל הרבה מאוד שנים גם כן), ותמיד היה לי רצון לקחת את הסגנון, להפוך אותו לפסלים ולסטים מוקטנים. עכשיו זו הייתה הזדמנות לעשות את זה סוף סוף.
השילוב של תלת־ממד וחומר מכניס משהו אמיתי לתוך הסגנון הסוריאליסטי, ויש משהו בסטופ־מושן שגורם להתרגשות, ששום טכניקה אחרת של אנימציה לא עושה, איזשהו חיבור לאמת מסויימת שמורגשת כשאתה רואה ומרגיש חומר אמיתי, משהו לא מלוקק מידי, שמשאיר טביעת אצבע, עם טעויות קטנות שרק מוסיפות אופי מיוחד לעבודה. בניגוד למה שאנחנו רגילים לראות באנימציה תלת־ממדית וקלאסית בעולם המיינסטרים
על סט הצילומים
Yuval:
אמרת שאתה מגיע מהעולם של אמנות רחוב. ספר רגע כמה מילים על עצמך, מה למדת, איפה, מתי ומה אתה עושה ככה בכללי
Kobi:
נולדתי בלטביה, עליתי לארץ בגיל שלוש בשנת 1990. בסביבות גיל 15 התחלתי לרקוד ברייקדאנס ומשם התגלגתי לגרפיטי. התחלתי מלכתוב את הכינוי שלי בכל מקום שרק יכולתי, להסתובב לילות שלמים ברחובות רק כדי להגיע לעוד מקומות כדי להראות נוכחות. בשלב מסויים זה התחיל לשעמם אותי והתחלתי לצייר.
העבודה ברחוב גרמה לי להבין בשלב מאוד מוקדם את המשחק שקיים בין האמן לצופה, שבסופו של דבר אני סוג של מבדר: אני יכול לעצבן, אני יכול להצחיק, אני יכול לעשות מה שמתחשק לי. בנוסף, השילוב של השפה הגרפית של האותיות בניגוד לאבן הירושלמית, יצרו קונטרסט שאהבתי ומשם זה המשיך להתפתח בשאר התחומים שאני עובד בהם.
סיימתי לימודי אנימציה בהתמחות סטופ־מושן בבצלאל לפני כארבע שנים. הלימודים פתחו לי לגמרי את האהבה לקולנוע ככה שאחרי הלימודים התחלתי לעבוד בהקמה של סטים בתעשיית הסרטים. מבחינתי זו הייתה התחלה ברורה של שילוב בין ציורי קיר ומעבר לתלת־ממד של סטים. כיום אני במאי, אנימטור ואמן מיצב, יש לי סטודיו בירושלים משותף עם עוד מספר אמנים ומעצבים, ואנחנו מוציאים לפועל עבודות לעולם המסחרי והאמנותי במידה שווה, מייצרים שיתופי פעולה על פי צורך. שם הכרתי את המעצב טל הרדה, שאיתו אני עובד יותר ויותר במהלך השנה האחרונה. אנחנו משתדלים להשאר פתוחים לסוג העבודה שאנחנו מייצרים, והפרויקטים הקרובים יהיו אירוע מיוחד בשבוע העיצוב בירושלים ולאחר מכן תערוכה/אירוע משותף עם המפעל בקרקוב.
הגישה הבימויית שלי מושפעת מעולם האמנות ומשיתופי פעולה עם אמנים ומעצבים. אני מאמין שכדי לספר סיפור טוב כדאי שתהיה לך שפה עיצובית יחודית לסרט כדי לבלוט בתוך בליל המידע שמציף אותנו. בדיוק כמו שרציתי שהציור שלי יבלוט ברחוב כשהייתי אמן רחוב
Yuval:
ואיך כל זה מתקשר לעבודות קודמות שלך? אתה יכול אולי לתת עוד דוגמה? אני זוכר שלא מזמן פרסמנו בפורטפוליו את מה שעשית ל־paperwallet
לקריאה נוספת
Kobi:
פייפרוולט פנה אלינו כדי לייצר קמפיין קיקסטרטר, ושם הרצון של הלקוח היה דווקא ללכת על הפורמולה הבסיסית של קיקסטרטר. החלטנו לגשת לעבודה הזאת עם הרצון הרגיל שלי ושל טל, לדחוף עד כמה שאפשר את הגבולות ולייצר משהו שונה מהנוף הרגיל בתוך הנישה הזאת של קמפיינים למימון המונים. מבחינה תסריטאית החלטנו ממש להפוך את כל הסיפור של הקמת החברה למוקד, לייצר הזדהות בעזרת שימוש בנוסטלגיה ככלי לחבר את הצופה מבחינה רגשית.
מצד שני, החלטנו לייצר שפה מקורית בתוך הסטים שיצרנו, משהו שיבלוט מאוד בעין מצד אחד, יראה שונה ויתקשר למגוון של העיצובים שהחברה מוכרת על הארנקים שלה, מעין קולאז׳, חגיגה של סגנונות ולוקיישנים שונים שהסיפור עובר דרכם. גם שם בנינו את כל הסטים ידנית, צילמנו אצלנו בסטודיו במשך חמישה ימים ועבדנו עוד כמות שעות לא מבוטלת כדי להגיע לנראות הסופית עם כל תיקוני הצבע שנדרשו בשלב הפוסט
Yuval:
כמה זמן לקחה הפרסומת לבירה שפירא?
Kobi:
כשבועיים עבודה מהשלב של חיפושי קונספט ועד התוצר הסופי. זה היה בליץ מהיר מאוד. פייפרוולט, לעומת זאת, הייתה עבודה של חודשיים
Yuval:
שבועיים? זה באמת בליץ…
Kobi:
כן, זה נחמד כי אין יותר מידי זמן לחשוב על מה שאתה עושה, אתה צריך לקבל החלטה ולעוף עליה. איכשהו העבודות הכי טובות יוצאות ככה
Yuval:
תגיד אולי בכל זאת מילה על מה שאתה מתכנן לשבוע העיצוב ירושלים? זה ממש אוטוטו
Kobi:
טל הרדה ואני עובדים עם נזיר דומיניקני בשם אוליביה טומאס, אדם מיוחד במינו, דוקטור לתולדות האמנות וחקר התנ״ך (אל תתפוס אותי במילה לגבי התארים). אנחנו מייצרים אינסטליישן בהשראת ״מנסרה״ והתאוריה שהאמת המוחלטת פוגעת בציויליזציה ומתפצלת לשלל אמיתות שונות ומגוונות. אוליביה טומאס ירצה בתוך האינסטליישן על הפילוסופיה הזאת ויספר עוד פרוייקט מעניין מאוד שהוא מפתח כדי להנגיש את חקר התנ"ך לציבור הרחב.
זה על רגל אחת. האירוע עתיד להתקיים ב־12 ביוני ומידע מדוייק יותר יתפרסם כחלק מאירועי שבוע העיצוב
Yuval:
נבוא לבקר. מה עוד? משהו חשוב נוסף להגיד לפני שמסיימים?
Kobi:
ישר משבוע העיצוב אני טס להציג ביחד עם טל הרדה והפסלית נועה ארד יאירי מיצב משולב וידאו, שאנחנו עומלים עליו בימים אלה בסטודיו כחלק מפסטיבל לתרבות יהודית בקרקוב. זה פרויקט משולב עם המפעל בירושלים.
הממ, זהו נראה לי 
Yuval:
מה שנקרא, לא משעמם!
Kobi:
משתדל מאוד להעסיק את עצמי תמיד
The post אחים לאנימציה: הפרסומת החדשה של בירה שפירא appeared first on מגזין פורטפוליו.
