״אליפות העולם בבולאות – ישראל 2018״ – זהו שמה הרשמי של תערוכת הבולים הבין־לאומית שתיפתח הערב בירושלים. התערוכה, שתתקיים לרגל 70 שנה למדינה ושאורגנה על ידי התאחדות בולאי ישראל והשירות הבולאי של דואר ישראל, תוצג בתאריכים 27-31 במאי ותשתרע על פני שטח של מעל 2,000 מ״ר במרכז הקונגרסים הבין־לאומי בבנייני האומה. בתערוכה ישתתפו נציגים מ־50 מדינות מובילות בעולם הבולאות, ובמסגרתה תתקיים תחרות בין אספנים. יוצגו כ־16,000 דפי אוסף שיתפרשו על פני כ־1,000 מסגרות, בהם אוספים הקשורים בבולאות של ארץ ישראל.
זו הפעם השנייה שמדינת ישראל מארחת את אליפות העולם בבולאות – תערוכת הבולים החשובה ביותר בעולם, ולקראת התערוכה מובאים לפניכם עשרה סיפורים אודות עיצובם של כמה מהבולים החשובים והמעניינים שעוצבו בישראל.
אבל איך קוראים למדינה? סדרת בולי דאר עברי, 1948, אוטה וליש
סדרת דאר עברי היא סדרת הבולים הראשונה שהונפקה בישראל. תשעת בולי הסדרה עוצבו על ידי אוטה וליש ועליהם מופיעים מטבעות יהודיים עתיקים. בולים אלה הם היחידים בתולדות הבולאות הישראלית שעל גבם לא מצוינת שמה של מדינת ישראל. רמז לסיבה לכך טמון בתאריך הנפקתה של הסדרה: כבר בבוקר ה־16 במאי 1948, יומיים בלבד לאחר שדוד בן גוריון הכריז על הקמת מדינת ישראל, נמכרו הבולים בסניפי הדואר ברחבי הארץ.
האם הבולים עוצבו, הודפסו והופצו בתוך יומיים? ודאי שלא. תחילתו של תהליך העיצוב כחודש וחצי קודם לכן, וזאת בתנאי מחתרת ובסודיות גמורה. סקיצות ראשוניות שכללו עיצוב שלושה בולים בלבד הוגשו על ידי וליש כבר ב־2 באפריל, ועיצוב סופי של שבעה בולים נבחר ב־2 במאי. אך גם לאחר שסיים את תהליך העיצוב, עדיין לא נקבע סופית מה יהיה שמה של המדינה. וזו הסיבה מדוע הודפס על גבי הבולים צמד המילים דאר עברי, ולא ישראל. ומדוע ״דאר עברי״ ולא ״דואר עברי״? משום שבשנת 1948 היה נהוג לכתוב בכתיב חסר. בהמשך, בשנת 1949, הונפקו בולים בעלי עיצוב זהה, גם הם בעיצובו של אוטה וליש, הפעם עם המילה ישראל.
מתוך סדרת בולי דאר עברי
בול יובל בצלאל ירושלים, מאוסף רני רדזלי
כמה שנים זה יובל? בול יובל בצלאל, 1957, האחים שמיר
את בול יובל לבצלאל עיצבו האחים גבריאל ומקסים שמיר. בבול נראה בניין בצלאל הישן ובחזיתו גביע. הסוגיה שעולה בקשר לבול היא שנת הנפקתו: כידוע, בצלאל נוסד בשנת 1906; אם כך, מדוע הונפק בול היובל בשנת 1957 ולא בשנת 1956? ההערכה היא שאין מדובר בטעות, אלא שספירת מניין השנים נערכה לפי התאריך העברי ולא הלועזי. מהתאריך העברי של ייסוד בצלאל ועד התאריך העברי של הנפקת בול היובל, אכן עברו 50 שנה.
כחול זה השחור החדש. בול יריד המזרח הבינלאומי, 1962, דן ריזינגר
בדומה לבולים רבים, גם עיצובו של בול יריד המזרח משנת 1962, שעיצב דן ריזינגר, החל את דרכו ככרזה. בדרך כלל עיצוב של בול המבוסס על כרזה זהה לה לחלוטין. כך לדוגמה בבול / כרזת יום העצמאות השמיני שעיצבו האחים שמיר בשנת 1956. במקרה של בול יריד המזרח בוצעו מספר שינויים מהעיצוב המקורי המופיע בכרזה. השינוי הבולט היה החלפת צבע הרקע משחור לכחול. לדבריו של ריזינגר הסיבה לכך הייתה מגבלה טכנית. ״בול בעל רקע שחור הוא לא פרקטי. זאת משום שהטקסט השחור המופיע על גבי חותמת הדואר, שחלקו עולה על הבול, לא יהיה קריא״, הוא מסביר.
בול יריד המזרח, מאוסף רני רדזלי
כרזת יריד המזרח 1962, דן ריזינגר
בול שחרור מחנות הריכוז, מאוסף רני רדזלי
לאחר לכתי. בול שחרור מחנות הריכוז, 1965, יעקב צים
בשנת 1965 הונפק בול שחרור מחנות הריכוז: בבול זוג ידיים – אחת בעלת אגרוף קמוץ והשנייה פתוחה. אך סיפורו הייחודי של הבול מסתתר דווקא בשובל; שם מופיעים מדי אסיר מחנה ריכוז, טלאי צהוב, ומתחתיו, בגודל זעיר, ממוקם מספר. זהו המספר שקועקע על זרועו של מעצב הבול – ניצול השואה יעקב צים (צימברקנופף). צים, 2015-1920, מעצב גרפי ואמן יליד פולין, למד ציור וגרפיקה שימושית בעיר הולדתו סוסנוביץ, אך בשל פלישת גרמניה לפולין לא סיים את לימודיו. הוא שרד מסע ארוך שהחל בכיבוש הגרמני והסתיים בשחרור מבוכנוולד. בשנת 1945 עלה עם ״ילדי בוכנוולד״ לארץ ישראל, ובהמשך השלים את לימודיו בבצלאל. בשנת 2010 הדליק יעקב צים משואה בטקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה ביד ושם.
לא רוצים לא צריך! בול טורניר כדורגל (המשחקים הקדם־אולימפיים בכדורגל), 1968, אליעזר ויסהוף
בשנת 1968 התקיימו בישראל המשחקים הקדם־אולימפיים בכדורגל ולכבוד האירוע הוחלט בשירות הבולאי להנפיק בול בנושא. בתחרות עיצוב הבול זכה אליעזר ויסהוף, אך עיצוב הבול שהונפק אינו תואם לעיצוב הראשוני שהגיש ויסהוף למכרז. הכיצד ומדוע? העיצוב המקורי שהגיש ויסהוף כלל דימוי של כדורגל שנתפר מרצועות עור מלבניות (כך יוצרו אז כדורי רגל, כיום הרצועות מחומשות), בעוד שעל גבי המלבנים שובצו דגלי המדינות המשתתפות. אך בעיצוב הסופי לא ניתן לזהות דגלים, אלא מלבנים שעליהם צורות גיאומטריות בשלל צבעים, הממוקמות באופן שמבטל את הדגלים המקוריים. אז למה שונה העיצוב? רגע לפני הדפסת הבולים ביטלו חלק מהמדינות את השתתפותן בטורניר. הסיבה, כרגיל: פוליטית. עקב כך, שימוש בדגלי המדינות על גבי הבול כבר לא היה רלוונטי.
אפרופו אליעזר ויסהוף; ויסהוף היה המעצב הגרפי הראשון ששמו הופיע על גבי בול ישראלי כמתן קרדיט בעבור העיצוב. זה היה על גבי סדרת בולי אמנות הבמה שאותם עיצב, אשר הונפקו בשנת 1971.
בול המשחקים הקדם אולימפיים בכדורגל, מאוסף רני רדזלי
בול יובל מכון וולקני, מאוסף רני רדזלי
מבחנגול. בול יובל מכון וולקני לחקר החקלאות, 1971, האחים שמיר
בול נוסף שעיצבו האחים שמיר לרגל 50 שנות פעילות הוא בול היובל למכון וולקני לחקר החקלאות. במבט ראשון נראה כי בבול מוצגים שני מוטיבים עיקריים – שיבולת ומבחנה, המייצגים את תחומי עיסוקו ופעילותו של המכון. אך בהסתכלות נוספת אפשר להבחין כי המבחנה מתפקדת גם כ…תרנגול. צוואר המבחנה הוא צווארו של התרנגול, ובקצה כרבולת אדומה ומקור צהוב.
בבוידעם של פרג. בול 100 שנה לאורט, 1980, משה פרג
את בול 100 שנה לאורט עיצב משה פרג בשנת 1980. במרכזו של הבול גלגל שיניים ועליו שישה ציפויים שונים ובמרכזו מגן דוד כחול. כיום אפשר לבנות הדמיה של הגלגל בעזרת מחשב, אך בשנת 1980 – עידן טרום המחשב – נאלץ פרג לבנות דגם במו ידיו. קוטרו של הגלגל 17 ס״מ והוא עשוי עץ. ״הציפויים שעל הגלגל מייצגים את מגוון המקצועות שנלמדו ברשת אורט״, מספר פרג.
״הציפוי המטלי מייצג את מקצועות המתכת והמסגרות; ציפוי העץ את הנגרות; הכתום והסגול מאזכרים את נושא הפלסטיקה, ותפקיד נוסף שהם ממלאים הוא להוסיף צבע לבול״. פרג לא שכח גם את המקצועות התיאורטיים, המיוצגים בעזרת שני ציפויים שעליהם טקסט – האחד בעברית והשני באנגלית. מגן דוד כחול באמצע הגלגל מסמל את מדינת ישראל. 38 שנה אחרי שנבנה, עדיין שוכב דגם הגלגל אצל פרג בבוידעם.
בול 100 שנה לאורט, מאוסף רני רדזלי
משה פרג ודגם גלגל השיניים
בולי פסטיבל הפולקלור בחיפה, מאוסף רני רדזלי
העיר שפוצלה לה. בול הפסטיבל הבין־לאומי לפולקלור בחיפה, 1990, סטודיו א.א. שורץ
בשנת 1990 התקיים בחיפה הפסטיבל הבין־לאומי השמיני לפולקלור. לרגל האירוע הונפק צמד בולים, המשלימים יחדיו דימוי אחד. גם דימוי זה מקורו בכרזה, שעוצבה קודם להנפקתו של הבול. את השפה הגרפית לכרזה, לבול ולשאר התוצרים הגרפיים שהודפסו לרגל האירוע, יצרה אורה שורץ, זאת במסגרת פעילותה בסטודיו א. א. שורץ, שבו עבדה בשיתוף עם בעלה המעצב אליהו (מתוקה) שורץ. את אווירת הפולקלור העבירה שורץ בהצלחה רבה בעזרת סגנון האיור והצבעוניות העזה של הדמויות המחוללות בצעדי ריקוד.
המגוון של הדמויות ממחיש את מגוון הלהקות שהופיעו בפסטיבל ואת התרבויות השונות שהן ייצגו. חצי עיגול העשוי מגזרות נייר מתחבר לגלים שממוקמים משמאלו – יחדיו משלימים השניים את פני השטח שכה מזוהה עם חיפה: הר הכרמל והים התיכון. אך חלוקת הכרזה המקורית לשני בולים – אמנם צמודים אך בכל זאת נפרדים – שינה את הדימוי המקורי. אלו שהיו זקוקים לבול אחד בלבד, קיבלו או את ההר, או את הים.
שישה משולשים. בולי חיות שילדים אוהבים, 1998, מריו סרמונטה
סדרת בולי חיות שילדים אוהבים, שעיצב מריו סרמונטה בשנת 1998, כללה לראשונה בתולדות הבולאות הישראלית בולים מחומשים בעלי שובל משולש: הבולים לא כללו שובל ״רגיל״, אלא השובל נחתך מהבול עצמו. במסגרת הסדרה עיצב סרמונטה שישה בולים המציגים יחדיו סביבה שבה נראה שולחן בתוך בית ומבט מהחלון לחצר. בתוך הבית מוצב שולחן ועליו חתול ואוגר שמביטים באקווריום שבתוכו דג. בחצר כלב, ארנבת ותוכי. כל אחד מהבולים עומד בפני עצמו גם ללא קשר לאחרים בסדרה.
בולי חיות שילדים אוהבים, מאוסף רני רדזלי
גליונית קרמיקה ארמנית בירושלים, מאוסף רני רדזלי
ושלושה עיגולים. גיליונית זיכרון קרמיקה ארמנית בירושלים, 2003, חביב חורי
לא רק בולים משולשים הונפקו בישראל, אלא גם עגולים! שלושה בולים נטולי פינות ממוקמים בגיליונית הזיכרון שעיצב חביב חורי בשנת 2003 בנושא קרמיקה ארמנית בירושלים.
–
״אליפות העולם בבולאות – ישראל 2018״: מרכז הקונגרסים הבן־לאומי – בנייני האומה בירושלים. ראשון עד חמישי, 27-31 במאי 2018. שעות פתיחה: יום ראשון בשעות 20:00-14:00, ימים שני עד רביעי בשעות 20:00-12:00, יום חמישי בשעות 18:00-12:00.
The post סיפורי בולים: לקראת אליפות העולם בבולאות, ישראל 2018 appeared first on מגזין פורטפוליו.
