אתמול
שבוע העיצוב ירושלים נפתח אתמול בסערה, ונתן לבאים הצצה לא רק אל תחומי פעילותם של מעצבים ויוצרים אלא גם טעימה ממה שקורה בראשם. תחת הכותרת ״השמורה״ מתרכזות מרבית התערוכות והפעילויות בשבוע העיצוב בשאלות של שימור והעברת יידע, מסורת, ערכים ואסתטיקה. בתערוכה המרכזית – בבית מרכזת בזק – מוצגים שיתופי פעולה מרתקים בין מעצבים ישראלים ובינלאומיים, שחושפים טכנולוגיות עתידניות לצד חזרה לטבע ולמקורות. מחשבות על יחסים בין־אישיים וניצנים של מהפכות חברתיות.
בין אירועי ערב הפתיחה: המעצבת מירב פרץ השיקה פרויקט רקמה קולקטיבי בהשתתפות הקהל. בפרוייקט Plate Recorder ליאת סגל ורועי מעיין הזמינו את המשתתפים לשיר או לקרוא בקול ותיעדו את הקול האנושי בחריטה אורנמנטלית על גבי צלחות קרמיקה. הצלחות מוצגות גם כחלק מהתערוכה המרכזית.
מיכל אביתר וכרמל בר שילבו יידע ממספר דיסציפלינות ליצירת ״ארוחת מלחים״ – השתיים ליקטו יידע על שימור והמלחת דגים ומזונות לצד בנייה באדמה דחוסה, ויצרו שדה מלח ובו 15 טון מלח ים שהגיע ממפעלי המלח בעתלית. יחד עם קבוצת אמנים הציגו במקום פעולות שבין ארכיאולוגיה וחיפוש במלח לבין הגשת מאכלי גורמה, שעוררו שיחה וסקרנות רבה בקהל.
גיא קניגשטיין הפך את רחבת בית הנסן למפעל פתוח לייצור בלוני הליום כסופים. בצרור הבלונים המשמח שלו, במקום מיקי מאוס ומזל טוב, תמצאו בלונים ייעודיים בצורת סמלי תרבות מקומיים, ישראליים ובעיקר ירושלמים. כדי שמן, חמורו של משיח, גור אריה יהודה בציטוט ישיר מסמל העיר שחוברה לה, וגם התותח מכיכר הדוידקה – כל אלה הפכו לקווי מתאר של בלוני הליום גדולי מידות, והם מיוצרים וממולאים במקום, לחדוותם של הבאים. הפעילות העליזה מחפה על מימדי העומק של העבודה – הממלאה את הערכים הסימבוליים הללו באוויר ומעלה על נס את משמעויותיהם התרבותיות והפוליטיות; וכשאלה בורחים מהיד ונישאים גבוה בשמים, אפשר לחשוב על התוחלת בת חלוף של אמונות וערכים בימינו.
את הערב שהלך והתחמם הקפיץ מופע הפתעה של שי צברי וקותימאן, שהפציע ברחבה הקדמית של בית הנסן והעמיד את הקהל על הרגלים.
היום
התערוכה המרכזית ״פרוייקט השימור האנושי״ עוסקת במשימה האנושית המתמשכת של ״שימור התודעה, שימור הגוף ושימור ההיסטוריה התרבותית, מזוויות התבוננות מגוונות, ומעוררות מחשבה״, כותבים האוצרים, טל ארז וענת ספרן.
בתערוכה משתלבות עבודות של יוצרים מהארץ ומהעולם וכן סדרת שיתופי פעולה של צוותים בינלאומיים: חמישה מעצבים ישראלים צוותו לחמישה מעצבים מאירופה, ליצירת פרויקטים חדשים שמהווים את לב התערוכה המוצגת במבנה מרכזיית בזק. בין המוצגים המרתקים בתערוכה: הפרויקט The alternative limb project – ידיים תותבות מסוג חדש המאפשר חשיבה על תפקודים שהיו פחות שגורים בידיים אנושיות. המעצבת סופי אוליבירה ברטה, שמציע תותבות ייחודיות המדמיינות מחדש את תפקידה ונראותה של התותבת – מתותבות עם חלקים ניתנים להחלפה, דרך תותב הנראה כשרך ועד תותב המהבהב בקצב פעימות הלב.
פרויקט ״רשמים של זמן״, שעוסק במושג הזמן דרך סדרה של שולחנות ״מציירים״. במחברות שיקבלו המבקרים תדפיס מדפסת עטים ייחודית ציטוט, שרטוט או איור שיעסקו באנקדוטות שונות של מושג הזמן. העבודה בהובלת ג׳ון סטם, היא פרי שיתוף פעולה בין שבוע העיצוב בירושלים, גלריה 33Z הבלגית והביאנלה לעיצוב באיסטנבול שאוצר יאן בולן.
מחר
ענת ספרן, המנהלת האמנותית של שבוע העיצוב, ממליצה לקחת חלק במהפיכה: בבית מרכזת בזק הוקמה לתחייה ״כיכר העיר״ – המקום שבו נפגשים אנשים לחלוק את השגרה, לשתף זה עם זו ולחלוק זו על זה. המקום בו חווים ביחד את הימים, הלילות והרגעים המכוננים והבלתי נשכחים. ״כיכר המהפיכה״ תפעל אמנם בין קירות אך יוצריה, בניהולו האמנותי של טל גור, מאמינים כי גם בימים אלו, בעידן של רשתות החברתיות ושותפות וירטואלית, אין לכיכרות תחליף. אלה ממשיכות לתפקד כמקום המפגש בזמנים בהם צריך להתאחד ולחלוק רגעים משותפים בעלי משמעות: של שמחה, עצב, הזדהות או התנגדות.
לדבריהם, בבניין בזק פעלה בעבר סוג של כיכר מרכזית – מרכזיית טלפונים אשר קישרה בין אנשים ואפשרה העברת אינפורמציה. שוק טכנולוגי של תקשורת אשר פעילותו שיקפה את שגרת היום, ימי החג ואת הימים בהם אירוע חריג הפר שגרה זו. כעת, במתחם זה פועלת ״כיכר המהפכה״ של שבוע העיצוב – מעין מכניזם המייצר הפיכה יומיומית.
המהפכות יקודדו לפי צבעים וכל תוכן נוסף (ולעתים עצם קיום ההפיכה חשוב מתכליתה) יוגדר על פי האסתטיקה שתיווצר ופעילות המעצבים שיעבדו בחלל. אלה יתפקדו במשך היום כ״נותני שירותי עיצוב המתמחים בתחום המהפכות״. בשעות הערב יפעלו בכיכר ׳אומני רחוב׳ אשר ינצלו את הכיכר כדי לומר את דברם.
The post שבוע העיצוב ירושלים 2018 בפורטפוליו // היום השני appeared first on מגזין פורטפוליו.