חמש תערוכות חדשות יפתחו במוצ״ש 23.6 במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית.
-
1.
- התערוכה ״לנשום: עבודות מאוסף הווידיאו של משפחת לֶמֶטְרֶה״ שאצרה מרי שק, מוצגת במסגרת עונת התרבות צרפת־ישראל 2018. בתערוכה מוצגות תשע עבודות וידיאו עוצרות נשימה ואקטואליות, שנוצרו בידי תשעה אמנים מובילים ממדינות שונות: צרפת, דרום אפריקה, אלבניה, איראן, סין, קוריאה וצ׳ילה. העבודות עוסקות בהיבטים פוליטיים, נפשיים וחברתיים של המצב האנושי, תוך התייחסות לבעיות של זהות, כלכלה, ניצול משאבי טבע, הגירה וחיפוש אחר מקלט. שק בחרה בעבודות מתוך האוסף הייחודי של איזבל וז׳אן־קונרד לֶמֶטְרֶה. בני הזוג אוספים אמנות זה למעלה מארבעה עשורים, והציגו תערוכות מתוכו במוזיאונים שונים בעולם. הם מתמקדים באיסוף וידיאו־ארט, מתוך תפיסה של המדיום כביטוי תמציתי ודינמי של רוח הזמן.
2.
את התערוכה ״גולדרייך ודה שליט: מקום״ אוצרים האדריכלים צבי אלחייני וטליה דוידי. התערוכה מציגה בהרחבה את עבודתם של בני הזוג והשותפים ארטור גולדרייך (2011־1929), אמן, אדריכל, לוחם חירות ומחנך, ותמר דה שליט (2009־1932), אדריכלית פנים ומעצבת. השניים פעלו בצמתים מרכזיים של זירת העיצוב והאדריכלות בישראל במחצית השנייה של המאה ה־20. בנם, האדריכל עמוס דה שליט, תרם את ארכיון העבודות של המשרד לארכיון אדריכלות ישראל שהקים אלחייני. האוסף פורש מפעל חיים זוגי הנע בין הציבורי והפרטי, הפוליטי והאישי, הקיבוצי־שיתופי והיזמי־עסקי, בין אינטלקט ועבודת כפיים, ובין תקדימים בינלאומיים להשראות מקומיות קדומות. זהו ארכיון מרתק המזמן מפגש עם ישראל של שנות השישים והשבעים דרך עיצוב פנים, חיי תרבות וסגנון חיים.
השניים היו אחראים ושותפים בעשרות עבודות אדריכלות ותכנון: חדרי אוכל בקיבוצים, מועדונים לחבר, בתי הבראה, בתי עסק ומשרדים, בתי מלון והארחה, מרכזים מסחריים, בתים פרטיים, בתי תרבות, ושורה של אנדרטאות ומרכזי הנצחה. בין השאר, הופקדו בשנות השבעים (בהזמנת משרד האדריכלים רכטר־זרחי־פרי) על עיצוב הפנים של בנייני מוזיאון הרצליה ובית יד לבנים – שם מתקיימת התערוכה.
3.
את תערוכת היחיד של עופר ללוש ״ראש ויד״ אצרה איה לוריא, מנכ״לית והאוצרת הראשית של מוזיאון הרצליה. זוהי תערוכת יחיד אישית ואינטימית לאחד האמנים הבכירים והמוערכים הפעילים בארץ. הפרויקט כולל פסלים, עבודות על נייר וציורי שמן ופחם על בד. זוהי תערוכת זיכרון והנצחה המעלה באוב את דמותו של עמית לעבודה, ומגוללת את סיפור מותו הטרגי.
4.
לוריא אצרה גם את התערוכה הזוגית של האמנים הצעירים מרב קמל וחליל בלבין ״שם עצם״. מרב קמל (נולדה 1988) וחליל בלבין (נולד 1987) הם זוג אמנים הפועלים יחד מ־2013, אך שומרים גם על ערוצי יצירה נפרדים. בעבודתם ביחד ולחוד ניכרים הומור שנון, דמיון פרוע, רוח שטות מתגרה ועמדה יצרית משתלחת. כל אלה משמשים אותם להארת היבטים אפלים, רגישים, חושפניים וכואבים של החוויה האנושית, האישית והחברתית, על חולשותיה ומגבלותיה.
שמו הפרטי של חליל בלבין היה נקודת המוצא לפרויקט המשותף הנוכחי שלהם, שנוצר במיוחד עבור מוזיאון הרצליה. הפרויקט עוסק במשמעויות השונות של השם הפרטי, המוכתב לנו מבחוץ אך מתפקד כמרכיב פנימי ועמוק בזהותנו – תוך התייחסות למשמעויות השונות של השורש ח־ל־ל בשפה העברית. סיטואציה המתוארת בתערוכה, של נגינה בחליל העשוי עצמות, חוזרת למרחב ארכאי־טקסי, רק על מנת לפרק את סוד כוחו המאגי של הכלי ושל שמו, ולהפיח בו חיים בכוח הרוח (זו שנושפים בו, שהיא גם רוח היצירה).
5.
עפרי כנעני ומאי זרחי מציגות פרויקט קולי מרתק: ״אם, אז…אחרת״ היא עבודת אמנות המתחזה למדריך קולי, שיצרו האמנית עפרי כנעני והכוריאוגרפית מאי זרחי, כחלק מסדרת ״מיצגים שימושיים במוזיאון הרצליה״ (עיצוב סאונד: אלעד ברדס). זוהי התערבות במרחב המוזיאון, שתימשך שנה שלמה. ה״מדריך הקולי״ המדומה שיצרו האמניות מושפע ממאות ביקורות של משתמשים באתרי אינטרנט דוגמת Trip Advisor, המתארים את חוויית הביקור שלהם במוזיאון.
זהו מדריך קולי שאינו מספק מידע או הסברים על יצירות המוצגות במוזיאון, אלא מתמקד בצופים עצמם, ומזמין אותם להשתתף בכוריאוגרפיה גופנית, מרחבית ורגשית במרחב המוזיאלי. העבודה עושה זאת באמצעות סדרת שאלות, הבנויה ברוח סקרי שביעות רצון, המבקשות מהצופים לבחור בין שתי אפשרויות. בחירותיהם יקבעו את מהלך התקדמותם בין חללי המוזיאון ויזמנו התבוננות לא שגורה במוזיאון, בעצמם ובמתבוננים האחרים סביבם.
The post עופר ללוש, וידאו־ארט מצרפת ואדריכלות ישראלית במוזיאון הרצליה appeared first on מגזין פורטפוליו.