Yuval:
הי ליהי, מה קורה? מה שלומך?
Lihi:
מעולה! מנסה להנות במנוחה ממה שנשאר מהשבת 
מה שלומך?
Yuval:
לא רע בכלל! איך היה בברצלונה?
Lihi:
היה מאוד מרגש! חוויה יוצאת דופן
Yuval:
מה היה כל כך יוצא דופן?
Lihi:
ראשית, ההשתתפות בכנס סיכמה חודשיים של עבודה אינטנסיבית בהכנות. שנית, זאת פעם ראשונה שאני מציגה את המחקר שלי מארבע השנים האחרונות ועוד בפורום בין־לאומי עם אנשים מוכשרים מכל העולם
Yuval:
פעם ראשונה זה באמת מרגש… בואי נעשה רגע סדר. ספרי קצת על עצמך לטובת מי שלא מכיר: מה למדת, במה את עובדת, ומה את עושה כשאת לא מציגה מחקר בברצלונה…
ליהי לסקר. צילום: מ״ל
Lihi:
אני בוגרת תואר ראשון באופנה בהתמחות בנעליים ובעבודה בעור מבצלאל, ותואר שני בניהול עיצוב וחדשנות בתכנית לתואר שני בעיצוב תעשייתי בבצלאל. במסגרת התואר השני התחלתי את המחקר שלי בשדה של Co-creation & Customization, ובשלוש השנים האחרונות אני ממשיכה לחקור ולפתח באופן עצמאי את המוצר שנולד מהמחקר.
אני עצמאית, יזמת ומנהלת עיצוב. התמחיתי אצל ניצן ויסברג במתודולוגית החדשנות Design Thinking ועם הכלי הזה אני מובילה תהליכי חדשנות. בימים אלו אני מובילה את החממה ליזמות חברתית של ארגון שתיל והקרן החדשה לישראל בירושלים. יש לי שם שמונה מיזמים שמטרתם להפוך את ירושלים לפלורליסטית יותר ולגזענית פחות על אף מורכבותה.
במקביל אני עובדת עם משטרת ישראל על שירותים לאזרחים ועל תהליכים אסטרטגיים פנים ארגוניים. נוסף על כך אני מרצה לחדשנות וחשיבה עיצובית בתכניות לתואר שני (MBA) במסלול לניהול טכנולוגיה, יזמות וחדשנות, ובמסלול הבין־לאומי ליזמות וחדשנות באוניברסיטת תל אביב וביחידה ללימודי חוץ בבצלאל.
מגוון וכיף סה״כ 
Yuval:
מרשים! וזה באמת מגוון, השילוב הזה של אופנה ומשטרה… אבל בואי נתמקד במחקר שלך שהצגת בברצלונה. מה את יכולה לספר עליו? איך הוא התחיל? ומה קרה איתו בדרך?
Lihi:
עד לפני חמש שנים עבדתי במותג ישראלי מצליח לנעליים, ואחרי שילדתי את בני הבכור איתמר הבנתי שאני צריכה לחשוב מה אני יכולה לעשות אחרת עם הכישורים שלי ועם ארגז הכלים שלי, ולנסות לבחון איך אפשר להשפיע על תעשיית הנעליים. נרשמתי לתואר השני שם התחלתי את המחקר שלי, שהחל בעיסוק בשדה המקומי של תעשיית הנעליים, ואז התרחב לעיסוק בשאלה מה קורה גלובלית ומהן המגמות העולמיות.
ב־2015 סיימתי עם המחקר שהכיל תובנות בעלות ערך רב, שהולידו פלטפורמה לעיצוב נעליים בהתאמה אישית המתבססת על הפרופיל של המשתמש ברשת החברתית. אחרי הלימודים התלבטתי מאוד איך להמשיך, אבל לא רציתי לצאת עם המוצר כסטארט־אפ והתחילו להיכנס פרויקטים לסטודיו, אז הנחתי לו. השנה החלטתי שאני חוזרת להפיק מהמחקר ומהמוצר את המקסימום. שיתפתי את אלעד פרסוב, מרצה בתכנית בבצלאל, ברצון שלי להתחיל לחתור לחשיפה בין־לאומית, ומהר מאוד זה קרה: בדצמבר נפגשנו, שבוע אחרי זה כבר הגשתי בקשה לכנס, ובינואר הודיעו לי שהתקבלתי
צילום: ספיר לסקר
Yuval:
איזה מן כנס זה? מי מגיע אליו? על מה מדברים בו?
Lihi:
הכנס עוסק בפרקטיקות של עיצוב ונותן במה להצגת מחקרי עיצוב, פרויקטים ומקרי מבחן מבוססי מחקר עיצוב. מגיעים אליו אנשים מכל העולם (פגשתי שם חוקרים ומעצבים מבחריין ומערב הסעודית, מתאילנד, מאוסטרליה ומעוד מקומות). רובם בעלי רקע בעיצוב אבל לא כולם. הרבה מגיעים מדיסציפלינות מחקר (סוציולוגיה, פסיכולוגיה, ביולוגיה, רפואה) ועובדים עם צוותי עיצוב;. הם מבינים את הערך של חשיבה עיצובית ואת הפריזמה שלנו.
הכנס נמשך בסך הכל שלושה ימים ועסק בשש תמות שונות (אפשר לבחור לאיזו הרצאה להיכנס ולשמוע). זה מודל שהתחרות בו היא קשה, ולי היה מאוד קשה לבחור לאיזה חדר להיכנס כי קורה המון במקביל. רוב הזמן בחרתי להישאר בתחום שלי, בתמה של ניהול עיצוב ופרקטיקה מקצועית (Design Management and Professional Practice).
סביב התמה הזאת הנושאים המדוברים היו מקום המעצב והאחריות שלו כמחולל שינוי בעולם, תהליכי co-creation והמקום של משתמשים בתהליכי עיצוב כשאנחנו מקבלי ההחלטות וקובעי האסטרטגיות, כיצד מעצבים יכולים להיות קול לשיקוף מציאות ולספק עזרה למשתמשים בעולם של שינוי חברתי, עיצוב פוגש יזמות ואסטרטגיות עסקיות, עולם ניהול מוצר ותהליכים, הקשר והמתח שבין קראפט ו־digital fabrication, הוראת עיצוב וחשיבה עיצובית.
בעיקר למדתי וניסיתי להבין איך ניהול עיצוב נתפס מפרספקטיבות תרבותיות שונות
Yuval:
ומה הייתה המטרה שלך בהגעה לכנס (מעבר לנסיעה לברצלונה שזה תמיד נחמד). מה קיווית שיקרה ומה קרה לבסוף?
Lihi:
כשנרשמתי לכנס הדבר הראשון שרציתי הוא חשיפה בין־לאומית לעצמי כסוג של מומחית בתחום עיצוב נעליים. כמו כן עניין אותי לקבל פידבק מגוון למוצר ולמודלים האסטרטגיים שהצגתי שם. ואכן זה מה שהיה: פנו אלי אחרי המצגת אנשים שרוצים לעשות שיתוף פעולה כשאני בכובע של המומחית. העבודה הקשה היא אחרי הכנס, לממש את שיתופי הפעולה… אז אני מבלה הרבה בשיחות סקייפ לאחרונה
בכל מקרה הכנס הוא רק חלק מהתהליך כי ההשתתפות בכנס פותחת הזדמנות להגיש מאמר
Yuval:
ומה עם הפרויקט שהצגת? יש לו היתכנות עתידית? כי בדרך כלל פרויקטים שיש להם כותרת של ״פלטפורמה לעיצוב נעליים בהתאמה אישית המתבססת על הפרופיל של המשתמש ברשת החברתית״ נשארים ברמת הרעיון ולא מצליחים לפרוץ אותו. לא?
Lihi:
עוד דבר נפלא שקרה בהכנות לכנס זה שהמוצר קיבל שוב במה, והתגובות היו מפתיעות ומרגשות; זה נתן לי רוח גבית לנסות לרוץ איתו. הגשתי מועמדות לתחרות של wework creator וכבר קבעתי סבב פגישות עם יזמים ומשקיעים פוטנציאלים שאני רוצה שיקדמו אתי את המוצר לשלב הבא – הרמת גרסה עובדת של הפלטפורמה. יש פה השקעה בפיתוח של האלגוריתם. בזמנו העסקתי מומחה להמרת קבצים מדו־ממד לתלת־ממד שעובד באלביט ועושה את זה במטוסים, ויחד עשינו מודל ראשוני עם הוכחת היתכנות
Yuval:
וואלה. נשמע מעניין
Lihi:
תודה! אגב, קוראים לפלטפורמה Footprint
Yuval:
אני יכול לנחש את מקור השם, אבל תסבירי את…
Lihi:
הסיבה לשם היא שהפלטפורמה מתבססת על הזהות הדיגיטלית של המשתמשת ברשת החברתית (לדוגמה בחשבון האינסטגרם שלה), ומתרגמת את העושר הוויזואלי שהיא אצרה וערכה ללוח השראה שהוא הבסיס ליצירת הנעל. הפלטפורמה סורקת ודוגמת צורות ותבניות מתוך לוח ההשראה, ומתוך צורה אחת שנבחרת היא בונה את הנעל. את הנעל היא יכולה לעצב ולהתאים לצרכי המשתמשת (מנעל סגורה ועד סנדל פתוח) על ידי הוספת חוליות של הצורה הבסיסית והחסרה, סגירת הצורה ועוד. בקיצור, טביעת הזהות הדיגיטלית של המשתמשת הופכת לנעל עם טביעת רגל ייחודית בעולם
אחד הדברים שהצגתי בברצלונה היה בדיוק זה – המודל האסטרטגי מאחורי Footprint המחדד את העובדה שהמידע הקיים אודותינו ברשתות החברתיות יכול לשמש ליצירת מוצר פיזי ולא חייב להישאר בעולם של אוביקטים דיגיטליים. כמו כן, הראיתי איך להשתמש במידע הזה בצורה שממנפת את המשתמשים ומאפשרת להם התאמה אישית של מוצר ברמה גבוהה ושיתוף אמיתי בתהליך העיצוב.
יש פה מעגל: זה מתחיל מהזהות הדיגיטלית של המשתמשים בפרופיל מקוון ברשת, המתורגם לאלמנטים של דו־ממד שהופכים להיות ה־DNA של המוצר התלת־ממדי – ממש המבנה של הנעל עצמה. וכך נולד מוצר חדש בעולם הפיזי הלא מקוון. בדרך כלל מה שמשתמשים מהסוג הזה עושים הוא לצלם את הנעל החדשה שהם עיצבו וקיבלו בדואר ולהעלות את זה כתמונה לאינסטגרם שלהם – חזרה לעולם המקוון. מה שממשיך את המעגל / פותח אותו מחדש
יש לי את זה במודל גרפי מרשים אם תרצה חחח
Yuval:
נראה לי שנסתפק בזה… אז מה עכשיו? הזכרת מאמר?
Lihi:
נכון. אני צריכה להגיש טיוטה ראשונה של המאמר עד סוף יוני. המאמר יסקר את מה שהצגתי ב־20 דקות מצגת בכנס וירחיב על כך. עוד חלק משמעותי בתהליך שאני שמחה להתמודד איתו לראשונה – כתיבת מאמר אקדמי ופרסומו. המאמר יפורסם עד סוף השנה באחד מהמגזינים של Common Ground .
Yuval:
שיהיה בהצלחה! משהו חשוב נוסף להגיד לפני שמסיימים?
Lihi:
תודה על ההתעניינות שלך! ולקולגות שלי שחושבים להציג בכנסים מהסוג הזה – אשמח לעזור מהמעט ניסיון שצברתי…
Yuval:
יפה
The post ליהי לסקר רוצה ליצור נעליים מהאינסטגרם שלכם appeared first on מגזין פורטפוליו.
