מה קורה // יערה צח

מי?
יערה צח, בת 34, תל אביב
אתר / פייסבוק / אינסטגרם

סטטוס זוגי?
נשואה, לא כדת אבל כדין. כל־כך נהנינו מהחתונה, שביום הנישואים הראשון שלנו התחתנו שוב.

מה בצלחת?
בעיקרון הכל, אבל זה לא יכול להיות גרפי מדי. בלי עיניים, זנב, ראש. אני גם לא מסוגלת לאכול כל מה שמגיע ממטבחים של מוסדות כמו קיבוצים, בסיסים צבאיים, בית חולים. לא נוגעת בזה.

יערה צח מתוך התערוכה ״ספק בלתי סביר״. צילומי העבודות: אלעד שריג

איפה ומתי אפשר לראות את העבודות שלך ומה כדאי שנדע עליהן לפני שאנחנו רצים לשם?

בימים אלו מוצגות עבודות חדשות שלי בתערוכת היחיד ״ספק בלתי סביר״, שנפתחה לא מזמן במוזיאון פתח תקווה (אוצרת: הדס מאור). מיצב נוסף, שמתכתב עם התערוכה הזו, מוצג בביאנלה הבין־לאומית לאמנות צעירה במוסקבה. שתי התערוכות נפתחו במקרה לחלוטין באותו יום, ובאיזשהו אופן אני אוהבת את התחושה שהם כמו שלם מפוצל – גרסה גברית וגרסה נשית של אותו דבר. בפתח תקווה האובייקטים שכובים על הרצפה ונשענים אל הקיר ובמיצב במוסקבה הם מוצגים על במה והמבקרים מוזמנים לעלות עליה ולהפוך מצופים למשתתפים.

בשתי התערוכות אני מציגה שני סוגי פסלים – הכלאות של קביים ושוטים שחורים, לצד גופים אמורפיים שקופים ורכים מלאי דיו נוזלי. הקביים־שוטים הם מעין כלים מוזרים, נראים כמו משהו קיים שיכולת לפגוש באיזשהו מקום, להשתמש בו. הם יוצרים כמו נגטיב של גוף, ואז הגוף משלים אותם בפנטזיה. פסלי הדיו, שרובם עבודות רצפה, מתקיימים בכמה צורות, כגופים בודדים, זוגיים או קבוצות. הם מגיבים למגע עם הרצפה ומתפרשים עליה, למרות שהם כלואים בגבולות של המעטפת השקופה שלהם.

במקביל לתערוכות יצא ספר האמן החדש שלי, Lay Low. הוא כולל עבודות מתשע השנים האחרונות, ועושה מעין זום אין לפרויקט ״ספק בלתי סביר״. האתגר הכי גדול היה להציג את העבודות התלת ממדיות בפורמט דו ממדי. בסוף יצא אובייקט מאוד חומרי, שנתפר במתפרה שבה נוצרות גם הרבה מעבודות הפיסול שלי.

איזה אמן מפורסם פגשת ואיך היה?
השתתפתי בשנה שעברה בכנס במוזיאון ישראל שליווה את התערוכה ״אין כמו בבית״, יחד עם מירל יוקליס ועם ג׳נין אנתוני. היה מרתק לשמוע ממירל סיפורים מיד ראשונה על סצנת האמנות בניו יורק בשנות ה־60. ג׳נין אנתוני הראתה צילום שלא יוצא לי מהראש מאז, שבו היא מלקקת את העין של בן זוגה.

מהו פרויקט החלומות שלך וכמה כסף את צריכה כדי לממן אותו?
בא לי מאוד להמשיך ליצור את פסלי הדיו שלי, אלה שמוצגים כעת בתערוכות בפתח תקוה ובמוסקבה הם הקבוצות הראשונות שלהם. יש משהו מאתגר וממכר בפיסול בנוזל, שבאופן עקרוני לא רוצה שישלטו בו, ופיסול זה אקט של שליטה. בשנה שעברה ביקרתי בצרפת, באיים שיש בהם גאות ושפל קיצוניים. הנוף שנוצר בשפל מייצר תחושה הישרדותית ואפוקליפטית. הייתי רוצה לעבוד בסביבה כזו וליצור פסלי דיו, שמופיעים ונעלמים עם השפל והגאות. כמה זה יעלה? זה לא יהיה זול.

מה פריט הלבוש האחרון שקנית?
בחודשים האחרונים הייתי ברזידנסי של אאוטסט סטודיומייקרס ברחוב מאפו בתל אביב, ליד הים. באחד הסיבובים באזור הגעתי לחנות שיט, וקניתי שם אוברול מבודד למים, שהמכנסיים שלו הופכים למגפי גומי. זה טוב לגאות ולשפל.

רוצים להשתתף במדור? שלחו לנו מייל לכתובת hi@byfar.co.il

The post מה קורה // יערה צח appeared first on מגזין פורטפוליו.