Quantcast
Channel: מגזין פורטפוליו
Viewing all articles
Browse latest Browse all 3234

אדר אביעם: לא מצייר דברים ״יפים״

0
0

Yuval:

בוקר טוב אדר. מה קורה? איפה אני תופס אותך?

Adar:

בוקר טוב. אני שותה קפה ואוכל ארוחת בוקר בגינה היפה של שגיא (רפאל) בלוס אנג׳לס

Yuval:

איך התגלגלת לשם? אתה חי בכלל בברלין, נכון?

Adar:

אני חי בברלין כבר כמעט תשע שנים עם אשתי והבת שלי, לני. שגיא ואני בקשר טוב מאז שסיימתי את הלימודים במדרשה בשנת 2009. הוא אצר את תערוכת היחיד שלי בגלריה שי אריה ב־2011, והשנה הוא הזמין אותי להתארח ברזידנסי שהוא פתח בשנה שעברה. כבר כמה שנים גלגלנו בראש את הרעיון שאבוא לבקר בלוס אנג׳לס, אבל רק השנה זה הסתדר מבחינת לוחות הזמנים

Yuval:

כלומר, זו הפעם הראשונה שלך בעיר?

Adar:

הייתי עם המשפחה בדיסנילנד כשהייתי בן 12, אבל זו הפעם הראשונה שאני ממש מבקר בעיר וחווה אותה

Yuval:

גיל 12 זה לא נחשב… 

Adar:

נכון, אז זו באמת הפעם הראשונה שלי. באתי לחמישה שבועות

אדר אביעם

To Union Station

Yuval:

ואיך החוויה בינתיים? אני מניח שיש פער בין הדימוי ההוליוודי למציאות

Adar:

כן, יש פער גדול ומורגש. חשבתי שתעשיית הקולנוע והחברה הלבנה והעשירה תהיה יותר דומיננטית בשטח, אבל זה ממש לא ככה. זו עיר מגוונת מבחינת צבעים ותרבויות, וקיימים פערים גדולים בין האזורים. ישנם המון אזורים שונים וערים שונות בתוך מה שנקרא לוס אנג׳לס, ויש הבדלים מהותיים ביניהם – באדריכלות, באיך שהכל נראה, וכמובן בסוגי האוכלוסיה (מוצאים אתניים ומעמדות שונים). אתה ממש מרגיש כשאתה עובר מעיר לעיר.

כמי שבא לבחון את העיר ולתת את נקודת מבטו עליה, וכמי שאוטומטית נמשך למקומות ״המכוערים״ והגרוטסקיים באנושות‭,‬ יש לי המון עניין פה – בטיפוסים, בפערים, במאבקים מתחת לפני השטח שמורגשים

כמי שבא לבחון את העיר ולתת את נקודת מבטו עליה, וכמי שאוטומטית נמשך למקומות ״המכוערים״ והגרוטסקיים באנושות‭,‬ יש לי המון עניין פה – בטיפוסים, בפערים, במאבקים מתחת לפני השטח שמורגשים… אנשים בלוס אנג׳לס נוהגים במכוניות ומתניידים בין בועה לבועה. אני השתמשתי בתחבורה הציבורית, ובעקבות זאת נחשפתי לכמויות לא מבוטלות של הומלסים ולמגוון רחב של אנשים ממעמד הפועלים וממעמד הביניים. בברלין אתה רואה אנשי עסקים בתחבורה ציבורית, וכאן ממש לא

Yuval:

וזה חלק מהעניין של הרזידנסי?

Adar:

המטרה של הרזידנסי היא קודם כל לתת לאמנים זמן להכיר את העיר ולחוות אותה, ולקבל ממנה השראה כדי ליצור גוף עבודה חדש. שגיא ממש לקח אותי ביד ונסע איתי לכל האזורים ברחבי לוס אנג׳לס; לא רק לגלריות ולמוזיאונים, אלא גם לשכונות השונות ולשווקים. הוא עשה זאת כדי שאכיר את לוס אנג׳לס האמיתית שמעבר לתדמית

Yuval:

איך זה בא לידי ביטוי בעבודות שלך?

Adar:

בעבודות שלי ישנה פרספקטיבה יחודית על לוס אנג׳לס שלא מוצגת באופן שכיח – הן מציגות דווקא את האלמנטים היותר מחוספסים בעיר ואת הזוויות הפחות מחמיאות שלה. נוסף על כך, חלק מהציורים מתעסקים בממד האישי והפרטי שלי: במרחק מאשתי ומהילדה שלי ובהרגשתי בתוך אמריקה, המגלמת סמל של עולם מסוים שיש לי מערכת יחסים של אהבה־שנאה איתו. מופיע בהם העיסוק האישי שלי בהתמודדות עם המרחק בין המזרח התיכון לבין המערב הקפיטליסטי. 

Donate

לדוגמה, באחד מהציורים יש סצינה של אדם שתורם לאזור מלחמה דרך הסלולרי החדש שלו בזמן ישיבת הבוקר. הציור מראה עד כמה החיבור שלנו לחוויות אנושיות – כולל חוויות קשות כמו אסונות – קורה יותר ויותר רק דרך מסך

Yuval:

ואלו הציורים שאתה מציג בתערוכת היחיד שלך שבדיוק נפתחה? ספר קצת איפה היא מוצגת ומה היא כוללת 

Adar:

כן. אני מציג את גוף העבודות שהכנתי במהלך השהות בלוס אנג׳לס – ציורים ועבודות על נייר. התערוכה היא חלק מפסטיבל אמנות שנקרא Maiden LA, וזו הפעם השנייה ששגיא משתתף בו עם הרזידנסי שלו. זה פסטיבל שמתרחש כל חודש אוגוסט, והוא מקבץ אירועי אמנות אלטרנטיביים (כלומר, לא מוזיאליים) בכל רחבי לוס אנג׳לס. התערוכה מוצגת בחלל הפרויקטים של שגיא שהוסב מהגראז׳ של בן זוגו, אריק

Yuval:

איפה אתה מוצא שהעבודות האלה ממשיכות עבודות ותערוכות קודמות שלך, ואיפה יש בהן משהו חדש או אחר?

Adar:

העבודות הקודמות – לצורך העניין, בשמונה השנים האחרונות – עסקו בחוויות השירות הקרבי שלי בצבא, ובשלב מאוחר יותר במעבר שלי לברלין וביחס שלי לישראל, המקום שנולדתי בו; ביחס שלי לתרבות שגדלתי לתוכה ולערכים שהיא בוחרת לקדש – הקשר למקום, מושגים כמו ״גבריות״, ״נאמנות״ ו״שייכות״. כמו כן יש בעבודות האלו התעסקות באגרסיביות הישראלית ובאלימות הסמויה והגלויה בחברה הישראלית, שמאוד נחשפתי אליהם בשירות הצבאי שלי.

המורה שלי מהתיכון אמר לי שכל הציורים שלי כנער היו מלאים בלבבות ובמערכות יחסים, ואחרי הצבא הכל נהיה ראשים ערופים. העבודות הנוכחיות ממשיכות בנושאים שאני נמשך אליהם – אני לא מצייר דברים ״יפים״

המורה שלי מהתיכון (יורי כץ, שאיתו נשארתי בקשר טוב עד היום) אמר לי שכל הציורים שלי כנער היו מלאים בלבבות ובמערכות יחסים, ואחרי הצבא הכל נהיה ראשים ערופים. העבודות הנוכחיות שלי ממשיכות את הנושאים שאני נמשך אליהם – אני לא מצייר דברים ״יפים״. אני נמשך  לסבל, לכיעור, לעיוות ולמקומות שמערערים את העולם שאני חי בו ואת האידיאולוגיה שלו; אידיאולוגיה שאני רוצה לבחון מחדש. בין אם אני בוחר לעסוק בנושא כמו אבהות, ובין אם אני עוסק בנושא כמו רחובות לוס אנג׳לס, אני רוצה להציף ביצירה שלי איזשהו קונפליקט; אף פעם לא תופיע ביצירתי עמדה נחרצת. אני תמיד בוחר סיטואציות מבלבלות – חמודות אבל קשות – ומנסה לחשוב עליהן דרך הציור

Yuval:

אתה יכול לתת דוגמה?

Adar:

בציור החדש של ההומלס יש בחירה להתעסק בנושא קשה ונוכח ברחובות לוס אנג׳לס, אבל באמצעות שימוש בסקאלת צבעים נועזת ושמחה. זו לא הצבעוניות של האוהלים שאפשר למצוא לדוגמה בציור UNDER THE BRIDGE, בעקבות השיר של ה״רד הוט צ׳ילי פפרס״ על העיר. כשאני מצייר אני בוחר להשתמש בדרך כלל בסקאלת צבעים יותר אינטנסיבית ועליזה מהמציאות, וזה מה שיוצר את המתח בין הנושא לאופן שבו הוא מתואר. אני בן אדם עם צדדים מאוד קלילים אבל גם מאוד כבדים. גם עם הומור וגם עם פסימיות. בין חמוד למגעיל

Under the Bridge

Yuval:

מעניין שהזכרת באותו משפט מקומות שמערערים, אבהות וקונפליקט. סיטואציות מבלבלות, חמודות אבל קשות. אתה יכול להרחיב מה בחווית האבהות מציף לך את זה?

Adar:

כן, ככה אני מתמודד עם החיים. אני אף פעם לא מרגיש בנוח, תמיד מתעסק עם הערעור של הביטחון העצמי שלי, תמיד מרגיש לא בטוח במה שאני עושה. אבהות זה לא דבר שבא לי באופן טבעי; מעולם לא חלמתי להיות אבא. האבהות כביכול לא מתיישבת עם אורח החיים שאני חי, אורח חיים אינפנטילי קצת. כמובן שאני מאוהב בילדה שלי ואוהב להיות איתה, אבל ישנם כל מיני חששות וקונפליקטים פנימיים לגבי טיב ההורות שלי, טיב החינוך שאני נותן, ולגבי השאלה האם אני יכול לספק לה ביטחון כלכלי ופיזי בעולם של כאוס ועומס של אנשים. כל הזמן צפה השאלה האם המבנה האישיותי שלי מסוגל להעניק חיים טובים לאדם אחר, להביא את הבת שלי למקום טוב.

זה גם מעבר אלי, כי אני יודע שהעולם הזה דפוק ויש בו המון רוע. אני פסימי לגבי המציאות, ולכן מעולם לא רציתי להוסיף לתוכה ילדים. אז עכשיו אני במצב של פרדוקס בין לראות את הצדדים הקשים של החברה שאנחנו חיים בה, לבין לדאוג לילדה שהבאתי לעולם ולתווך את העולם בעבורה, כשאני בעצמי לאו דווקא יודע איך להתמודד עם כל הבעיות של העולם הזה. גם לי מעולם לא ממש הסבירו אותו (לפחות לא בצורה משכנעת), ואני צריך להעביר את המבוכה הזו הלאה

Yuval:

ועדיין הציורים שלך מלאי חיים וצבע‎

Adar:

כן, זה החיבור בין האפל למואר ביצירה שלי. אני אוהב צבעים, אוהב סרטים מצוירים; מילדות אני מאוד אוהב צעצועים. הייתי יושב שעות בחדר ומשחק עם הצעצועים, ואני עדיין אוסף צעצועים היום. קניתי כאן בובות שהן פריטי אספנים, בסנטים. זו חלק מההתמודדות שלי עם העולם ועם המורכבות שלו. אני נמשך לעולם הוויזואלי הזה, זו משיכה פיזית. אני מתלבש צבעוני והצבעוניות הזו מתחברת לי בציור. אין הרבה שטחים לבנים בציורים שלי. בסופו של דבר אני מוצא את הדרך לשלב בין התוכן המורכב לבין האהבה לצבעים מלאי חיות

No Shade in LA

Sunrise Over Sunset Boulevard

Yuval:

אני חושב שזה מאוד לא ישראלי. בטח לא משהו שמאוד רואים ככה באמנות ישראלית‎. אתה חושב שזה גם קשור לזה שאתה חי כבר תשע שנים בברלין?‎

Adar:

לא חושב. ציירתי צבעוני גם לפני ברלין, אבל היא הוסיפה לי עוד רבדים של תוכן. דווקא נדמה לי שהאמנות בברלין יותר חמורת סבר: אם אני רואה תערוכה מלאת צבע היא לעתים קרובות של אמנים לא מברלין; רוב האמנות המקומית היא מאוד מינימליסטית, אפורה. לגבי האמנות הישראלית – נכון שאמני דלות החומר עם אסתטיקת הדיקט והעיפרון שלטו, אבל עכשיו האמנים בישראל דווקא משתמשים המון בצבע – זויה והחברות שלה, עמית קבסה, רקפת וינר עומר, יערה אורן. המון אמנים ישראליים הם בעלי פלטה מגוונת

Yuval:

אז מה עכשיו? אתה חוזר לברלין? ‎

Adar:

כן. חוזר לסטודיו, לעבודה שוטפת ולחיים של אמן. מקווה שהתערוכה בלוס אנג׳לס תפתח לי דלת לשדה האמנות המקומי, ושאנשים יכירו את העבודה שלי ונתקדם משם. בינתיים, לפחות ממה שעולה מהפידבק באינסטגרם ומתגובות מאנשי קשר של שגיא, נראה שיש עניין. יש לי עוד הרבה סקיצות לציורים עתידיים שאתחיל לעבוד עליהן כשאחזור לברלין, ונראה מה יהיה

Lovinnn It

Balancing Life and Death

The post אדר אביעם: לא מצייר דברים ״יפים״ appeared first on מגזין פורטפוליו.


Viewing all articles
Browse latest Browse all 3234

Latest Images

Vimeo 10.7.0 by Vimeo.com, Inc.

Vimeo 10.7.0 by Vimeo.com, Inc.

HANGAD

HANGAD

MAKAKAALAM

MAKAKAALAM

Doodle Jump 3.11.30 by Lima Sky LLC

Doodle Jump 3.11.30 by Lima Sky LLC

Doodle Jump 3.11.30 by Lima Sky LLC

Doodle Jump 3.11.30 by Lima Sky LLC

Vimeo 10.6.2 by Vimeo.com, Inc.

Vimeo 10.6.2 by Vimeo.com, Inc.

Vimeo 10.6.1 by Vimeo.com, Inc.

Vimeo 10.6.1 by Vimeo.com, Inc.

Vimeo 10.6.0 by Vimeo.com, Inc.

Vimeo 10.6.0 by Vimeo.com, Inc.

Re:

Re:





Latest Images

Vimeo 10.7.0 by Vimeo.com, Inc.

Vimeo 10.7.0 by Vimeo.com, Inc.

HANGAD

HANGAD

MAKAKAALAM

MAKAKAALAM

Doodle Jump 3.11.30 by Lima Sky LLC

Doodle Jump 3.11.30 by Lima Sky LLC

Doodle Jump 3.11.30 by Lima Sky LLC

Doodle Jump 3.11.30 by Lima Sky LLC

Vimeo 10.6.1 by Vimeo.com, Inc.

Vimeo 10.6.1 by Vimeo.com, Inc.

Vimeo 10.6.0 by Vimeo.com, Inc.

Vimeo 10.6.0 by Vimeo.com, Inc.

Re:

Re:

Re:

Re: