נעה ארד יאירי
אלה כהן ונסובר
חברים חדשים 2018. אוצרת נוגה דוידסון
כחלק ממסורת ארוכת שנים, בית האמנים מצרף מדי שנה חברים חדשים לאגודת אמני ירושלים. בתערוכה הפותחת של עונת התערוכות השנתית יוצגו שלושה אמנים שהצטרפו השנה לאגודה: נעה ארד יאירי, אלה כהן ונסובר ושמעון פינטו.
ארד יאירי מציגה סדרה בת שבעה פסלי ״מדונה״ – איקונות של נשים, החורגות מתפישות הנשיות ומן הסטיגמות המקובלות, ותחתן מציעות מנעד עשיר של צורות נשיות ומגוון אופני הצגה של הגוף הנשי.
כהן ונסובר מציגה ציורים, שבהם היא חוקרת חפצי פולחן ומסורת מתוך פרספקטיבה, הנעה בין התמסרות למשמעויותיהם הרוחניות לבין התבוננות בהם מרחוק כחפצים שניתן לראות בהם הומור, חולין ויומיום.
פינטו מציג ציורים מן השנים האחרונות המרובדים בסימבוליזם אישי. בעבודותיו הוא מחבר בין סוגיות פילוסופיות ושאלות תיאולוגיות על זהות, ומעניק צורה והסמלה לתמונות חיים, לאסוציאציות, לזיכרונות ילדות ולמחשבות על מקומו של האמן בעולם כאדם וכיוצר.
מפגשי גלריה: שלישי, 28.8.18 בשעה 18:00; שבת, 13.10.18 בשעה 12:00
טל רוזן אליעזר, רועים עם מחוך (פרפורמנס, מעצבת תלבושות שלומית גופר)
טל רוזן אליעזר / למולל כאב לשקוף. אוצרת: דליה לוין
טל רוזן אליעזר ממשיך בחקירותיו בצמחים ובחומרים אורגניים, שאותם הוא הופך לאובייקטים אמנותיים. בתערוכת מיצב ופרפורמנס הוא עורך ניסויים כמדען במעבדה: מלקט וממיין, מנתח ומייבש, פורס ותופר, מטביע תובנות, יוצק אוטוביוגרפיה.
הוא מזמין את הצופה לעשות מעשים בתערוכה: להריח, לגעת – להפוך לפרפורמר ולהרחיב בכך את הפעולה האמנותית בחיבור בין אנשים, חומרים, מקומות וזמנים.
למבקרים בתערוכה ממתין מהלך מאתגר; מפגש בבד מתוח אופקית הממיין את הבאים על פי גובהם, ומטבע הדברים – גם על פי מגדרם. מהנשים, נמנעת האפשרות לראות את הנעשה מעל. הגברים מאידך, זוכים ויכולים לפלוש למרחב העליון, אך מבטם מוגבל אף הוא. טשטוש התחומים בין ״נשי״ ל״גברי״ ושילוב מגדרים מאפיינים את מכלול עשייתו האמנותית של רוזן, והם באים לידי ביטוי גם בעבודות ובמיצגים בתערוכה הנוכחית.
מפגש גלריה: שלישי, 9.10.18 בשעה 18:00. פרפורמנס ״רועים עם מחוך״: באירוע הפתיחה, שבת, 25.8.18; ובשבת, 13.10.18 בשעה 13:00
אופיר ברק
אופיר ברק. הכנות לפסח
אופיר ברק / דרך הזמן. אוצר: דניאל צ׳צ׳יק
סדרת העבודות של אופיר ברק, הממוקמת בזמן לא מוגדר ובמרחב בלתי מוכר, עוסקת במהות ההמתנה. באמצעות צילום מדויק, שקט ועוצמתי מבקש ברק לבחון מחדש את התגובה הקוגניטיבית של ההתבוננות, של מבט מודע נטול שיפוטיות. הוא שופך אור חדש על רגעים מעין אלו בשכונת מאה שערים בירושלים, קהילה סגורה עתירת סודות, טקסים ואמונות הזרות לאדם מן החוץ, תוך שהוא נוקט גישה צילומית המאזכרת את אופן ההתבוננות של צלמים קלאסיים. בדומה לרוחות המנשבות בין סמטאות השכונה, הרוח החמה הפורצת מן העבודות מאפשרת לצופה להתבונן במרחב זה באופן אנושי. ברק מצליח ללכוד רגעים מכריעים, המחדדים תחושה חמקמקה שבין ייאוש לאמונה.
מפגש גלריה: שלישי, 4.9.18 בשעה 18:00
מרואה עבד אלקדר (פרפורמנס, צילום: ליאן סילברמן)
מרואה עבד אלקדר / סבארה. אוצרים: גבריאלה קליין וישראל רבינוביץ
בתערוכתה הראשונה, המוצגת במסגרת סדרת ״נדבך 21״, מציבה מרואה עבד אלקדר עציצי קקטוס – כהד לצבר, צמח המעורר אסוציאציות תרבותיות, פוליטיות ואמנותיות רבות. אולם הקקטוס בעבודתה אינו מהווה סמל או מוטיב מנוכס, אלא חלק בלתי נפרד מעולמה. בערבית, המילה ״צבר״ (צַאבֶּר) מציינת, בין השאר, סבלנות והתמדה עיקשת.
עבד אלקדר חיה בעיר הבדואית רהט שבנגב. לאחר נישואיה היא הציבה מסביב לביתה החדש עציצי קקטוס ליצירת גדר, מהלך העשוי להתפרש כמיפוי הטריטוריה, ואולי גם סמל להתמדה ולאורך הרוח הנדרשים לשם גיבוש זהותה במשפחתה החדשה. לימים, העניקה את שיחי הקקטוס המבויתים שגידלה כמתנות לשכנים ולבני משפחה בתקווה ליחסי ידידות ארוכי שנים, בדומה לכושר שרידותו של הצבר. חמישה מעציצי הקקטוס האלו מוצאים הד בחמש נשים, בהן האמנית עצמה ,מצולמות נטועות בעציצים כמשוכת צבר, גדר איתנה ומגוננת.
מפגש גלריה: שבת, 22.9.18 בשעה 12:00
The post תערוכות אוגוסט-אוקטובר 2018 בבית האמנים ירושלים appeared first on מגזין פורטפוליו.
