אמנות על גרביים? סימן שזה קיץ

בחודש שעבר בנו יואב היינבך ומעין גוטפלד סדנת הדפס ניידת, אספו תהליכים ורשמים מ־12 אמנים מקומיים – יערה אורן, נטלי איילון, DIOZ, עדו בראל, ציבי גבע, מעין גוטפלד, ברברה הולנד, יואב היינבך, חנה יגר, אורלי מיברג, תרצה פרוינד, טליה קינן, אלכס קרמר, קרן תגר – והטביעו אותם על תוצרי טקסטיל מבתי המלאכה הוותיקים של שוק לוינסקי. הבדים השונים שליקטו מעסקים משפחתיים – בינהם חולצות קנבס דקות של פואד, ציפיות ממתפרת ש.שמיר וגרביים של מוסטפא – שימשו מצע להדפסת תמונת מצב של קיץ תל אביבי במרחב הולך ומשתנה. בסוף השבוע הקרוב (23-25.8) הפרויקט יוצג ויימכר תחת השם סימני קיץ בגלריה אלפרד בתל אביב.

Yuval:

הי מעין, הי יואב, מה שלומכם?

Maayan:

מעולה! עייפים

Yoav:

הי יובל, מה שלומך?

Yuval:

אני מנסה להתעלם מזה שאוגוסט עכשיו, לרוב בהצלחה. אבל אז באות תערוכות כמו סימני קיץ ומאפשרות לי לדבר על התקופה הזו של השנה בלי למצמץ

Maayan:

משמח

Yoav:

אלו סימנים שמבשרים את סוף הקיץ

Maayan:

לי זה העביר את אוגוסט ממש מהר

מעין גוטפלד ויואב היינבך. צילום: אורלי מיברג

Yuval:

כן, מכיר את זה. אבל אז אתה מקלל את עצמך ותוהה מה חשבת לעצמך כשתכננת פרויקט בקיץ… בכל אופן, ספרו קצת על עצמכם: מה למדתם, איפה ומתי, מה עשיתם ומה אתם עושים, ואיך נוצר החיבור ביניכם?

Yoav:

אני צייר, בוגר של המדרשה. הכרנו דרך יונתן, אח של מעין, ועבדנו יחד בניו יורק. בקיץ הקודם כשחזרתי לתל אביב, מעין כתבה לי באינסטגרם (בהקשר לאחד הרישומים שלי) שיש לה רעיון לשיתוף פעולה, ופתאום התחלנו להדפיס רישומים שלי על גרביים שלה

Maayan:

אז ככה… אני מעין, ירושלמית במקור. התחלתי ללמוד בבצלאל וידאו ארט לפני די הרבה זמן, ואז אחרי שנה שם עברתי ללמוד עיצוב טקסטיל בשנקר. בסוף הלימודים למדתי כריכת ספרים בסדנת ההדפס בירושלים, עבדתי מעט בארט בסרטים, והתחלתי לעבוד על דברים שלי ולמכור אותם בחנויות שאני אוהבת בתל אביב.

העיקרון המנחה ביצירה שלי הוא להיות ״מייקרית״ – עשיתי ואני עדיין עושה הכל בעצמי. מרמת החיתוך ועד לתוויות ולאריזה… בשנתיים האחרונות חזרתי להדפס רשת שבו התמחתי בשנקר, בניתי סדנת הדפס ניידת שטיילתי איתה קצת בעולם, והקיץ ״חניתי״ יחד עם יואב בתל אביב

Yuval:

ואיך נולדה התערוכה? ומה יהיה בה?

Yoav:

התערוכה נולדה מתוך הרעיון להרחיב את שיתוף הפעולה בינינו וליצור שיתופי פעולה עם אמנים אחרים. תהליך העבודה הוא חלק מהותי בתערוכה. פנינו לאמנים שאנחנו אוהבים ומעריכים, והצגנו בפניהם את הרעיון שנבנה תוך כדי תנועה עד לתערוכה שתיפתח בסוף השבוע. בתערוכה יוצגו התוצרים של המפגשים עם כל האמנים. אחרי תהליך בחירת הדימויים והעברתם לרשתות, הדפסנו עם כל אמן על גרביים, חולצות מכופתרות וציפיות לכריות

ציבי גבע. הדפס רשת על גרבי כותנה

ציבי גבע

Yuval:

ספרו עוד קצת על התהליך ועל האמנים שהזמנתם

Yoav:

תהליך בחירת הדימויים היה מעט שונה עם כל אמן. בפגישה הראשונה שלנו עם כל אחד הצגנו את הפרויקט: הראינו את הגרביים המודפסים שעשינו יחד (מעין ואני) ושלבים מהתהליך (איך נראית רשת, העברת דימוי לשקף וכו׳) לשם המחשה של העבודה, מרישום ועד גרב מודפס. תוך כדי שיחה נבחרו עבודות באופן משותף, והמחשבות על העברה לרשת השפיעו על בחירתן. השפעות נוספות היו בחירות אישיות ומידת הרלוונטיות של עבודה מסוימת בעבור האמן. השתדלנו להימנע משיקולים עיצוביים בתהליך בחירת הדימוי.

לאחר בחירת הדימוי (אחד או שניים לכל אמן) העברנו אותם לרשת (הקרנה של שקף הדימוי על גבי רשת מרוחה באמולסיה צילומית) בעזרת חברינו בפונגר 2000, ועם הרשתות המוכנות יצאנו למסע. חזרנו לכל סטודיו שבו ביקרנו, וכל ההדפסים בוצעו אצל האמנים במגרש הביתי שלהם. החומרים הגיעו איתנו בעגלת שוק שאותה תפרה מעין לצורך המסע. גם כאן כל מפגש היה שונה ומעניין. קצב עבודה שונה ושאלות שונות שעלו תוך כדי המפגש השפיעו על כל מפגש הדפס שקיימנו.

היו גם יוצאי דופן בתהליך: לדוגמה, יערה אורן, שאיתה התהליך היה יצירת ציור חד פעמי תוך כדי שימוש חופשי ברשת פתוחה (ללא דימוי) ויצירת חסימות חדשות לפני כל משיכת מגב וצבע. נוסף על כך הייתה רשת עם קטע מציור שלה ששימשה לחלקים בעלי האופי הקווי יותר בעבודה. גם העבודה עם עדו בר אל הייתה שונה: הרשתות ששימשו את עדו בתהליך היו כאלו שהוא צייר ישירות עליהן (במפגש מקדים), ויצרנו בטכניקה שונה יחד את שתי הרשתות שלו. עדו התייחס למוצרי הטקסטיל כאל ״רדי מייד״, וכך התהליך היה לו אינטואיטיבי והתחבר לעבודתו השוטפת. ציבי גבע השתמש בשתי הטכניקות: רשת אחת יצרנו יחד בשיטת ההקרנה (עבודה קודמת), ורשת אחת הוא צייר באופן ישיר ויצר עבודה חדשה

Yuval:

ולמה גרביים, חולצות מכופתרות וציפיות? לא שצריך סיבה מיוחדת… ובכל זאת

Maayan:

עיקרון חשוב נוסף בעבודתי (מעבר ליצירת החומרים באופן עצמאי לחלוטין) הוא בחירה בפרויקטים מקומיים ובמוצרים מקומיים. לכן חלק נרחב מהמחקר שעשינו אני ויואב היה סביב מציאת בתי המלאכה והמפעלים שעדיין מייצרים בישראל. ציפיות, לדוגמה, לא היו נכנסות אל הפרויקט אם לא היו מיוצרות בשוק לוינסקי על ידי מתפרה ותיקה שמתעקשת על הייצור המקומי, ושלא מרימה ידיים אל מול הייצור במזרח ואל מול הייבוא ממנו. המפעל שבו נסרגים הגרביים הוא מפעל הגרביים היחיד הפועל בישראל. הוא הוקם על ידי אחים – עובדים לשעבר של אחת מענקיות האופנה בישראל, שהעבירה את כל הייצור שלה לסין. חולצות הקנבס נתפרות אצל פואד בשוק לוינסקי במתפרה הקיימת למעלה מ־40 שנה, והדגם נוצר בשיתוף פעולה ביני לבין פואד בעיצוב ובחומר

חנה יגר

אורלי מיברג

Yuval:

וחוץ מזה שגרביים זה מגניב!

Maayan:

ברור! הכי. וגם ככה התחיל החיבור ביני ובין יואב כך שזה היה טבעי שנדפיס בעיקר גרביים בפרויקט הזה

Yuval:

אז אני לא בטוח שהבנתי לגמרי: העבודות, שהן למכירה, הן אמנות לתלות בבית? דברים שאפשר ללבוש? או שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה?

Yoav:

הבנת הכל: מי שירצה למסגר ולתלות את הגרביים יקבל עבודה מדהימה. מי שיגרוב אותם יקבל זוג גרביים יפים נורא

Yuval:

איך היו התגובות של האמנים? אני יכול לנחש שלא בכל יום ציבי גבע או עדו בראל מקבלים פנייה לעשות עבודות על גרביים. או ציפיות

Yoav:

התגובות לרוב היו מאד טובות ונלהבות. זה נכון שאמנים כאלה לא מקבלים פניות כאלו בהכרח, אבל היה מעניין לצאת איתם משגרת העבודה הרגילה שלהם ולגלות אצלם התלהבות מהתזוזה הזאת

Maayan:

רוב האמנים שנפגשנו איתם לא עבדו במדיום של ההדפס קודם. לכן גם נוצר עניין גדול סביב העובדה שהגענו אליהם לסטודיו, שהבאנו את סדנת ההדפס אליהם ושעברנו יחד תהליך של עבודה בהדפס

Yuval:

והכל בסוף מתרכז לשלושה ימים באלפרד, ממש בסוף הקיץ

Maayan:

כן, התערוכה מסכמת את החודשיים המאוד מאומצים שלנו סביב הפרויקט. ובכלל, גרביים הם מוצר מאוד רלוונטי לקראת הסתיו

Yuval:

ומה הלאה? יואב, הבנתי שאתה נוסע לבוסטון, ושבגללך (הנה, התאפקתי עד עכשיו…) התערוכה קורית עכשיו ולא, נגיד, בשבוע האיור…

Yoav:

כן, הבנתי שלא היית מוכן להקדים את שבוע האיור

Yuval:

מה יש בבוסטון?

Yoav:

אני מתחיל תואר שני בציור באוניברסיטת בוסטון

Yuval:

נייס! ומעין – מה התכניות אצלך?

Maayan:

אני ממשיכה את המסעות שלי שהתחילו לפני שנתיים: כמו שזה נראה כרגע אני אסע קצת להדפיס במזרח הרחוק ואחר כך אחזור לשגרת הסטודיו שלי, כלומר, הדפסת גרביים

Yuval:

יפה. משהו חשוב נוסף להגיד לפני שמסיימים?

Yoav:

עוד משהו על ההדפסים – כל העבודות נוצרו בסדרות קטנות ומוגבלות. כל זוג גרביים או חולצה יהיו ממוספרים וחתומים בידי האמן

Yuval:

תגלו לנו מה טווח המחירים?

Yoav:

בטח! זוג גרביים ימכרו ב־125 ש״ח, זוג ציפיות ב־350 ש״ח וחולצת כפתורים מבד קנבס ב־700 ש״ח. החולצה היא פריט יחיד לכל אמן, ולאחר התערוכה יהיה אפשר לרכוש את הפריטים שנשארו בחנות המקוונת

Yuval:

מגניב