מה קורה / / איילת בן דוד

מי?

איילת בן דוד, אדריכלית, בת 31, ירושלים.

סטטוס זוגי?

שותפה לחיים של היוצר המוכשר אדם שלוי, שמתמחה בהרבה דברים ובעיקר בניפוח זכוכית.

מה בצלחת?

צמחונית.

איילת בן דוד. צילום: יעל אנגלהרט

איפה ומתי אפשר לראות את העבודות שלך ומה כדאי שנדע עליהן לפני שאנחנו רצים לשם?

בארבע השנים האחרונות אני עובדת במשרד שלמה אהרונסון אדריכלים, משרד קסום שמתכנן פרויקטים של נוף ואדריכלות בכל הארץ וביניהם פארק החורשות בתל אביב, פארק הרצליה והחוף הציבורי החדש בים המלח. בינתיים עוד אין הרבה פרויקטים בנויים שאני השתתפתי בתכנון שלהם, אבל אולי בעוד כמה שנים…

לאחרונה יצא לי לתכנן פרויקט בקנה מידה הרבה יותר קטן מהפרויקטים הקודמים שציינתי ובלוח זמנים הרבה יותר מיידי. תכננתי ביחד עם האדריכלית ליאור אורגד עיצוב לתערוכה ״זרעי קיץ״ של שירים וצמחים בבית אבי חי. לאוצרת התערוכה, תמה וייס, הייתה מחשבה לייצר שיטוט בין נופים שונים שייוצגו על ידי צמחים המוזכרים בשירים, שייתכן שהרבה אנשים כלל לא מכירים או לא לגמרי מכירים את הדימוי המתואר במילים.

לליאור ולי היה חיבור טבעי לרעיון – שתינו עוסקות בתכנון המבקש לחבר בין נוף (באופן ספציפי צמחייה) לבין אדריכלות, ולקשר בין הפנים לחוץ. הניסיון של ליאור בתכנון חללים בקנה מידה אנושי (1:1) בשילוב עם הידע שצברתי במשרד בנוגע לתכנון צמחייה ומרחב ציבורי, נתנו לנו בסיס טוב לתכנון התערוכה. אני חייבת לציין – על אף שזה אולי לא צנוע, ובעיקר מפני שזה הפתיע אותי מאוד – עד כמה הפרויקט יצא מוצלח ומדויק, בעיניי. הקהל מוזמן לבוא להתרשם בעצמו. התערוכה תהיה פתוחה עד סוף ספטמבר.

איזה אמן מפורסם פגשת ואיך היה?

תגדירו ״פגשת״.

עמדתי מאוד קרוב לאלוורו סיזה (Álvaro Siza Vieira) ולסוטו דה מורה (Eduardo Souto de Moura), וחייכתי אליהם בצורה מוגזמת בכמה הזדמנויות שונות כשהייתי בחילופי סטודנטים בפורטוגל. את השיחה היותר משמעותית שלי איתם עשיתי כשביקרתי במבנים שלהם. המבנים האלו ברובם צנועים, אבל מרשימים. הם נובעים מתוך הסביבה שלהם ומייצרים רצף עם מרחבים ציבוריים. בפורטוגל כל ילד וכל אדם שתשאלי ברחוב מכיר את השמות של האדריכלים האלה, וזה לא מפני שהם זכו בפריצקר, בנו את המבנה הכי יוקרתי, או רשמו את השם שלהם בקו הרקיע של הערים. הם זכו להכרה ולהערכה ציבורית דווקא מפני שהם תכננו פרויקטים ציבוריים וקהילתיים, כמו מבני דיור ציבורי, תחנות רכבת, בריכה ציבורית, מוסדות חינוך, מוזיאונים שפתוחים לציבור הרחב בחינם ועוד.

משחק מונופול לאדריכלי נוף

שותפות. קומפוזיציה מזכוכית עץ ופליז, התחלה של עבודה משותפת עם אדם שלוי

כשהייתי סטודנטית בבצלאל, הייתה לי הזכות לפגוש את האדריכל ההולנדי הנס ורמולן (Hans Vermeulen). הוא אדריכל לא מאוד מפורסם בארץ, אך הוא מאוד משמעותי בעבורי. הנס הוא הבעלים של משרד DUS Architects באמסטרדם – משרד שפרויקט הדגל שלו בשנים האחרונות הוא עבודה על מדפסת תלת־ממד שתאפשר לאנשים להדפיס חלקים לבית הפרטי שלהם. באמצעות טכניקה זו בתים יהפכו להיות מעט יותר ברי השגה. באופן כללי, המשרד מייצר פרויקטים קטנים וזמניים במרחב הציבורי (ברחוב, בכיכר, בפארק), המייצרים אירוע משמח ומזמין לקהילה המקומית. אני חושבת שהמפגש עם הנס עזר לי להבין קצת יותר טוב מה אני רוצה לעשות כשאני אהיה גדולה.