משמעותם של המושגים ״טבע״ ו״טכנולוגיה״ משתנה ללא הרף בתרבות, וקצב השינוי רק גדל בהתמדה: דיגיטציה של תהליכים, ננוטכנולוגיה, ביולוגיה סינתטית, סינגולריות (מיזוג בין אדם ומחשב) וכדומה, הם רק חלק מהשינויים הטכנולוגיים המתרחשים בעשרות השנים האחרונות וכבר משפיעים על חיי היום־יום שלנו. טכנולוגיות אלו יוצרות טשטוש בהבחנה שבין אדם, טבע ומכונה ובין המציאות הממשית וזו הווירטואלית.
בשנים האחרונות, עם התרחבותם של שדות טכנולוגיים קיימים והתפתחותם של חדשים, ניכרים יותר ויותר שיתופי פעולה בין צוותים מתחומי ידע שונים. שלוש התערוכות מציעות שלוש פרספקטיבות שונות על המרחב הטבעי והטכנולוגי, ושואלות שאלות רלוונטיות מתוך שפת העיצוב ושפת האמנות. היחסים בין המושגים ״טבעי״ ו״טכנולוגי״ אינם נתפשים בתערוכות אלו מתוך חלוקה דיכוטומית ובינארית, אלא מתוך התבוננות עקרונית על מערכת יחסים מורכבת, מפרה וביקורתית – תוך כדי טשטוש גבולות מצד אחד, וחיפוש אחרי ניסוח של שפה חדשה מצד שני.
בוטניקה היברידית | מאיה בן דוד, בשיתוף עם עפר גרינולד ורננה עירשי
מאיה בן דוד בוחנת את היחסים בין תהליכי צמיחה בטבע לסביבות דיגיטליות ובין שפה אנלוגית לממוחשבת, על ידי פיתוח מערכת של קשרים בין שיטות דיגיטליות מתקדמות לתהליכי גידול של עצי בונסאי (בשיתוף פעולה עם עפר גרינולד, מומחה לגידול עצי בונסאי), ובאמצעות סריקה תלת־ממדית של פרחים ופיתוח שפה המתמקדת במפגש בין הבוטני לדיגיטלי (בשיתוף פעולה עם רננה עירשי, מעצבת). הבוטניקה משיקה ומתמזגת עם תוכנה, הדפסה תלת־ממדית ואלגוריתמים מורכבים. המפגש ההיברידי בין הבוטני לטכנולוגי בוחן מושגי יסוד באופן המערער תפישות ישנות ומציע חיבורים חדשים ומסקרנים כצוהר אופציונלי לחשיבה על ההווה ועל העתיד.
מאיה בן דוד
מעגל | אילנה אפרתי
לפני 15 שנה האטה מעצבת האופנה אילנה אפרתי את קצב עבודתה במרחב העירוני ויצאה לגור בכפר בלב שדות ויערות. ההקשבה לקולו של הטבע חיזקה בה את תחושת הדחיפות לבחון שאלות מהותיות על מחזוריות, התכלות וצריכה. בבדים של אפרתי נוכחים כתמי העובש, סימני ההתכלות והנביטה כמופשטים טהורים ונשגבים, יפים ומלאי עוצמה. המהלך של אפרתי הוא מהלך פשוט וצנוע ומכאן חוזקו: הטמנת בגדים ובדים גולמיים עשויים מחומרים טבעיים (כותנה, פשתן וכדומה) באדמת היער, ביחד עם עשבים, זרעי צמחים עונתיים, קליפות של ירקות ופירות. התוצאה היא פיסות בד אכולות, סימני נביטה, כתמי בקטריה ועובש. יופי אקראי הנובע ממחזור החיים בטבע.
חומרים מתוסכלים | אריאל בלונדר ושירה שובל בשיתוף עם פרופ׳ ערן שרון
התערוכה חומרים מתוסכלים היא פרי שיתוף פעולה בין אריאל בלונדר ושירה שובל (שיצרו בעבר במשותף כמה פרויקטים מרתקים) לבין פרופ׳ ערן שרון ממכון רקח לפיסיקה שבאוניברסיטה העברית. התערוכה חוקרת גישות חדשות לחומרים הנובעות מפיתוח טכנולוגי ותיאורטי וממחישה דרכים חדשות להתייחס לעולם החומרי. במרכז התערוכה מחקר צורני המבוסס על תיאור מתמטי של ״חומר מתוסכל״ (חומר הנתון למערכת של אילוצים ומניפולציות שונות), באמצעות חיתוכי לייזר של יריעות לטקס. בתערוכה התיאור המתמטי המאפשר תכנון ושליטה ברמת דיוק גבוהה, מפגש עם חשיבה עיצובית הבוחנת שליטה מול חוסר שליטה, תהליכי עבודה ידניים מול טכנולוגיים, התמקדות על התהליך מול התוצאה ופיתוח שפה חומרית וצורנית ייחודית ופואטית.
אליה לוי. צילום: מלכיאלה בן שבת
הגלריה הקטנה | סיון שפנר, אליה לוי ואבי בן שושן
הגלריה הקטנה מציגה את עבודותיהם של שלושת בוגרי מלגת סטודיו ראשון 2017-2018 – סיון שפנר, אליה לוי ואבי בן שושן (אוצרת: רוית לצר). סיון שפנר מתמסרת לתהליכי העבודה ולמצבי הביניים המתרחשים במהלך העבודה בחומר ומשתהה ברגעים ובהזדמנויות הנקרים על דרכה, מתוכננים ואקראיים כאחד. אליה לוי מחפשת לקשור בין חומרים קשים לרכים ומייצרת לשם כך שבכות חומר הנרקמות על ידה ברשת חוטים סבוכה של דימויים וצבעים. אבי בן שושן מעצב אובייקטים קרמים שימושיים הנושאים את זיכרון הגוף, אבריו ושריריו, את מתח העור על פני העצמות.
The post טבעי | טכנולוגי – בבית בנימיני appeared first on מגזין פורטפוליו.
