Yuval:
בוקר טוב שים, מה קורה? מזל טוב על הקולקצייה החדשה!
Shim:
תודה רבה, תינוק חדש
Yuval:
תגיד, כמה שנים אתה כבר בעסק?
Shim:
אני עובד בשכטר כבר 12 שנה
Yuval:
נייס. וכל שנה מוציא קולקציה חדשה?
Shim:
כן פעם בשנה אני מוציא קולקציה רשמית שלנו שאני עובד עליה כל השנה, ובמשך השנה אני מייצר מוצרים מהחומרים, מעצב ומפתח
Yuval:
איך זה עובד? ועד כמה חשוב לך שכל קולקציה תהיה שונה מהקודמות?
Shim:
קודם כל מאוד חשוב לי שהקולקציות יהיו שונות אחת מהשניה. אני בסך הכל מוציא בכל פעם שבעה פטרנים חדשים רשמיים בהרכב, בנוסף לבדים משלימים, טקסטורות נלוות, מרקמים חדשים ובדים חלקים.
אני אוסף השראות כל הזמן לתיקיה בטלפון שבסוף מתגבשת לנושא: הקונספט הוא מלך בעבודה שלי, מאוד חשוב לי שהאמירה תהיה שלמה מבחינת נושא או צבע. וזה לוקח המון זמן לפתח, כי יש המון אתגרים בבדי ריפוד מבחינת שימוש, המון דברים טכניים, ואני בכלל לא בא מעיצוב טקסטיל. זה לא שונה מלכתוב שירים, מה שעשיתי רוב חיי בעולם המוזיקה, אתה מתחיל לנגן וזה בא; זה נולד
Yuval:
וחשוב שיהיה בין הקולקציות חוט מקשר?
Shim:
אין באמת חוט מקשר אבל יש יד של מעצב וחותם עם סגנון. לטוב ולרע אני לא מעצב קלאסי של בדי ריפוד: להפך. אני מחפש תמיד למרוד ולהגיד שבד ריפוד לא מחויב להיות בד ריפוד, ושהוא חומר גלם, התחלה לדברים חדשים. בתחום שלנו בעולם, כשאתה מגיע למפעל, טכנאי הטקסטיל יודעים את העבודה שלהם מ־1 עד 10. בגלל שאני לא בא מטקסטיל אני מאתגר אותם יותר ואנחנו מגיעים לתוצאות מרדניות. אז אני מבין שפיצחתי את הקולקציה והטבעתי את החותם שלי
שים אדרי. צילום: אילן ספרא
Yuval:
לגבי הקולקציה החדשה: מה מכל מה שצילמת לאותה תיקיית חומרים נשאר כהשראה? ובמה נושאי ההשראה שונים מהקולקציה של השנה שעברה?
Shim:
לפני כמעט שלוש שנים הפכתי להיות אבא במשרה מלאה לתאומות וזה השפיע עלי המון במפגשים חדשים של צורות וצבע. אני תמיד קורץ לאמנות פרימיטיבית, היא נראית לי כמו פלא שאנשים מצליחים לייצר באפריקה או בדרך המשי; ליצור עיצוב ואמנות מחומרי גלם שהם אוספים מהשדה ומהאדמה. מצד שני אני בן אדם שחי חיים מודרניים, למרות שיש לי המון הערכה לצעצועים ישנים שהיו בדור שלנו, במיוחד לפליימוביל ולעולם שהם יוצרים. בנוסף, לפני שנה נסעתי לבד לשוודיה לחגיגות 40 עם עצמי למלון בשם hobo בשטוקהולם, שצילמתי בו בלי הפסקה וקיבלתי המון השראה. וכמובן אני עוקב אחרי המון מעצבים ובתי עיצוב מעולם האופנה, ואני תמיד מנסה להרכיב עולם חדש בקולקציה, משהו שאנשים שיראו אותה יגידו תמיד לא חשבתי על השילובים האלה
Yuval:
אז יש לנו תאומות ויום הולדת 40 ומלון בשטוקהולם ואמנות פרימיטיבית ומשחקי פליימוביל. איך זה בא לידי ביטוי ביחד?
Shim:
יש לנו לדוגמה בד בשם פליימוביל, שמורכב מצורות גאומטריות ראשוניות, שחופפות בשקיפות ובקומפוזיציה מרחפת עם חגורות שיניים שחוצות אותו לכל כיוון, גם בצבעים פסטלים וגם בצבעים אפריקאים. יש בד בשם סקאגן, שהוא ממש מחווה למלון – אתני, חדשני, סקנדינבי עם צורות מהעולם הכי נייטיב־אמריקה. ואגב, אינדיאנים זה דבר שמרתק אותי וכשהצלחתי למצוא פליימוביל אינדיאני הרגשתי שניצחתי.
יש גם את בד האינרי, שנראה כמו נגזרות נייר צבעוניות שמונחות אחת על השניה באופן אקראי, והיה בזה אתגר לתרגם את זה לאריגה כי אחרי הכל אני לא מתעסק בפרינט אלא אורג והתרגום של הקובץ הגרפי לאריגה הוא מהלך עצום לטוב ולרע. ויש את קופנהגן ובד פיקה מאוד סובינירי ועוד
Yuval:
למה זה כל כך מסובך?
Shim:
כי כשאתה מעצב פטרן שעובר לפרינט הוא יודפס כמו על כל חומר. מכונת האריגה לוקחת אותו כפיגורות של צורות, והטכנאי צריך לייצר מרקם שיצליח לשמור מצד אחד על הרעיון שלי, ומצד שני שכשתיגע בזה תדע שזה בד ריפוד ארוג, ולא מודפס. זה מאוד קריטי לי בעבודה, אני אפילו לא שמח כשכותבים על הדברים שלי משפטים כמו ״קולקצית הדפסים חדשה״. אם הייתי מדפיס הקולקציה הייתה נגמרת בחודש ולא בשנה :)
Yuval:
ואז מה היית עושה ב־11 החודשים שנשארו…
Shim:
תאמין לי שהייתי עושה עוד המון המון דברים, אני כל הזמן חייב לעבוד וליצור, לא זוכר את עצמי במנוחה אף פעם. אני מאוד אוהב יזמות, ולהמציא טרנד זה דבר שמעסיק אותי. מעניין אותי ההבדל בין חברות קמעונאות לבתי עיצוב: קיימות חברות מסחריות לעיצוב הבית, שכבודן במקומם, שיש שלהן תחזית טרנד, נוסעים לתערוכה וקונים קונטיינרים.
אנחנו בית עיצוב: יש לנו תפקיד ואחריות למה שאנחנו מיצרים, זה צריך להתאים גם למחר, כי בד ריפוד זמנו ארוך יותר מבד אופנה, ואם אייצר את מה שנכון לעכשיו אני מקצר את חייו. לכן חשוב לי שהקולקציה תתקבל טוב גם שנה אחרי. והניסיון הוכיח את עצמו, גם כשעשיתי בדים שלא מיד הבינו מה אני רוצה להגיד, אחרי שנה עדיין מכרנו אותם.
בקמפיין שעבדנו עליו הפעם במשך שלושה חודשים על יום צילום אחד, היה חשוב לי להראות הצעות הגשה ולא רק בדים, אלא למה התכוונתי שזה יהיה אצלך בבית ועם מה תשלב את זה. וזה היה מאתגר, כי היה לי חשוב לבנות תפאורה מתאימה: קלעתי פרגוד ענק מסרטים ומקלות ורציתי שיראו את התיקים ואת הנעלים משתלבים בתוך כל זה
Yuval:
אז זה בדיוק מה שרציתי לשאול, העניין של לראות איך זה יהיה אצלי בבית. מי הקהל? עד כמה הטעם הישראלי – אם יש כזה דבר בכלל – מוכן לעיצובים כאלו?
Shim:
תפקידי לחנך, ולא במובן היהיר אלא במובן של להציע ללקוח משהו חדש ואחר, להכין לו את זה מסודר כי הוא לא מעצב ולא יכול לדמיין. למזלנו יש קהל מעצבים כזה שעובד איתנו ובנוסף רשתות העיצוב לבית והגלריות לרהיטים ועוד פרויקטים שאנחנו לוקחים בהם חלק. היום הרשתות החברתיות מנגישות אנשים מכל חתכי האוכלוסיה: כולם רוצים לחיות בסביבה יפה ונעימה. בנוסף אנחנו מדינה שרוב הזמן קיץ וחם בה, והקולקציות שלי תמיד צבעוניות ושטופות טקסטורות. זה מגרה אותם ונותן תחושה של להעז, שזה אחר
Yuval:
זה באמת אחר
Shim:
כן, ולמזלי אני בחממה – יותר נכון באדנית – הכי טובה שיכולתי לשתול את עצמי: משפחת שכטר. שאול ועדי הקימו את העסק הזה עם חזון ורצון להביא אופציות חדשות לבית הישראלי, וכשהצטרפתי הם נתנו לי גיבוי ויד חופשית. לא הייתי יכול לעשות את כל זה בלי הגב הזה. כשאתה מייצר קולקציה יש תמיד סיכונים עסקיים, אסור לשכוח את זה, ואני מרגיש בר מזל כמעצב שיש לו את האפשרות הזאת
Yuval:
מגניב. תגיד איזו מילה על התיקים והנעלים?
Shim:
נעלים היו החלום הראשון שלי בעיצוב, לפני הכל. לפני שהלכתי ללמוד עיצוב תעשייתי רציתי ללמוד עיצוב נעלים ותיקים אבל לא היו כאן אופציות חוץ מבצלאל, והחלטתי ללכת על זה. בהמון פרויקטים במסגרת הלימודים אסכולה הגשתי נעליים כעבודות. החיבור שלי לעולם האופנה היה תמיד, וחשוב לי להשיק את העולמות האלה. המותג של AA הוא מותג שנולד במטרה לגבש את המוצרים המוגמרים שלנו ולמכור אותם בעולם. לפני שנתיים יצרתי קולקציית קפסולה עם קאפל־אוף ושכטר, נעלים לקיץ שהצליחו מאוד. המטרה שלי במוצרים המשלימים היא לתת מרחב של עיצוב מתוך מה שאני יודע לעשות ורוצה להגיד, ואני ממש מרגיש שבקולקציה החדשה הצלחתי לאחד את הכל לשפה אחת מכמה עולמות של מוצרים
Yuval:
אז מה עכשיו? יש כבר תיקייה חדשה בטלפון לקולקציה הבאה?
Shim:
תמיד תמיד היא מתמלאת, נראה מה ישרוד ממנה
The post המחנך: שים אדרי חושב על המחר appeared first on מגזין פורטפוליו.
