Quantcast
Channel: מגזין פורטפוליו
Viewing all articles
Browse latest Browse all 3234

כשעיצוב ואמנות נפגשים

0
0
ג'וי ואן ארוון
ג'וי ואן ארוון. צילום: ולדימיר קוסטיצ׳ב

עיצוב ואמנות מקיימים ביניהם לאורך עשרות שנים יחסים מורכבים של קרבה ושמירת מרחק. העיצוב הצטרף לפני שלוש שנים ליריד האמנות צבע טרי, ממש כפי שבעולם נצמדו זה לזה יריד האמנות של ארט באזל ויריד העיצוב דיזיין מיאמי, וביחד יצרו מותג-על שמצליח לחולל פעילות עולמית בארבע יבשות. עד כמה מדובר ב״מוצרים משלימים״ או בקטגוריות נפרדות?

חגית פלג רותם, עורכת האמנות של פורטפוליו, תנחה ביום ד׳ 6.4, במסגרת סלון צבע טרי, רב שיח שיעסוק במעמדו של ״עיצוב אמנותי״ (דיזיין-ארט) ובמתח שבין הקטגוריות, בעידן שבו קשה להבחין בין אמנות של מעצב למוצר של אמן; ואולי בכלל נחוצות הגדרות חדשות. בפאנל ישתתפו מירב רהט, מעצבת, אוצרת וחוקרת עיצוב; ליאור ימין, בעל החנויות אסופה וסאגה לעיצוב ישראלי; גליה חזן תירוש, מבית המכירות הפומביות תירוש; ויפעת גוריון, יזמת צבע טרי והאוצרת הראשית של היריד, שתדבר על השילוב של ״עיצוב טרי״ לצד האמנות ביריד.

היסטורית זכורים אמנים כמו דאלי ומקס ארנסט, ששלחו ידם בעיצוב כלים ורהיטים. פיקאסו הותיר סדרת כדי קרמיקה מבוקשת במיוחד, וטקשי מורקמי הגדיל לעשות ופתח חנות מיוחדת למוצרי האמנות שלו, כחלק מתערוכתו ב-MOMA. בארץ בשנים האחרונות הקימה דנה גילרמן את ויטרינה, חנות מיוחדת המתמחה במוצרי אמנים. היא מציעה סדרות מוצרים בעיצוב או בשילוב יצירות של זויה צ׳רקסקי, ניר הוד, ונילה רויאל ואחרים.

מנגד, העיצוב נכנס כבר באמצע המאה העשרים למוזיאונים, כחלק מפני התרבות ורוח הזמן. מוצרי מעצבים מתקופות שונות נמכרים במכירות פומביות במאות אלפי דולרים, ומבוקשים במיוחד מוצרים חד פעמיים, בסדרות לאספנים.

״דיזיין ארט מתקשה למצוא את מקומו כי זו קטגוריה שהופרדה – היא לא עיצוב ולא אמנות, ואפילו מי שתבע את המושג כבר לא משתמש בו״, אומרת רהט. ״זה החל ממכירה פומבית של בית המכירות פיליפס דה פורי, בתחילת שנות ה-2000, וכעת הם עצמם הגיעו למסקנה שמוטב להפריד בין הסקטורים. יש שמדברים על עיצוב לאספנים ויש על עיצוב קונספטואלי. ומתוך הבלבול הזה אפשר להסיק שאנשים זקוקים להגדרה״.

וזה לא עניין של קופירייטינג למצוא לקטגוריה הזו את השם הנכון?

״אני טוענת שזה רק עניין של זמן, כי אנשים עושים עיצוב אמנותי – אובייקטים שהערך האסתטי הרעיוני עולה או שווה ערך לערך השימושי שלהם; פריטים שיש להם גם אספקטים של עיצוב וגם אספקטים של אמנות. ההבחנה העיקרית נובעת מכך שהאובייקט לא חייב להיות שימושי, אבל בתהליך העבודה של המעצב צריכה להיות השאלה הפרקטית, עבודה באמצעים של מעצב שונה מהתהליך היצירתי של אמן״.

היה יותר מקום לעיצוב אמנות בעבר? אולי בתקופתו של איזיקה גאון, שייסד את המחלקה לעיצוב במוזיאון ישראל?

״גאון הקים את המחלקה ב-1973. אפשר לשים אצבע על הנקודה הזו בזמן, לפחות ביחס לכניסת העיצוב למוזיאונים בארץ. בתחילת הדרך הוא הציג עיצוב תחת הכותרת ׳פונקציונליות׳ ותחת הכותרת ׳תרבות׳ – כמשקף את פני התקופה. אנחנו בשלהי המודרניזם, ומדברים על אובייקטים שימושיים ברובם, אבל הקריאה של הכנסת חפצים שימושיים למוזיאון מכניסה אותם לקונטקסט של התבוננות בתרבות.

״אבל אם רוצים ללכת לכיוון של תערוכות עיצוב, כדאי לדבר על פלסטיק פלוס וקבוצת קקטוס, שעשו בשנות ה-80 תערוכות בתגובה לדברים שקורים מסביב, לצד החנות והמוצרים הפרקטיים שייצרו. זה הפך את העיצוב לכלי הבעה וביקורת בשדה המקומי״.

גלריות ועסקים שקידמו עיצוב בשדה המקומי – רובם נפלו בזה אחר זה. היחידה שמצליחה לשמור על קו עקבי לאורך 20 שנה, של הצגת עיצוב ובעיקר דיזיין ארט, היא גלריה פריסקופ, שכיום נלחמת על חייה מול דרישות הארנונה של העירייה.

רק לאחרונה התחילו מוצרי מעצבים ישראלים – וחנויות המתמחות במוצרי עיצוב, כמו סאגה ואסופה – לפרוח גם בהיבט הכלכלי מסחרי. אולם, מובילי התחום הם דווקא מוצרים שימושיים – כמו סדרות המוצרים של מונקי ביזנס, של שחר פלג וסטודיו OTOTO – שמוצריהם שובים את לב הקהל ונגישים במחיר.

ניל ננר. צילום: שחר פליישמן
ניל ננר. צילום: שחר פליישמן

״בצבע טרי אני מציג רק דברים שהם פרקטיים במידה מסויימת, לא כמו בחנות לכלי בית אלא מוצרי מעצבים ולא יצירות אמנות״, אומר ליאור ימין. ״לדוגמה, הכסא של שרון סידס, עם טביעת אצבע צרובה במתכת, הוא לגמרי כיסא שאפשר לשבת עליו, אבל הוא לא לפינת האוכל. מצד שני יש לה מנורות ופאנל לקיר – שהן מוצר לכל דבר – אמנם מוצר נוי אבל לא אמנות. זה יכול להיות בסדרה מוגבלת ממוספר וחתום״.

אתה לא חושש מהמילה ״נוי״, הרי יש היררכיה, סמויה וגלויה, בין נוי לארט ובין עצוב שימושי לבין מוצר שהוא רק קישוט.

״אנחנו אוהבים דברים יפים, גם אם יש דברים יותר שימושיים ויש פחות. יש אגרטלים שעשויים מעץ ולא יכולים להכיל מים, אז הם לא 100% שימושיים, אבל הם עונים להגדרת המוצר״.

זו קטגוריה שצמחה בגלל תרבות השפע? אנחנו שבעים מצורך ועכשיו מחפשים מוצרי ״ואניטי״?

״אני לא חושב שאנשים החליטו במודע להיות מעצב אמנותי – אלא להפך. לפעמים, דווקא בגלל שאין תעשייה ואין אופציה לעשות משהו מורכב – אנשים יוצרים את המוצרים הקיצוניים האלה כסדרות סטודיו. היחס בין השוק של זה לבין ההיצע עוד לא פרופורציונלי – יש הרבה יותר מחקר חומרי ועיצוב קונספטואלי מאשר דרישה לכך בשוק של מכירות עיצוב אמנותי. וזו גם פונקציה של זמן. מוצרים של מעצבים צעירים כיום בעוד 20 שנה יהיו מוצרי אספנות, אחרי שהם יצברו רקורד והמוצרים הישנים שלהם יקבלו ערך מוסף בהיבט האספני״.


Viewing all articles
Browse latest Browse all 3234

Latest Images

Vimeo 10.7.0 by Vimeo.com, Inc.

Vimeo 10.7.0 by Vimeo.com, Inc.

HANGAD

HANGAD

MAKAKAALAM

MAKAKAALAM

Doodle Jump 3.11.30 by Lima Sky LLC

Doodle Jump 3.11.30 by Lima Sky LLC

Doodle Jump 3.11.30 by Lima Sky LLC

Doodle Jump 3.11.30 by Lima Sky LLC

Vimeo 10.6.2 by Vimeo.com, Inc.

Vimeo 10.6.2 by Vimeo.com, Inc.

Vimeo 10.6.1 by Vimeo.com, Inc.

Vimeo 10.6.1 by Vimeo.com, Inc.

Vimeo 10.6.0 by Vimeo.com, Inc.

Vimeo 10.6.0 by Vimeo.com, Inc.

Re:

Re:





Latest Images

Vimeo 10.7.0 by Vimeo.com, Inc.

Vimeo 10.7.0 by Vimeo.com, Inc.

HANGAD

HANGAD

MAKAKAALAM

MAKAKAALAM

Doodle Jump 3.11.30 by Lima Sky LLC

Doodle Jump 3.11.30 by Lima Sky LLC

Doodle Jump 3.11.30 by Lima Sky LLC

Doodle Jump 3.11.30 by Lima Sky LLC

Vimeo 10.6.1 by Vimeo.com, Inc.

Vimeo 10.6.1 by Vimeo.com, Inc.

Vimeo 10.6.0 by Vimeo.com, Inc.

Vimeo 10.6.0 by Vimeo.com, Inc.

Re:

Re:

Re:

Re: