Quantcast
Channel: מגזין פורטפוליו
Viewing all articles
Browse latest Browse all 3234

ראש חדש לשנה החדשה // 2018

0
0

לקראת ראש השנה פנינו לבעלי תפקידים חדשים בשדות העיצוב והאמנות שנכנסו לתפקידם בשנה האחרונה ופותחים כעת שנה חדשה. הם צמחו בשדות העיצוב והאמנות המקומיים ועסקו עד כה בהוראה, במחקר, בניהול וביצירה. חלקם רואים בתפקידם החדש התפתחות טבעית של דרכם החינוכית והמקצועית, חלקם רואים בו חזרה הביתה, ולאחרים זו הזדמנות לבנייה של בית חדש.


כיוון הפעילות שלי כרגע הוא יצירת מרכז אמנות חי ונושם בפירמידה שבוואדי סאליב בחיפה. יש לכך פוטנציאל גדול כי המקום מרתק, ויש תחושה שבחיפה קיים רצון שהמקום יפרח ויצליח

גליה בר אור. צילום: מיכל היימן

גליה בר אור

בת 66, המנהלת האמנותית והאוצרת של פירמידה, מרכז לאמנות עכשווית

מה עשיתי קודם

מנהלת ואוצרת משכן לאמנות עין חרוד; מוזיאון שאיתו גדלתי כי בעין חרוד נולדתי. המוזיאון התפתח, התגבש בו צוות מעולה והוא ממשיך לצמוח. ב־2016 יצאתי, אצרתי תערוכות בחו״ל ובישראל, וכיום מוקד העבודה שלי הוא בחיפה.

ציון דרך מהשנה האחרונה

אצרתי במוזיאון תל אביב תערוכה מלווה בקטלוג לאמן מופלא, אברהם אופק. הכרתי אותו ואת עבודותיו היטב (עוד בחייו), ומאוד הערכתי אותו. אבל שום דבר לא הכין אותי לחוויית ההתחקות אחר העבודות שהותיר, וקסם הגילוי עדיין מלווה אותי. האמת היא שכל עוד התערוכה מוצגת (עד סוף אוקטובר) העבודה לא הסתיימה וזו זכות גדולה בשבילי.

חזון ותכניות לתפקיד החדש בשנה החדשה

כיוון הפעילות שלי כרגע הוא יצירת מרכז אמנות חי ונושם בפירמידה שבוואדי סאליב בחיפה. יש לכך פוטנציאל גדול כי המקום מרתק, ויש תחושה שבחיפה קיים רצון שהמקום יפרח ויצליח. אני עובדת על כך וגם רוקמת תוכניות לעתיד. האירוע הראשון ״רציף פירמידה, מנמל חיפה לוואדי סאליב״ התקיים לפני כחודש בשיתוף ״בתים מבפנים״. הקהל הצביע ברגליים והגיע בהמוניו. האירוע הבא יצא לכיוונים נוספים. אני מקווה שרציף פירמידה יהפוך למסורת ויאפשר פעולה משותפת של קבוצות ואוכלוסיות בעיר.

משהו שאני מצפה לו בשנה הקרובה

האמת? בשלב הזה מתרכזים בלעשות, לא בלצפות.


להפוך את המוזיאון לאחד המוזיאונים החשובים והמובילים במדינה, להמשיך לפתח ולהרחיב את פעילותו בתחומים נוספים שיחברו בין העבר להווה, ולעסוק במרחב המרתק שבין אומנות לאמנות

עמי כץ. צילום: ראובן קפוצ׳ינסקי

עמי כץ

בן 62, מנכ״ל מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב

מה עשיתי קודם

בשבע השנים האחרונות כיהנתי כמנכ״ל המישלמה ליפו – הרשות העירונית לפיתוח יפו. במהלך כהונתי יזמתי והובלתי מספר פרוייקטים נבחרים: הקמת מבנה לבית הספר לתיאטרון על שם ״ניסן נתיב״ ביפו, הקמת ״מרכז צעירים״, הקמת מבנה לעירייה ביפו, הקמת זרם חינוך דו לשוני ועוד. לפני כן כיהנתי כמנהל אגף משאבי אנוש וניהלתי את המחלקה למוסיקה ואמנויות הבמה בעיריית תל־אביב-יפו.

חזון ותכניות לתפקיד החדש בשנה החדשה

להפוך את מוזיאון ארץ ישראל לאחד המוזיאונים החשובים והמובילים במדינה, להמשיך לפתח ולהרחיב את פעילותו בתחומים נוספים שיחברו בין העבר להווה, ולעסוק במרחב המרתק שבין אומנות לאמנות באמצעות תערוכות ותצוגות שיחקרו את המתח בין עולמות אלה. נפנה לקהלים חדשים בדגש על צעירים ותיירים, נקים מחלקה לצילום ישראלי שתשלב בין הצילום ההיסטורי לצילום עדכני ואקטואלי. הדרך להגשמה מתחילה בחיזוק העוצמות הקיימות במוזיאון; בהקשר זה שיקום והנגשת תל קסילה כאתר ארכיאולוגי, לקהל הרחב (פרויקט שיימשך מספר שנים) וחידוש ביתן המטבעות. ולהשקיע בפיתוח יכולות חדשות באמצעות הקמת מבנה חדש לתערוכות מתחלפות.

ציון דרך מהשנה האחרונה

לרגל 70 שנה למדינת ישראל המוזיאון מציג שלל תערוכות וביניהן: ״הסנדלים״, ״לחיי העם הזה״ – חגיגת ישראליאנה בזכוכית, מסלול תצוגות ״הפיקניק הישראלי״ ו״יונה וזלדה״, שיתוף פעולה עם מכון גנזים. בעתיד הקרוב תפתח במוזיאון תערוכת הוקרה לצלם דוד רובינגר, אולם גולת הכותרת של אירועי ה־70 במוזיאון היא תערוכת ״המפה – לקרוא בין הקווים״ של האוצרת בתיה דונר: תערוכת אמנות העוסקת במפת ישראל בכל הבט אפשרי, תערוכה אמיצה, מקיפה ומעמיקה. כמו כן, שיפצנו את טחנת הקמח, אתר משוחזר הנמצא בחלקו המערבי של המוזיאון.

משהו שאני מצפה לו בשנה הקרובה

בשנה הקרובה תוקם במוזיאון מחלקה לצילום ישראלי, שבראשה יעמוד אוצר הצילום גיא רז, ותחל הקמתו של מבנה חדש שיכיל אודיטוריום וחלל משמעותי לתערוכות מתחלפות.


התכנית תתרכז בקידומם האמנותי והתאורטי של הסטודנטים וכמו כן בטיפוח עבודה קבוצתית סביב נושאי מפתח תאורטיים הנוגעים באמנות עכשווית – בין־לאומית ומקומית

שרון פוליאקין. צילום: אורי רובינשטיין

פרופ׳ שרון פוליאקין

בת 54, ראש התכנית לתואר השני באמנות, אוניברסיטת חיפה

מה עשיתי קודם

בוגרת המחלקה לעיצוב גרפי בבצלאל (1989). אמנית, מומחית להדפס ואשת חינוך. לאורך השנים שימשתי בתפקידים בכירים באוניברסיטת חיפה, ביניהם ראש החוג לאמנות וראש בית הספר לאמנויות של אוניברסיטת חיפה, הכולל את החוגים מוסיקה, תיאטרון ואמנות. כרגע אני חברה בוועד המנהל של המרכז היהודי ערבי של האוניברסיטה והחל מ־2012 אני משמשת גם כאוצרת אוניברסיטת חיפה.

חזון ותכניות לתפקיד החדש בשנה החדשה

מסלול הלימודים לתואר שני באוניברסיטת חיפה ישאף לחזק את הקשרים בין התכנית לבין תכניות התואר השני הנוספות (באוניברסיטה בכלל ובבית הספר לאמנויות בפרט). התכנית תתרכז בקידומם האמנותי והתאורטי של הסטודנטים וכמו כן בטיפוח עבודה קבוצתית סביב נושאי מפתח תאורטיים הנוגעים באמנות עכשווית – בין־לאומית ומקומית.

ציון דרך מהשנה האחרונה

תערוכת יחיד בסדנת ההדפס בירושלים, רחוב הנביאים פינת שבטי ישראל. אוצרת תערוכת הגמר של תלמידי התואר הראשון באמנות בבית הספר לאמנויות.

משהו שאני מצפה לו בשנה הקרובה

תערוכת יחיד בגלריה גורדון, תערוכה במוזיאון הרצליה.


אני מאמין שחינוך לתרבות חזותית צריך להתחיל מגיל בית הספר. הסביבה החזותית שלנו די כאוטית וללא מסורת, ולימודי העיצוב יוצרים מעבדה לשינוי סביבתי וחברתי ושואפים לחדש. בוגרי תקשורת חזותית יהיו אלו שיחוללו את השינוי

יגאל הרמן. צילום: מ״ל

יגאל הרמן

בן 54, ראש המחלקה לתקשורת חזותית, מנשר

מה עשיתי קודם

סיימתי את לימודי בבצלאל בהצטיינות. את עבודתי התחלתי בסטודיו אדלר שם עבדתי כשנתיים. לאחר מכן עבדתי בחברת אינטראקטיב על פרוייקט עיצוב מוזיאון האינדיאנים (בדומה לבית התפוצות) במרכז מנהטן, ניו יורק. כשחזרתי ארצה פתחתי סטודיו עצמאי לעיצוב ומיתוג בתל אביב בעבור חברות הייטק, אקדמיה ותרבות. במקביל לימדתי לאורך כל הזמן בבצלאל, מנשר ומוסדות נוספים – בעיקר בנושאי טיפוגרפיה ומיתוג.

חזון ותכניות לתפקיד החדש בשנה החדשה

אני מאמין שחינוך לתרבות חזותית צריך להתחיל מגיל בית הספר. הסביבה החזותית שלנו די כאוטית וללא מסורת, ולימודי העיצוב יוצרים מעבדה לשינוי סביבתי וחברתי ושואפים לחדש. בוגרי תקשורת חזותית יהיו אלו שיחוללו את השינוי. אני רואה שליחות בהוראת הסטודנטים, בהקניית יכולת להביט רחוק, להאיר את העומקים ולקחת אחריות.

תחילה עלי ללמוד היטב את מה שקיים במחלקה, ולהעצים את ההצלחות. במקביל להעצמת תחומי האינטראקטיב והדיגיטל בכוונתי לשלב סדנאות בחומר, כגון קליגרפיה, טכניקות איור, lettering וכדומה. כמו כן אשאף לקידום קשרים עם מוסדות מקבילים בחו״ל. הייתי רוצה להעניק לבוגר כלים שיעזרו לו במעבר מלימודים לעבודה בתחום. כלים שישפרו את יכולתו לעמוד מול קהל, להציג רעיון, לנהל לקוח, לנהל צוותי קריאטיב ולהוביל תהליכי עיצוב.

ציון דרך מהשנה האחרונה

בשנים האחרונות ביקרתי מספר פעמים ביפן במקביל לעבודה וההוראה. מתוך ניסיון להבין את הסוד של האסתטיקה והמינימליזם היפניים ובשל האהבה שלי לטיפוגרפיה ולסימן הכתוב, נשאבתי למסע המופלא של לימודי השפה, הכתב, הקליגרפיה והתרבות המרתקת של יפן.

משהו שאני מצפה לו בשנה הקרובה

השנה אני מצפה להגיע לעולמות חדשים בעבורי ובעבור המחלקה לתקשורת חזותית, וציפיות יש לי בעיקר מעצמי.


החזון שלי הוא לצייד את הסטודנטיות והסטודנטים שלנו בכלים משוכללים להבנת הטקסטים החזותיים הסובבים את עולמנו, ולשים דגש מיוחד על ערכים חברתיים של תרומה לקהילה ומעורבות חברתית

טל דקל. צילום: ליאת דאודי

ד״ר טל דקל

בת 50, ראש התכנית ללימודי תואר שני באוריינות חזותית וראש המסלול ללימודי אוצרות, מכללת סמינר הקיבוצים

מה עשיתי קודם

הייתי ראש הפורום ללימודי מגדר באוניברסיטת תל אביב, ואני עדיין מלמדת בתכנית למגדר ובחוג לתולדות האמנות באוניברסיטת תל אביב. נוסף על כך, אני מכהנת כיו״ר העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל, ואני חברת הנהלה בעמותה ״אחותי – למען נשים בישראל״.

חזון ותכניות לתפקיד החדש בשנה החדשה

מעבר לקהל שממשיך את לימודי האמנות בהתמחויות השונות, אני שואפת לקבל גם סטודנטיות וסטודנטים שהם דור ראשון להשכלה גבוהה במשפחתם, וללוות אותם בדרכם האקדמית האמנותית. הצבתי לעצמי מטרה לפתוח את הדרך לקהלים חדשים ולהקפיד על גיוון בהרכב הסטודנטיות והסטודנטים שלומדים אצלנו בתכנית לאוריינות חזותית ובמסלול האוצרות – כל זאת תוך כדי הקפדה על רמה אקדמית גבוהה ועל בסיס מצויינות.

בגיוון הכוונה לסטודנטים מכל קבוצות החברה: יש לנו בלימודי התואר השני סטודנטית יוצאת אתיופיה, אישה עם לקות שמיעה, מזרחים ואשכנזים, יהודים וערבים, צעירות ומבוגרות, דתיות וחילוניות. החזון שלי הוא שהלימודים בשתי התכניות יציידו את הסטודנטיות והסטודנטים שלנו בכלים משוכללים להבנת הטקסטים החזותיים הסובבים את עולמנו, ולשים דגש מיוחד על ערכים חברתיים של תרומה לקהילה ומעורבות חברתית.

ציון דרך מהשנה האחרונה

רגע השיא של השנה האחרונה היה הטקס השנתי המרגש של חלוקת מלגות ההצטיינות לסטודנטיות בתכנית לאוריינות חזותית בסכום כולל של 20,000 ש״ח. המלגות הן מתרומה על שם דליה בן אליעזר ז״ל ובתמיכת מכללת סמינר הקיבוצים. גם יום העיון המחלקתי שעשינו השנה – ״אמנות. חברה. אקטיביזם״ – היה רב משתתפים וזכה לתגובות נלהבות.

במקביל, היו לנו גם התרגשויות גדולות בלימודי האוצרות. במסלול האוצרות שלנו כל סטודנט חייב בהקמת תערוכה בחלל תצוגה פיזי (לא רק בניית דגם מוקטן או תערוכה וירטואלית). אחת התערוכות המרגשות ביותר השנה היתה התערוכה של סמדר מסינג, שהוצגה בכנסת ישראל ושעסקה באמנות של יוצאי אתיופיה בישראל. לרגל התערוכה עסקה הישיבה השבועית של הוועדה לקליטה ולעלייה בנושאים שהועלו בה. חברי הוועדה – חברי כנסת מכל קצוות הקשת הפוליטית לצד אורחים ואמניות – הקדישו את זמנם לדיון במעמדם של אמניות ואמנים מקבוצות שלא זוכות לנראות בחללי תצוגה של אמנות בישראל. הם דנו בדרכים שבהן ניתן לנתב תקציבים ממשלתיים ומענקים, לאמניות ואמנים מהקהילות השונות בחברה בישראל בצורה צודקת ושוויונית.

משהו שאני מצפה לו בשנה הקרובה

אנו עומדים לערוך יום עיון מרתק שבו יקחו חלק דוברות ודוברים המתמחים בשילוב של חקר התרבות החזותית ורב־תחומיות באמנויות ביחד עם אקטיביזם חברתי. במקביל אני פועלת למיצוב התכנית לאוריינות חזותית כתכנית למצוינות בתחומי האמנות השונים. אני מאוד סקרנית לראות את הפרויקטים שיגישו הבוגרים השנה; עיסוק בחקר האמנות (בשילוב היבטים חברתיים וחינוכיים) ויצירה של חיבורים חדשים בין מקצועות האמנות השונים, יולידו בוודאי פרויקטי גמר שידגישו את הבחירות האישיות של כל אחד ואחת מהסטודנטיות והסטודנטים שלמדו בתכנית.

הסטודנטים שלנו מגיעים מתחומים מגוונים של הוראת האמנות: קולנוע, עיצוב, תאטרון, אמנות פלסטית, ניו מדיה, חינוך לגיל הרך, חינוך יצירתי ועוד. הדבר מאפשר תהליך לימוד רב תחומי ומרתק לכלל הקבוצה הלומדת. כל אחת ואחד בהתאם לצרכיו ולנושאים שהוא מעוניין לחקור. רובם יעשו זאת במסגרת המסלול של עבודת גמר, וחלקם במסלול הכולל כתיבת תזה. אני מחכה בציפייה לשנת הלימודים ולדרך המשותפת שנעשה ביחד.


אני שואף להרחיב את המבע האמנותי מבוסס העדשה אל ערוצי יצירה נוספים שמתכתבים עם תחומי דעת רבים כמו חברה ופוליטיקה, זהות וטכנולוגיה, מדע ואמנות

דוד עדיקא. צילום: ינאי יחיאל

דוד עדיקא

בן 48, ראש המחלקה לצילום, בצלאל

מה עשיתי קודם

מרצה במחלקה לצילום בבצלאל ומרצה במחלקות לעיצוב אופנה ותקשורת חזותית בשנקר. נוסף על כך ריכזתי את מגמת האמנות בבית הספר לאמנויות ע״ש אריסון, בתל אביב.

חזון ותכניות לתפקיד החדש בשנה החדשה

אני רואה את המחלקה לצילום בבצלאל כמרכז למצוינות בתחום הצילום והוידאו. תחום הצילום כפי שהוא מתבסס בשנים האחרונות הינו רב־ערוצי ומולטי־דיסציפלינרי. במסגרת הלימודים במחלקה אני שואף להרחיב את המבע האמנותי מבוסס העדשה אל ערוצי יצירה נוספים שמתכתבים עם תחומי דעת רבים כמו חברה ופוליטיקה, זהות וטכנולוגיה, מדע ואמנות. המחלקה לצילום בבצלאל נטועה בין מחלקות לעיצוב, לאמנות ולאדריכלות – אני מבקש להשתמש ביתרון בולט זה ולהרחיב את שיתופי הפעולה של מחלקות אלו עם המחלקה לצילום, במטרה להרחיב את הגישה הצילומית ואת הפלטפורמות להופעתה.

חזון ותכניות לתפקיד החדש בשנה החדשה

במסגרת קיום שיתופי פעולה על מנת לארגן ״ארכיון צילום עכשווי״ התחילו שלושה סמינרי קיץ: סמינר בשיתוף עם מוזיאון ת״א, סמינר בשיתוף עם ארכיון הצילומים של קק״ל ועם פסטיבל הצילום הבין־לאומי, PHOTO IS:REAL, וסמינר בשיתוף המחלקה לארכיטקטורה שמתקיים ביפן ובשיתוף עם אוניברסיטת ווסדה.

משהו שאני מצפה לו בשנה הקרובה

בשנה הקרובה שתיפתח באוקטובר, ביחד עם צוות המורים וסגל ההוראה, נעדכן את תכנית הלימודים במחלקה ונגבש לה זהות עכשווית כמובילה של תחומי הצילום ושל האמנות המבוססת על עדשה וטכנולוגיה. נוסף על כך יורחבו שיתופי הפעולה עם מוסדות וגופים שונים, ותועברנה סדנות אמן קצרות וממושכות עם צלמים ויוצרים מהזירה המקומית והבינלאומית (רונה יפמן, תומר קאפ, מיכל חלבין, דוויל כהן, אמיר יציב – ועוד).


אנחנו לומדים עיצוב לא רק למען האסתטיקה או כדי להפוך את העולם לסטייליסטי יותר; אנחנו עוסקים בעיצוב על מנת להשפיע ועל מנת לשנות

דנה צרפתי. צילום: הדר צרפתי

דנה צרפתי

בת 48, ראש המחלקה לעיצוב, מכללת סמינר הקיבוצים

מה עשיתי קודם


עיצבתי תפאורה ותלבושות לכ־150 הפקות תיאטרון ואופרה במשך 23 שנים. בכל אותו הזמן תמיד לימדתי באקדמיה. בשלוש השנים האחרונות ניהלתי את המסלול לעיצוב תפאורה ותלבושות בסמינר הקיבוצים, ובשנה האחרונה אני מנהלת את המחלקה לעיצוב.

חזון ותכניות לתפקיד החדש בשנה החדשה

חשוב לי להנחיל את התפיסה שמשמעותה של אג׳נדה חברתית היא לקחת את הערכים ולהציבם במרכז. כלומר, אנחנו לומדים עיצוב לא רק למען האסתטיקה או כדי להפוך את העולם לסטייליסטי יותר; אנחנו עוסקים בעיצוב על מנת להשפיע ועל מנת לשנות. המטרה אינה לייצר עוד מוצר או ממשק דיגיטלי אלא לפתוח את העולם למחשבה חדשה. זו הדרך ליצור את השילוב המנצח בין חינוך ועיצוב – גם לפתח מחשבתית ומקצועית את הסטודנטים וגם להנחיל להם את עולם הערכים החברתי, הסביבתי והפוליטי שמאפיין את סמינר הקיבוצים.

מטרתו של שדה העיצוב היא לאפשר לכולם לבטא דעות ומחשבות. אנחנו מאמינים בפלורליזם אקטיביסטי וביכולת שלנו להשפיע על העולם, ובעיקר על האנשים שבו, באמצעות העיצוב. אנחנו מעודדים את הסטודנטים להביע את דעתם מקשת רחבה של תפיסות, לפתח דיאלוג ביניהם וכמובן להשפיע על החברה ועל אנשים. כשאנחנו משתמשים בעיצוב ככלי להשפעה, הוא יכול לעזור לאדם אחר לראות את הדברים בדרך אחרת ולחוות אותם בצורה שונה.

ציון דרך מהשנה האחרונה

תערוכת הגמר שבה כל אחד מהסטודנטים מביא את עולמו האישי לתוך יצירה, שמטרתה לתקן משהו בעולם ולהשפיע על אנשים, היא ציון דרך משמעותי. הסטודנטים מביעים את דעתם ואת השקפתם בדרכים שונות. לאחר ארבע שנים במחלקה, שבמהלכן הסטודנטים מדברים על החברה, חוקרים את העולם שמסביבם ומנסים להשפיע ולהיטיב, אחוז ניכר מהם פונה לנושאים חברתיים בפרוייקטי הגמר שלהם, גם בלי שדוחפים אותם לכך. אנחנו רואים את מגוון הסוגיות החברתיות שהסטודנטים בוחרים לעסוק בהן ואת הטיפול היצירתי והעמוק בהן באמצעות העיצוב, ויודעים כי יש כאן דור חדש של מעצבים משני עולם.

משהו שאני מצפה לו בשנה הקרובה


זהו המחזור הראשון שאני מרגישה שכולו שלי. אני מצפה להכיר את האנשים ואת התפיסות שמאחורי תיקי העבודות של הסטודנטים החדשים. מסקרן אותי לדעת אילו סוגיות חברתיות יעלו ומה ההתמודדויות החברתיות והאקטואליות שנידרש להן. כמו כן מעניין אותי להיחשף לשיח מעמיק בין הסטודנטים, ללבטים שלהם וגם להתנגדויות שלהם שמהן עולים כיווני חשיבה חדשים ואפילו מהפכניים.


לחוג שלנו יש משמעות חברתית וקהילתית עצומה – הוא מהווה תחנת כוח אקדמית, אינטלקטואלית ויצירתית שמרכזת תלמידים מכל אזור הצפון,
ולא רק ממנו

אסי משולם. צילום: מ״ל

אסי משולם

בן 43, ראש החוג לאמנות, אוניברסיטת חיפה

מה עשיתי קודם

לפני היכנסי לתפקיד עשיתי הרבה יותר אמנות כי היה לי הרבה יותר זמן.

חזון ותכניות לתפקיד החדש בשנה החדשה

החוג לאמנות באוניברסיטת חיפה ממצב את עצמו מזה שנים כחוג ייחודי וחשוב בנוף של שדה האמנות הישראלית, ואני, כבוגר החוג (משנת 2000), משתדל להמשיך בכך ואף לחזק את מעמדו ואת משמעות קיומו בעולם. בשנים האחרונות יצאו את החוג כמה וכמה אמנים חשובים ומקוריים (בעיקר נשים ובעיקר פלסטיניות), והמגמה הזו נמצאת כרגע בעלייה מרעננת.

מעבר לעבודות האמנות ולתערוכות שבוגרינו משתתפים ביצירתן, לחוג שלנו יש משמעות חברתית וקהילתית עצומה – הוא מהווה תחנת כוח אקדמית, אינטלקטואלית ויצירתית שמרכזת תלמידים מכל אזור הצפון, ולא רק ממנו. גם תכנית התואר השני שלנו עוברת שדרוג והעצמה בימים אלה, ותמשיך להוות את אחת התכניות המובילות לאמנים צעירים בארץ.

ציון דרך מהשנה האחרונה

ציון הדרך המשמעותי ביותר בשנה האחרונה הוא כמובן תערוכת הבוגרים של תכנית התואר הראשון שלנו שכללה למעלה מ־40 בוגרות (ושני בוגרים). הם הציגו תערוכה ברמה גבוהה מאוד (באוצרותה של שרון פוליאקין) שזכתה להתייחסויות ולביקורות מצויינות. חלק מן הבוגרות הטריות כבר הוזמנו להשתתף בתערוכות ובפרויקטים בשדה המקצועי של האמנות הישראלית.

משהו שאני מצפה לו בשנה הקרובה

בשנה הקרובה נמשיך לקיים כנסים, ימי עיון, סיורים ותערוכות במשכן לאמנויות באוניברסיטת חיפה. תכנית התואר השני צפויה להתרענן ולשנות מעט את פניה, ומספר אמנים (גם מחו״ל) צפויים להתארח בחוג ולפגוש בתלמידיו ובתלמידותיו. תכנית הלימודים צפויה לעבור רענון וכמה שינויים חיוביים מהותיים, ובאופן כללי צפויה שנה מרתקת ועמוסה באנרגיות ובאווירה של יצירתיות, שיתופי פעולה ושיוויון בין העמים.


התפיסה המרכזית היא לתת לסוסי החדשנות הטכנולוגית לדהור, אך לשאול כל הזמן שאלות על חדשנות מול מסורת, על אחריות חברתית ועל שיח ביקורתי; לחקור ולהבין על אלו אלמנטים מהעבר טכנולוגיות של ימינו מתבססות, כדי לדעת איזה עתיד אנחנו בונים

בת דזבלי. צילום: מ״ל

בת דזבלי (Batt-Girl)

בת 42, ראש המחלקה לאמנות מדיה חדשה, מוסררה, בית הספר לאמנות רב־תחומית

מה עשיתי קודם

אמנית ניו מדיה ומעצבת Web. מתעסקת בנושאים שנעים סביב עידן האינטרנט והתרבות הדיגיטלית ובתוכם. לימדתי בעבר בסמינר הקיבוצים, ומ־2013 אני גם מלמדת קורסים בנושאי אינטראקציית אדם־מחשב במחלקה לתקשורת חזותית בויצו חיפה. התחלתי לכהן כראש מחלקה במוסררה מתחילת 2018. אני חוקרת מודלים לבניית קהילות ופיתוחם, ופועלת בקולקטיבים ובשיתופי פעולה רבים; ביניהם – שותפה מייסדת בהרכב ״בנות טיורינג״, יחד עם דגנית אליקים וערן הדס וב־Lashk.it עם ד״ר איל גרוס. בשנתיים האחרונות אני מתמקדת ב־e-textile: שילוב מלאכות יד מסורתיות עם כלים טכנולוגיים, ובמקביל פיתוח פלטפורמה וכלים טכנולוגיים לסריגה ידנית.

חזון ותכניות לתפקיד החדש בשנה החדשה

התפיסה המרכזית שמנחה אותי היא לתת לסוסי החדשנות הטכנולוגית לדהור, אך לשאול כל הזמן שאלות על חדשנות מול מסורת, על קוד פתוח כערך מרכזי, על אחריות חברתית ועל שיח ביקורתי. כמו כן ברצוני לחקור ולהבין על אלו אלמנטים מהעבר טכנולוגיות של ימינו מתבססות, כדי לדעת איזה עתיד אנחנו בונים. אנחנו שמים דגש רב במעבדה במוסררה על חניכה שמקנה לסטודנט יכולת עצמאית למצוא מידע וללמוד לבד ויכולת לפתח תפישת האקינג והיברידיות תודעתית, פיזית וחברתית. פיתחנו תכנית שמכינה את הסטודנטים לניהול קריירה כאמני מדיה גם אחרי שיסיימו את הלימודים, ואנחנו עובדים על פיתוח פורמטים שיאפשרו להפוך את כל בוגרי בית הספר לקהילה עם תמיכה ונוכחות.

למוסררה יש יתרון משמעותי באופי העצמאי של המוסד ושל הסטודנטים – ביכולת המוסד להציע אפשרויות ניסיוניות לתכנים ומורים שאינם כפופים למל״ג ולבדוק אופציות שיש בהן חתרנות המנסה לפרוץ דרך. אנחנו מתחילים פורמט של קורסים שנתיים שבהם המנחה מתחלף כל חודש, על מנת לחשוף את התלמידים לגישות וטכניקות שונות. הוספנו קורסים תיאורטיים וביקורתיים. הגדלנו את מנעד החומרים והטכניקות של ה״ירושלאב״, מעבדת המדיה של מוסררה – נוספו עיסוק בחומרים רכים, לימוד מלאכות עתיקות ופיתוח של AI בקוד פתוח.

ציון דרך מהשנה האחרונה

במהלך פסטיבל מוסררהמיקס ערכנו ״האקתון״ (שילוב של האקינג ומרתון) ב״ירושלאב״, מעבדת המדיה של מוסררה. הפסטיבל כולו עסק באי־ודאות, ואנחנו דיברנו על אי־ודאות טכנולוגית – כיצד השימוש בטכנולוגיה גורם לנו לחוות דרך החושים שלנו דברים שאינם קיימים במציאות. הקסם בהאקתון אמנותי טמון באווירה היצירתית, במעבדה רעיונאית טהורה, ולא בהכרח בתערוכה כמטרת על. במשך שלושה ימים הסתגרנו במעבדה באווירה חיובית ופורה והצגנו תערוכה נהדרת של כל הפרויקטים בערב הנעילה. תערוכה שבה השתתפו כ־20 יוצרים בתחומי אמנות, קוד, חומרה, מוזיקה, תוכן ותנועה.

משהו שאני מצפה לו בשנה הקרובה

אני עובדת על תערוכה המשלבת זיכרונות ופרשנויות של תושבים על המקום שהם גרים בו באמצעות טכנולוגיה וסריגה. מעניין אותי להגיע לחלל הגלריה יחד עם הקהל ולבנות את העבודה ביחד.


כדי לקדם הבנה טובה יותר של האדריכלות ושל האיכות האדריכלית, עלינו בראש ובראשונה לגדל דור של אדריכלים שלמדו את התחום לעומק

אלס ורבקל. צילום: יובל טבול

אלס ורבקל

בת 42, ראש המחלקה לאדריכלות, בצלאל

מה עשיתי קודם

הייתי ראש התכנית לתואר השני בעיצוב אורבני בבצלאל ושותפה מייסדת ב״בדרמן ורבקל אדריכלות״ – משרד המתמחה באורבניזם, מתכנון ערים ועד עיצוב אורבני ואדריכלות נוף. במסגרת תפקיד זה עבדתי כיועצת לעיריית תל אביב לבניית התכנית האסטרטגית החדשה לכל העיר לקראת שנת 2048.

חזון ותכניות לתפקיד החדש בשנה החדשה

כדי לקדם הבנה טובה יותר של האדריכלות ושל האיכות האדריכלית, עלינו בראש ובראשונה לגדל דור של אדריכלים שלמדו את התחום לעומק. מסורת המחלקה לארכיטקטורה בבצלאל מהווה קרקע פורייה ביותר לפיתוח הבנה עמוקה של טכנולוגיות בנייה, של חומרי בניין ושל הנדסה אדריכלית, ולניתוח מורכב של יחסים מרחביים בתוך מבנים ומסביבם. במקביל, כשמסתכלים על התחום בכללותו במאה ה־21, רואים שדה מתרחב.

כיום אדריכלים כבר לא עוסקים רק בעיצוב מבנים כשלעצמם. הם התפתחו לכוריאוגרפים של פרויקטים מורכבים של העצמה חברתית: פיתוח מערכות בנות־קיימא הכוללות אקולוגיות אנושיות ולא אנושיות, תזמון תהליכים פוליטיים, משא ומתן בין חקיקה מקומית, אזורית, לאומית ובין־לאומית ועוד. אני משוכנעת שהמחלקה לארכיטקטורה תצטרך להרחיב את היקפה ולהוסיף תחומי ידע חדשים לרפרטואר שלה, נוסף על העמקת המקצועיות והידע הדיסציפלינרי, תוך כדי מתן מגוון רחב ככל האפשר של כלים וידע.

ציון דרך מהשנה האחרונה

בשנה האחרונה הקמנו בתכנית לתואר שני בעיצוב אורבני פורמט לימודים חדש של ״מעבדות״ – פלטפורמה פדגוגית של RESEARCH BY DESIGN (מחקר על ידי כלים עיצוביים ותכנוניים) הנותנת לסטודנטים אפשרות לעבוד כצוות על סוגיות מרכזיות במרחב האורבני של העיר הישראלית העכשווית. קבוצת הסטודנטים מייצרת בהנחיית המרצים ואנשי מקצוע בשטח מחקר וארגז כלים תכנוניים בפורמט של ספר. תוצרי המעבדה ״הקוד האורבני״ בהנחיית אדר׳ דניאלה פוסק הוצגו כתערוכה בקרן רוטשילד במסגרת כנס בינלאומי של אונסקו ושל מרכז העיר הלבנה. תוצרי המעבדה ״מצבי קיצון בפתח תקווה״ הוצגו כתערוכה ביום העירוניות בכנסת ביוזמת ח״כ תמר זנדברג. כל תוצרי המעבדות הובילו לספר מחלקתי על העיר העכשווית בישראל.

משהו שאני מצפה לו בשנה הקרובה

אני מצפה להכיר את הסטודנטים ואת הצוות במחלקה לארכיטקטורה מקרוב, ולפתח יחד עמם חשיבה על עתיד המחלקה בפרט ועל עתיד הדיסציפלינה בכלל. נוסף על כך אנחנו מתכננים שיתופי פעולה עם משרד התחבורה, עם מנהל התכנון ועם משרד הבינוי והשיכון. זאת במקביל לפרויקטים מיוחדים על העיר ירושלים עם בתי ספר לארכיטקטורה ברמה הבינלאומית, במסגרת התכנית LEARNING FROM JERUSALEM.


לימודי האמנות אצלנו הם אי של שפיות במציאות החברתית המורכבת, המשלב סטודנטים ומרצים מרקעים ומגזרים שונים

עודד הירש. צילום: הדר סייפן

עודד הירש

בן 42, ראש החוג לאמנות, המכללה האקדמית לחינוך אורנים

מה עשיתי קודם

מאז שסיימתי את לימודיי אני עוסק באופן הדוק בקשר שבין יצירה לחינוך. במקביל להיותי מרצה בכיר במכללת אורנים ובמרכז האקדמי ויצו חיפה אני אמן וידאו פעיל המציג תערוכות בארץ ובעולם. ביצירתי אני עוסק באמנות קהילתית ובקשרים ובהיררכיות המורכבות המתקיימות בתהליכי יצירה קבוצתיים. ככל שחולפות השנים אני מבין לעומק עד כמה תהליכי היצירה האמנותיים ותהליכי היצירה החינוכיים שלי מקבילים אחד לשני ומפרים זה את זה.

חזון ותכניות לתפקיד החדש בשנה החדשה

ראשית, לשמר ולהעצים את החוג ואת המכון לאמנות באורנים. לימודי האמנות אצלנו הם אי של שפיות במציאות החברתית המורכבת, המשלב סטודנטים ומרצים מרקעים ומגזרים שונים. הלימודים אצלנו שמים דגש על התעמקות בטכניקה, על עבודה עם חומרים מגוונים ועל פיתוח כישורי קראפט; זאת לצד שליחות חברתית חינוכית שמהותה פיתוח של ערוצי קשר ודיאלוג. זו משימה מאתגרת ומלאה בהשראה, ואני מקווה שאוכל להמשיך את המסורת הנפלאה הזו של לימודי האמנות והחינוך באורנים.

ציון דרך מהשנה האחרונה

נוסף על לימודי האמנות הסטודנטים שלנו מתנסים בהוראה בבתי הספר ובקהילות השונות הסובבות אותנו. השבוע הייתי נוכח בשיעור אמנות בבית הספר התיכון בכפר נעורה שאותו העבירה סטודנטית יהודיה שלנו. זה היה מרגש לראות את החיבור הבלתי אמצעי הזה שנוצר בין האנשים. חיבור אשר הסתמך על התבוננות, התעמקות באור וצל ויכולת מבע ודיאלוג בין־אישי. חיבורים כאלה מתקיימים אצלנו על בסיס יומיומי.

משהו שאני מצפה לו בשנה הקרובה

ברמה האישית, אני עומד לסיים עבודת וידאו חדשה שעליה אני עמל כבר שנתיים. מדובר על הפקה מסובכת שבה שיתפו פעולה קבוצה נהדרת של אנשים המרותקים לכיסאות גלגלים. ברמה המערכתית, אנו נערכים לתחילת השנה שתהיה מאתגרת ומלאה בעשייה.


אני מאמינה שהתכנים שיוצגו במוזיאון צריכים לצמוח מתוך ההקשר המקומי או להגיב אליו, כך שיהיה הכרח מסוים בהצגת תערוכה זו או אחרת דווקא במוזיאון בת ים לאמנות

הילה כהן־שניידרמן. צילום: תומר אפלבאום

הילה כהן־שניידרמן

בת 38, אוצרת ראשית, מוזיאוני בת ים

מה עשיתי קודם

התחלתי מלימודי ספרות וחינוך, ולפני כעשר שנים איכשהו התגלגלתי לנהל את הגלריה של החללית בתל אביב, הירקון 70. נרשמתי ללימודי אוצרות, ולאחר מכן עבדתי כאוצרת במוזיאון פתח תקוה לאמנות, עם דגש על הפעלת האוסף של המוזיאון על ידי אמנים עכשוויים באופנים שונים ומשונים. תמיד עניין אותי הקשר שבין אמנות למרחב העירוני, וכמו כן עניין אותי ליצור פלטפורמות לתהליכים של מחקר אמנותי. בשנתיים שקדמו לתחילת העבודה שלי בבת ים ניהלתי תכנית שהות אמן בין־תחומית בבית ליבלינג בשיתוף עם המחלקה לשימור של עיריית תל אביב, ואצרתי את הפרויקט ״בטון חצוף״ שהיה מחווה לאדריכלות הברוטליסטית.

חזון ותכניות לתפקיד החדש בשנה החדשה

נכנסתי לתפקיד לפני ארבעה חודשים, ואני עוד עסוקה בללמוד את העיר ואת המוזיאון. אני מאמינה שהתכנים שיוצגו במוזיאון צריכים לצמוח מתוך ההקשר המקומי או להגיב אליו, כך שיהיה הכרח מסוים בהצגת תערוכה זו או אחרת דווקא במוזיאון בת ים לאמנות. זאת שנה של הנחת תשתיות, של יצירת תכנים לטווח הרחוק, של ייסוד מחודש של מחלקת החינוך ועוד. כך שבעיקר נחפור לעומק כדי שבשנים הבאות נוכל לבנות מהלכים על יסודות איתנים. מוזיאוני בת ים מורכבים משלושה בתים שונים – לא גדולים, אבל מלאי קסם – שנמצאים במקומות שונים בעיר; יש משהו בד.נ.א הזה שמזמין לפעול במרחב העירוני ולא רק בין קירות המוזיאונים.

ציון דרך מהשנה האחרונה

ללא ספק קבלת התפקיד לשמש כאוצרת הראשית של מוזיאוני בת ים. זאת הפעם הראשונה שאני עומדת בראש מוסד מוזיאלי, וזה מרגש ומפחיד כאחד. בשיחה עם חברה אמרתי לה שאני לא יכולה שלא לחוש את כובד האחריות, והיא הציעה לי בתגובה: ״נסי להרגיש אחריות רק בלי הכובד״. אז אני מנסה.

משהו שאני מצפה לו בשנה הקרובה

יש כל מיני תהליכים שהתחילו לזוז, והלוואי שבשנה הבאה כבר נראה אותם קורים, ואז גם נוכל לדבר עליהם.


אחת השאיפות הגדולות שלנו במוזיאון היא לחזק את המקום ואת התפקיד של המוזיאון בתוך מרקם החיים התרבותי־עירוני בבת ים, ולנסח את מקומו ואת קולו הייחודי בשדה האמנות המקומי

עפרי עומר. צילום: טליה הופמן

עפרי עומר

בת 37, מנהלת מוזיאוני בת ים

מה עשיתי קודם

התחלתי בתואר ראשון בתכנית הרב תחומית במדעי הרוח והאמנויות באוניברסיטת תל אביב, ומשם המשכתי ללימודים בבית הספר לתיאטרון חזותי בירושלים. בארבע השנים האחרונות אני עובדת בבת ים בתפקידי אמנות ותרבות שונים. התחלתי כעוזרת מנהל אמנותי בפסטיבל בת ים לתיאטרון ואמנות רחוב, וכחברה בוועדה האמנותית וכמרכזת עבודה קהילתית במתחם האמנים פסט׳פקטורי. המשכתי לאגף התרבות בעיר כרכזת תרבות וחברה, ומשם הגעתי למוזיאון.

חזון ותכניות לשנה החדשה

אחת השאיפות הגדולות שלנו במוזיאון היא לחזק את המקום ואת התפקיד של המוזיאון בתוך מרקם החיים התרבותי־עירוני בבת ים. בעיקר באמצעות העמקת הקשר בין המוזיאונים לעיר, לעירייה ולתושבים המתגוררים בה. לצד זאת אנו מנסחות את מקומו ואת קולו הייחודי של המוזיאון בשדה האמנות המקומי. מכיוון שאנו צוות חדש ברובו, זוהי שנה של הנחת יסודות ותשתיות למוזיאון, שעל גבם ואחריהם נוכל להתחיל לממש את התכניות הגדולות ואת החלומות.

ציון דרך מהשנה האחרונה

צוות המוזיאון (הקטן והנדיר) שהתגבש לו בשנה האחרונה, הוא בהחלט ההישג הגדול של השנה. זאת החבורה לצעוד איתה את המסע: הילה כהן־שניידרמן, האוצרת הראשית של המוזיאון; ליאוני שיין, אחראית תוכן ורכזת פעילות בבית שלום אש (ביתו של הסופר היידי שהתגורר בבת ים, שהוא חלק ממערך מובי); עדי גולן בכנפו שאחראית על פיתוח תוכן, הפקה וניו מדיה; אופיר פינקלשטיין – עוזר הפקה ואונליין; ג׳ורג׳ חורש – מנהל התחזוקה.

משהו שאני מצפה לו בשנה הקרובה

ווי ווי. אני מצפה לכל כך הרבה דברים. אבל אסור להגיד בקול רם, כי אז הם לא יקרו, לא? נדבר בעוד שנה על מה שקרה במהלך השנה החולפת.


לעשות תערוכות של אמנים לא ישראלים שהיצירות שיציגו ייעשו על ידיהם בעת שהות בישראל; להזמין אמנים ישראלים ואמנים לא ישראלים לאצור תערוכות; להגדיל את שיתופי הפעולה עם מוסדות אחרים

ניקולה טרצי. צילום: עדי פלומן

ניקולה טרצי

בן 35, מנהל המרכז לאמנות עכשווית, תל אביב

מה עשיתי קודם

אוצר עצמאי, כותב ומחנך. מאז 2007 אני מייסד־שותף של לוסי פונטיין, פרויקט שיתופי נודד. בין השנים 2007־2014 פעלתי כעורך במגזין פלאש ארט וכאוצר בקרן הביאנלה בפראג. בין השנים 2014־2017 כיהנתי כראש תכנית ה־MFA, בצלאל, האקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים.

חזון ותכניות לתפקיד החדש בשנה החדשה

החזון שלי למרכז לאמנות עכשווית בתל אביב הוא להמשיך את המורשת שהקים סרג׳יו אדלשטיין לפני 20 שנה, ובו בזמן לשים דגש על כמה הבטים היקרים לי במיוחד. הראשון הוא לעשות תערוכות של אמנים לא ישראלים שהיצירות שיציגו יעשו על ידיהם בעת שהות בישראל; השני הוא להזמין אמנים ישראלים ואמנים לא ישראלים לאצור תערוכות למרכז לאמנות עכשווית בתל אביב, כדי להביא נקודת מבט שונה למרכז. השלישי והאחרון הוא להגדיל את שיתופי הפעולה עם מוסדות אחרים, באמצעות הפקות משותפות של תערוכות, עבודות והוצאות דפוס.

ציון דרך מהשנה האחרונה

״קדם–קודם–קדימה״, התערוכה הראשונה שלי במרכז לאמנות עכשווית תל אביב, כללה יצירות של 44 אמנים ואמניות ילידי ישראל, אינדונזיה, איטליה, תוניסיה, מרוקו, קנדה, הודו, ארצות הברית, צרפת, יוון, פולין, רומניה, בריטניה, אלבניה, תאילנד, קובה, צ׳כיה, ארגנטינה וגרמניה. היצירות הוצגו במרכז לאמנות עכשווית בתל אביב ובשלושה חללים נוספים – הלובי מקום לאמנות, אידריס, וסטודיו BORN FROM ROCK. התערוכה לוותה בתכנית עשירה של אירועים, כגון שיחה בין פראטצ׳איה פינתונג לביני; שיחה בין מוניקה בונוויצ׳יני לסרג׳יו אדלשטיין; שיח אמן עם שורוק הרייש; פאנל עם דרורית גור אריה, דורון רבינא ואיתי, בהנחיית הילה כהן-שניידרמן; שיחה בין כריסטיאן ינקובסקי לסרג׳יו אדלשטיין; ו״הראיון״, פעולה של תנועה ציבורית.



משהו שאני מצפה לו בשנה הקרובה

התמקדות באמניות ישראליות, כמו נבט יצחק, נעמה צבר, עילית אזולאי, קרן ציטר ונועה גלזר נוסף לתערוכה קבוצתית אמביציוזית שנהגתה ושתיאצר על ידי חן תמיר, אוצרת המרכז לאמנות עכשווית תל אביב. תערוכה זו תחקור את השפעתן של טכנולוגיות חדשות בעידן האינטרנט על עבודותם של אמנים עכשוויים.

The post ראש חדש לשנה החדשה // 2018 appeared first on מגזין פורטפוליו.


Viewing all articles
Browse latest Browse all 3234

Latest Images

Vimeo 10.7.0 by Vimeo.com, Inc.

Vimeo 10.7.0 by Vimeo.com, Inc.

HANGAD

HANGAD

MAKAKAALAM

MAKAKAALAM

Doodle Jump 3.11.30 by Lima Sky LLC

Doodle Jump 3.11.30 by Lima Sky LLC

Doodle Jump 3.11.30 by Lima Sky LLC

Doodle Jump 3.11.30 by Lima Sky LLC

Vimeo 10.6.2 by Vimeo.com, Inc.

Vimeo 10.6.2 by Vimeo.com, Inc.

Vimeo 10.6.1 by Vimeo.com, Inc.

Vimeo 10.6.1 by Vimeo.com, Inc.

Vimeo 10.6.0 by Vimeo.com, Inc.

Vimeo 10.6.0 by Vimeo.com, Inc.

Re:

Re:





Latest Images

Vimeo 10.7.0 by Vimeo.com, Inc.

Vimeo 10.7.0 by Vimeo.com, Inc.

HANGAD

HANGAD

MAKAKAALAM

MAKAKAALAM

Doodle Jump 3.11.30 by Lima Sky LLC

Doodle Jump 3.11.30 by Lima Sky LLC

Doodle Jump 3.11.30 by Lima Sky LLC

Doodle Jump 3.11.30 by Lima Sky LLC

Vimeo 10.6.1 by Vimeo.com, Inc.

Vimeo 10.6.1 by Vimeo.com, Inc.

Vimeo 10.6.0 by Vimeo.com, Inc.

Vimeo 10.6.0 by Vimeo.com, Inc.

Re:

Re:

Re:

Re: