סיפורם של ילדי הכפרים הבדואים הבלתי מוכרים בנגב עומד במרכזה של תערוכה החדשה ״הקול שמאחורי התמונה״, שתיפתח ביום ו׳ 14.9 במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב (מוז״א). התערוכה תציג צילומים של הילדים, המספרים סיפור על ילדות במרחבי המדבר הפתוחים, הכרוכה במאבק הישרדות בתנאי חיים קשים, ומלווה בחרדה מפני האיום בהריסת בתיהם. הצילומים הם פרי עבודת הילדים במסגרת פורום דו־קיום בנגב לשוויון אזרחי, אוצר התערוכה: הצלם יורם פרץ, שנמנה על מנחי הפרויקט.
פרויקט הצילום מתקיים כבר במשך עשור והשתתפו בו עד כה 240 ילדים. הפרויקט פועל ברוח הפוטו־ווייס (Photo voice) – המשתתפים קיבלו לידיהם מצלמות והתבקשו לצלם מנקודת מבטם האישית את שגרת חייהם, סביבתם הקרובה על האירועים וההתרחשויות בה. הילדים המצלמים מלווים בהנחיה של צלמים מקצועיים מרחבי הארץ.
השימוש במצלמה מקנה לילדים כוח להתבונן במציאות, לתעדה ולהציגה בדרכם, לחשוף את סיפורם ובכך להפכם לשותפים פעילים בשיפור איכות חייהם. המטרה – מעבר ללימוד מלאכת הצילום וההתנסות בה – היא לעודד את הילדים לפעילות וליצירה, ובתוך כך לתת להם קול ומקום וחשיפה לקהל. הילדים לומדים להנכיח את עצמם, להגביר את מעורבותם במתרחש, להשמיע את קולם בסוגיות שונות ולאפשר להם להגיע למקבלי ההחלטות כדי להביא להכרה בכפריהם.
פורום דו־קיום בנגב לשוויון אזרחי הוקם בשנת 1997 בידי תושבים ערבים ויהודים בנגב, כדי להוות מסגרת לשיתוף פעולה ובסיס למאבק למען שוויון זכויות מלא בין ערבים ויהודים, המאפשר צדק חברתי וצדק חלוקתי. אחת ממטרות הארגון היא להשיג את הכרת המדינה בכפרים הבדואים הבלתי מוּכּרים בנגב.
לאורך השנים, נקטה מדינת ישראל במדיניות של העתקת תושבי הכפרים הללו לעיירות מתוכננות. בעוד שמדיניות המעבר הכפוי לעיירות הצליחה במידה מסוימת ומרבית האוכלוסייה הבדואית בנגב (כ־160 אלף נפשות) מתגוררת בהן כיום, הרי כפרים רבים עדיין ניצבים על מקומם. ברובם אין בנמצא בתי־ספר, גני ילדים או מרפאות, תשתיות חשמל ומים, כבישים סלולים, שירותים של פינוי אשפה וכו׳; התושבים משוללי זכויות אזרחיות, פוליטיות וחברתיות, אינם מיוצגים בגופי הממשל המקומיים ואינם זכאים להשתתף בבחירות המוניציפאליות. בנוסף, הם נתונים לאיום מתמיד בהריסת בתיהם ונידונים לחיי מצוקה ועוני.
The post ילדים מצלמים את חייהם, בתערוכה חדשה במוזיאון ארץ ישראל appeared first on מגזין פורטפוליו.