זויה צ׳רקסקי חוזרת לילדות
בגלריה רוזנפלד ייפתחו הערב (4.10) שתי תערוכות יחיד – שתיהן של זויה צ׳רקסקי. האחת ״ילדות סובייטית״, תערוכה וספר המאפשרים לצופה הצצה למציאות החברתית של ברית המועצות בשנות קיומה האחרונות. הספר מאגד כמאה ציורים, בפורמטים קטנים על נייר, אותם יצרה צ׳רקסקי בחמש השנים האחרונות. ״את הפרויקט ילדות סובייטית התחלתי ליצור במהלך חודשי ההיריון הארוכים עם בתי הבכורה״, אומרת צ׳רקסקי.
״הציפייה לילדה ראשונה החזירה אותי לעבר, והציפה בי זיכרונות ילדות וסיטואציות מחיי היום־יום בברית המועצות של ילדותי. ניסיתי לבחור את הרגעים האופייניים ביותר לתקופה משונה זו, כאשר האסתטיקה הסובייטית עדיין שלטה במרחב הציבורי, אולם השפעות מן המערב כבר החלו לחדור את מסך הברזל״. בחלל הפרויקטים בגלריה תוצג תערוכה של ציורים מתוך שני ספרי ילדים שציירה צ׳רקסקי ויצאו לאור השנה: ״שירים לילדות נבונות״ מאת מאיר ויזלטיר, בהוצאת אחוזת בית, ו״מתי כבר החתול שלנו יאהב אותנו?״ מאת גליה עוז, בהוצאת כנרת זמורה־ביתן.
חגית פלג רותם
זויה צ׳רקסקי ברוזנפלד
מעיין וייסטוב ברוזי, בית רומנו
משנסים מתניים בבית רומנו
חלל הסוזי שבבית רומנו בתל אביב יארח בסוף השבוע הקרוב (4־6.10) חמישה אמנים צעירים שיציגו ממיטב עבודותיהם מהחודשים האחרונים, במגוון פורמטים: קולאז׳ים מורכבים שמעוררים את הדמיון, עבודות פיסול וציור שמגיבות לחומר שממנו נוצרו, דימויי גוף משתנים שהופכים לכלי משחק בידיה של האמנית, ציורים אינטימיים הנעים בין המוגדר לדבר שאי אפשר להגדירו, ואנימציה ניסיונית שנוצרה תוך ערבוב עולם החומר עם הדימוי המופשט. משתתפים: מעין סופיה ויסטוב, שירה שלז, דוד רוזנברג, רחל גוטגרץ וישי חוג׳סטה.
יובל סער
לירון לופו במנשר
האפוקליפסה של לירון לופו בגלריה מנשר
הזדמנות אחרונה לראות בסוף השבוע את תערוכת ציוריו של לירון לופו ״היום שאחרי״, שתינעל בשבת (6.10) בגלריה מנשר (אוצר: ליאור גריידי). ציוריו של לופו הם מעשה מרכבה של תמונות ודימויים משלל עולמות וזמנים רחוקים ושונים לכאורה. הוא מזמן אותם אל הבד מתוך מגזינים, ספרים, לוחות שנה, עלוני פרסומת, בולים ומדריכי טיולים, ומתוך google images. לצד נערות רוקדות ניצבים רובים בהצלבה, מאחורי חקלאים בשדה עובר מסע לוויה, לצד ילדים משחקים מונחת ערימת גולגולות ומעבר לבתים אדומי גגות מעשי פורענות והצתה.
אל מול כל אלה ניצבים, שלא בטובתם, כעדים אילמים וחסרי אונים – בעלי החיים, וביחד עם הפורטרטים של אישים – מכצנלסון ועד בגין, מביאליק ועד ירדנה ארזי, מאבן־שושן ועד אבשלום קור – נוצר פאזל תזזיתי הכורך יחדיו עבר ועתיד, בנייה והרס, הצלה והרג, כוונות טובות עם גיהינום. פאזל הכולל גם הבזקים מן העבר, דימויים של מקומות ודמויות מגרמניה של שנות ה־20 ותחילת שנות ה־30 של המאה העשרים. לופו אינו מהסס לעבור על חוק מספר אחד של החברה הישראלית, חוק ה״אסור להשוות״, ולהצביע על הדמיון באופן שבו נעשה עיוות ושימוש באתוס, במיתוס, בהיסטוריה, באמנות, בדת וגם במדע, כדי לאפשר לדברים מחרידים להתרחש.
חגית פלג רותם
נעמה אהרונסון בפריסקופ. צילום: רפאל לוי
נעמה אהרונסון בגלריה פריסקופ
מֵ ת וֹ תַ י, תערוכה חדשה לאמנית הנייר נעמה אהרונסון, תיפתח הערב בגלריה פריסקופ בתל אביב. התערוכה היא מסע פרידה אישי אל תחנות בחייהן של היקרות לליבה של אהרונסון, שהלכו לעולמן. במרכז החלל מונחות שתי גופות עטופות תכריכים. פסלי הגופות הן מֵ ת וֹ תַ י, דמויותיהן של רחלה, אמה של נעמה ולילי, חברתה הטובה, שהלכו לאחרונה לעולמן. התערוכה היא אוסף של זיכרונות, רסיסים של החיים, המהווים פרידה והנצחה מסוג אחר.
לצד המוות השקט, מוצגות תחנות מאושרות בחייהן המשותפים, של נעמה ויקירותיה – תחנות שמקבלות שוב חיים ומסמנות את הגעגועים הרבים לריטואלים קבועים: קפה וקרואסון בין חברות, שולחן גדוש במנות פתיח של ארוחת שישי מסורתית, בילויים בחוף הים ועוד. העבודות המוצגות חשופות לפרשנות אישית של הצופה. הגוף האנושי – כמו הנייר, חומר הגלם המשמש את אהרנסון ביצירתה – הוא חומר גלם מתכלה. אלא שבתערוכה, הוא הופך לקשיח, עמיד ומורכב, כזה שעוצר את הזמן מלכת.
יובל סער
The post הרשימה המשותפת // 4 באוקטובר 2018 appeared first on מגזין פורטפוליו.
