אשר קלדרון, מגדולי המעצבים הגרפיים שחיו ופעלו בישראל, הלך לעולמו ביום רביעי האחרון (31 באוקטובר). כמעצב גרפי עסק קלדרון בבניית זהות תאגידית ובעיצוב בולים, כרזות, אריזות, לוחות שנה, שטרי כסף, מדליות, מטבעות זיכרון ועוד. קלדרון אחראי על כמה מהעיצובים הידועים שנוצרו בארץ, ביניהם שטר 10,000 שקל ישן משנת 1984, שעליו התנוסס דיוקנה של גולדה מאיר, לוגו הלוטו משנת 1968, ושורה ארוכה של בולים, שרבים מהם נחשבים לאהובים ביותר על ידי אספני הבולים בישראל. בנוסף לעבודתו כמעצב גרפי עסק קלדרון גם באמנות, בעיקר ביודאיקה. הוא גם היה איש חינוך שחינך דורות רבים של מעצבים במסגרת עבודתו כמרצה לעיצוב גרפי, בין השאר לימד בבצלאל ובוויצו חיפה.
שטר 10 אלפים ש״ח העיצוב אשר קלדרון
קלדרון נולד בשנת 1929 בעיר סטארה זגורה שבבולגריה. במולדתו סיים את לימודי התיכון, וכבר בגיל 17 התפרנס מעיצוב כרזות למפלגה הקומוניסטית בעיר מגוריו. הוא החל בלימודי עיצוב באקדמיה לאמנויות בסופיה, אך אלה נקטעו עם עלייתו לישראל בשנת 1948 במסגרת ״עלית הנוער״. עם הגיעו לישראל נקלט בקיבוץ בית אלפא, שם צייר תפאורות להצגות הילדים. שנה לאחר מכן עבר לירושלים והמשיך בבצלאל את לימודי העיצוב שהופסקו בבולגריה; בין מוריו היו מרדכי ארדון, שטיינהרט והמעצב הגרפי רודי דיין. לאחר לימודיו התגייס לצה״ל, שבו שירת כמעצב. עם שחרורו נשא לאישה את לאה והשניים עברו לתל אביב, שם פתח בשנת 1960 סטודיו עצמאי לעיצוב.
כמי שעסק רבות בזהות תאגידית, קלדרון עיצב כמה מהלוגואים והסמלים הבולטים שעוצבו בישראל בשנות ה־60 ה־70 וה־80. לצד לוגו הלוטו המפורסם, בולטים גם הלוגואים שעיצב בעבור פרילי ומוסף סופשבוע של מעריב. בין התדמיות הגרפיות המפורסמות שיצר, בולטת זו של המכביה ה־11 משנת 1981. תרומתו לטיפוגרפיה העברית הייתה גם בסדרת גופנים עבריים שעיצב.
מעטפת היום הראשון של בולי חגי ישראל – שבועות (בחתימת אשר קלדרון), 1971, מאוסף רני רדזלי
מעטפת היום הראשון של בול הקץ לרעב (בחתימת אשר קלדרון), 1963, מאוסף רני רדזלי
מעטפת היום הראשון של בולי חגי ישראל – שבועות (בחתימת אשר קלדרון), 1971, מאוסף רני רדזלי
קלדרון השתייך לדור המעצבים ש״ייבאו״ לישראל בשנות ה־60 וה־70 את השפות הגרפיות המודרניות, בעיקר מאירופה ומארצות הברית. משטחי הצבע והצורות הגיאומטריות ברוח הטוטאל דיזיין ההולנדי והעיצוב השוויצרי הנקי, שהתבססו על הבאוהאוס והדה סטיל, זכו לנוכחות בעבודותיו. אך יחד עם זאת, קלדרון ידע לשמר ולשלב גם את המוטיבים הישראלים המקומיים. עקב כך, הייתה שפתו החזותית ייחודית, ואפשר היה לזהות אותה לכל אורך הדרך ובשלל המדיומים שבמסגרתם יצר.
שפתו, שהייתה עשירה וצבעונית, שאבה אמנם השראה מרוח המודרניזם המאוחר שמעבר לים, אך הורגשה בה זיקתו ליהדות ולתנ״ך. נושאים תנ״כיים הופיעו לדוגמה על גבי ויטראז׳ים שיצר, ועל שטיחי הקיר המרהיבים שעיצב, שאותם יצר במשותף עם אישתו לאה, שהייתה אחראית על תפירתם. אחד משטיחי הקיר המפורסמים שיצרו השניים היה בעבור חדר האח״מים בנתב״ג. שיא היצירה של קלדרון בתחום היודאיקה היה ביצירת הגדה של פסח, שאת עיצובה השלים בשנת 2005. יצירת הגדה זו, שעליה עבד כ־12 שנה בהפסקות, זיכתה אותו בזכייה בפרס שר החינוך והתרבות ליוצרי תרבות יהודית.
The post המעצב אשר קלדרון הלך לעולמו appeared first on מגזין פורטפוליו.
