מי?
דנה דרויש, בת 43. נולדתי וגדלתי בתל אביב. מתגוררת ביפו.
אתר / אינסטגרם
סטטוס זוגי?
בזוגיות. חיים יחד בשני בתים עם ארבע חתולות וכלבה.
מה בצלחת?
בעיקר פחמימות וירקות. והרבה בצל. מנגו הוא פרי גן עדן.
דנה דרויש ורמי מימון. מתוך ״כד על הראס״
הדפס שמש, סיני, 2017
איפה ומתי אפשר לראות את העבודות שלך ומה כדאי שנדע עליהן לפני שאנחנו רצים לשם?
בימים אלו מוצגת תערוכה זוגית של רמי מימון ושלי בחלל ביתו של עודד שתיל בתל אביב. זו העונה השלישית שהוא פותח את דלת ביתו לתערוכות משתנות של אמנים נהדרים. מקום שמאפשר יותר אקספרימנט והתייחסות לחלל שאינו גלריה.
התערוכה ״כד על הראס״ נוצרה בחופשה משותפת בסיני, מתוך חברות ותשוקה הדדית לחומר. ירדנו עם דפים וכימיקלים (מוצפנים בתוך בקבוקי שמפו), ועם רצון עז לעשות אהבה עם השמש המדברית של סיני בטכניקת הצייאנוטייפ (הדפס שמש). מהפוטוגרמות של רמי עלו כדים ומשלי צפו ראשים. לא הייתה לנו כוונה מראש לעשות אמנות, זה קרה מעצמו. בתהליך הייבוש, כשפרשנו סדין לבן, רמי הניח את הכדים שלו בשורה ואני את הראשים שלי בשורה מתחתיו, ואז נתגלה הקסם של העבודה הבלתי מתוכננת: מגוון חיבורים של כדים על ראשים נחשפו באקראי.
העיסוק בפנים או בראשים הוא עיסוק מתמשך. בשנת 2016 הצגתי ב״הלובי מקום לאמנות״ תערוכת יחיד שנקראה ״הפנים היו הפשטה״. במרכז התערוכה בחרתי להציב דימוי אחד בודד, ״המוזה הישנה״, פסל של ראש אישה נטוי על צידו של קונסטנטין ברנקוזי משנת 1910. בסדרה של הכפלות, שיבושים והסתרות יצאתי לעורר את המוזה הישנה. אובדן הפנים, ולמעשה אבדנה של המוזה משמשים כנקודת מוצא לסדרה.
העשייה האמנותית שלי מתבססת על הדימוי הצילומי בין אם זה בקולאז׳, רישום, וידאו או טקסט הנוגעים במושגים של מקור וציטוט, אני עוסקת במחברים ומשבשת את המנגנון המובנה של דימויים משדה האמנות. לאחרונה אני מתנסה בהצבות פיסוליות והרחבה של פעולת הקולאז׳ למרחב החומרי והפיזי, מהלך אשר מעמיק את המחקר בפירוק והרכבה של דימוי.
הפנים היו הפשטה. הלובי מקום לאמנות, 2016
"(Anonymous (1000 Nudes, Tachen״, 2017
איזה אמן מפורסם פגשת ואיך היה?
את אורי קצנשטיין אהבתי מאוד. עוד לפני שהכרתי אותו אישית, יצא האלבום המופתי שלו ושל אהד פישוף ״The Frogman’s Report״. זה היה בעבורי משהו אחר, לא מכאן. אורי הוא אמן טוטלי שנותן את כולו בדמו ובקולו.
בשיחות איתו הוא תמיד נתן לי תחושה שאני שותפה למשהו מיסתורי וסודי עם אמת גדולה שאנחנו עושים בעולם הזה, ושזה מה שמחבר ביננו, כאנשים יוצרים וכבני אדם. עצוב מאוד ובלתי נתפס שהאדם המופלא הזה לא כאן יותר.
מהו פרויקט החלומות שלך וכמה כסף את צריכה כדי לממן אותו?
בשנה האחרונה אני מתנדבת בצער בעלי חיים. במשך שנים סירבתי להתקרב למקום הזה ומהרגע שבחרתי להכנס לשם זה לא עוזב אותי. זה המקום שגורם לי הכי הרבה לחייך וגם הכי הרבה לבכות. יש כאן כל כך הרבה כלבים וחתולים נטושים הנמצאים בכלובים צרים רוב היום. החלום שלי הוא שכולם יימצאו בית. אבל זה לא ייגמר לצערי, אנשים ממשיכים לנטוש בעלי חיים כל הזמן ואני הרבה חושבת ומנסה לעלות רעיונות איך לשפר את התנאים שלהם במקום, איך לייצר בקרב האנשים תודעה למקום הזה ואיך לגרום לכולנו להבין כמה אור ושמחה הנשמות היפות האלו יכולות להכניס לחיים שלנו.
אחד החלומות הכי מתוקים שהיו לי, כמה שזה נאיבי, היה שאני משחררת באישון לילה את כל הכלבים ואנחנו רצים ורוקדים את דרכנו החוצה אל החופש… לרעיונות האלה צריך הרבה כסף. אגודת צער בעלי חיים נסמכת על מתנדבים ותרומות כדי להמשיך ולעזור לבעלי החיים החוסים בקירבה.
מה פריט הלבוש האחרון שקנית?
האחיינית שלי התחתנה לפני כחודשיים וקניתי חולצה כסופה בקאלה, מעין טי־שירט אלגנטית, אבל זה באמת כי הייתי צריכה. תמיד העדפתי ״לרכוש״ מחברים. אני אוהבת שלבגדים יש היסטוריה.
רוצה להשתתף במדור? שלחו לנו מייל לכתובת hi@byfar.co.il
לקריאת כל המדורים לחצו כאן
“?It’s not dead, Ok”
The post מה קורה // דנה דרויש appeared first on מגזין פורטפוליו.
