ליתאי פלטן
בן 29 מתל אביב. לפני איינדהובן הייתי ביום אסיסטנט באקווה קראייישן של אלבי ואיילה צרפתי, ובלילה מארגן הפקות בחיי הלילה ומתקלט בעיקר.
lithaipletain.com
גבולות אפורים
העבודה על פרויקט הגמר שלי, גבולות אפורים (Grey Borders), התחילה בזה שחזרתי להולנד אחרי ביקור שנתי שלי בארץ, ופתאום נהיה לי ברור כמה בני מזל החברים האירופאים שלי בחופש התנועה שלהם ממדינה למדינה; כאב לי שבארץ זה לא אפשרי כמעט. אחרי שחיפשתי תחקירנ/ית התחלתי שיתוף פעולה עם העיתונאית שקד קדמי אורבך, בשביל עבודת תחקיר על אנשים עם מגבלות תנועה משני הצצדים של ישראל/פלסטין.
ליתאי פלטן
אחרי הרבה תיאומים ותכנונים נסענו לתעד את הסיפור שלהם מעבר לגבול ובתוכו. סרקתי תלת־ממדית מיקומים שמשמעותיים לאותם אנשים שראיינתי, ויצרתי פלטפורמה במציאות מדומה, שבה המרואיינים יכולים לגשת לאותם מקומות ללא הגבלות וללא גבולות; מקומות שחלקם אינם קיימים במאגר של גוגל, או שמופיעים בו בתמונה מרוחקת.
Sound Morph
פרויקט הגמר השני שלי, Sound Morph, הוא פרויקט שמשלב אלמנטים שמשמעותיים לי בחיי היצירה שלי (מעבר לעיצוב אקטביסיטי): טקסטורות, סאונד ואסתטיקה עם קצת גליצ׳ים. הפרויקט הוא אלגוריתם שמאפשר לי ליצור טקסטורות במשטחים מוגדרים על ידי סאונד. היישום הראשוני שבחרתי להתחיל איתו היה להקליט ערים בעולם ולבדוק איך הן ייראו ויזואלית. התוצאה הייתה קולקציה של אריחים לשימוש פנים או לאדריכלות חוץ עם טקסטורות מהצלילים של הסביבה של אותו אזור או חלל.
Sound Morph
למה איינדהובן?
אחרי שעברתי את השלב הראשון והשני במוסדות בארץ, מצאתי את עצמי מחפש משהו אחר וקצת ניתוק מהחיים האינטנסיביים בארץ. המליצו לי על איינדהובן, הגעתי לשם ליום פתוח, ודי התאהבתי באווירה של האנשים ובפרויקטים שהם הציגו. ראיתי שהמחלקות לא מחייבות להישאר ולעסוק בכותרת של המחלקה ואהבתי את זה. האקדמיה עצמה מאוד מושפעת מבית הספר הגרמני של הבאוהאוס, ואיינדהובן מאוד רגועה – האנשים (שהם אלו שמכתיבים את האווירה של מקום) מקסימים ולרוב רגועים, כי המציאות בהולנד מאפשרת את זה. זה מאפשר הרבה יותר העמקה בפיתוח פרויקטים.
עתידות
התוכניות שלי כרגע הן כנראה להמשיך לעשות שיתופי פעולה ולפתח קונספטים ויישום במדיות השונות. כנראה שאמשיך לעשות ארט דיירקשן במקומות כמשהו יציב, ואולי אצליח להכניס משהו שונה בכל המיינסטרים. מעבר לזה אני מפיק מוזיקה, וחלק מהקליפ הראשון שאני מוציא תחת הפרויקט הזה משלב סריקות תלת מימדיות מהגבולות ומהרבה מהמקומות שאני נוכח בהם בזמן שאני בת״א. נוסף על כך, אני מאוד מעוניין לאצור תערוכות של עיצוב שהן בגבול האומנות בארץ, כי אני מרגיש שיש קצת חוסר בנושא בגלל שמעצבים בארץ צריכים להיות יותר פרגמטים בשביל להתקיים.
The post איינדהובן 2018: ליתאי פלטן appeared first on מגזין פורטפוליו.
