Quantcast
Channel: מגזין פורטפוליו
Viewing all articles
Browse latest Browse all 3234

הבול המסתורי של ישראל

0
0

3 באפריל 1956; סניף הדואר שברחוב אלנבי בתל אביב. בחלל לא גדול מתכנסת קבוצת תלמידים, המורכבת מכמה מהגרפיקאים המובילים של ישראל, ותיקים לצד צעירים. מולם: המורה – רק בן 42, אבל כבר אז אגדת עיצוב בינלאומית – המעצב אברם גיימס, שגויס על ידי השירות הבולאי הישראלי במטרה לחלוק ידע עם הגרפיקאים המקומיים. קורס עיצוב הבולים הראשון בישראל עומד לצאת לדרך; שמו הרשמי: קורס להכנת ציורים לבולים בפוטוגרוורה.

ביום חמישי הקרוב, 6 בדצמבר, תקיים התאחדות בולאי ישראל את כנס יום הבולאות ה־32. האירוע, שיתקיים במלון רנסנס ברחוב הירקון בתל אביב, יכלול בין השאר טקס הופעת בולי יום הבולאות, הענקת פרס למעצב הבול היפה לשנת 2017, חשיפת תכנית ההנפקות לשנת 2019 וסדרה של הרצאות בנושא בולאות. ציון יום הבולאות הוא הזדמנות לחשוף את סיפורו של הבול המסתורי ביותר בתולדות הבולאות הישראלית.

18 מפגשים בשישה שבועות

מי שהזמין את אברם גיימס לישראל במטרה ללמד הכנת ציורים לבולים היו אנשי השירות הבולאי של רשות הדואר. הקורס ארך שישה שבועות, שבמהלכם התקיימו 18 מפגשים. מטרתו הייתה ללמד את המעצבים הישראלים לעצב בולים שבסופו של תהליך יודפסו בשיטת פוטוגרוורה. שיטה זו מבוססת על העתקה של תצלום והיא מאפשרת עיצוב שנראה עשיר מבחינה ויזואלית, למרות שהדפסתו נעשית בצבע אחד בלבד. הסיבה לעושר הגרפי היא מספר הגוונים הגדול יחסית שאפשר להפיק מצבע בודד.

אברם גיימס, בול לנסיון, 1956. אוסף רני רדזלי

אברם גיימס, סקיצת גואש לגרסת עיצוב נוספת של הבול, 1956 © The Estate of Abram Games

לצורך הוראת הקורס עיצב גיימס בול, שאותו נדרשו התלמידים להעתיק באופן שמשחזר את הגוונים שבעיצוב המקורי. מידותיו של הבול: 4×2.5 ס״מ; במרכזו ראש של גבר חבוש כובע טמבל בפרופיל הפונה שמאלה, שממוקם על רקע מגן. משני צידיו של המגן, על גבי שני סרטים, מופיע הטקסט ״בול לנסיון״ בעברית ובאנגלית. המילה ישראל כתובה בשלוש השפות הרשמיות – עברית, ערבית ואנגלית, כפי שנדרש בעיצוב כל בול שמונפק במדינת ישראל. על מנת ליצור רושם של בול אמיתי, הוסיף גיימס עריך בגובה 135. שני דימויים נוספים המופיעים על גבי הבול הם מגן דוד ושיבולת. גיימס לא הסתפק בהוראת הפן התיאורטי, אלא השלים עם תלמידיו את התהליך כולו, וגליונות בולים בשיטה הנלמדת הודפסו בסוף הקורס בדפוס לוין אפשטיין. את הבולים הדפיסו דפסי בית הדפוס התל אביבי בשלוש גרסאות צבעוניות שונות: באדום, ירוק וחום.

המורה שעמד בכיתה בסניף הדואר באלנבי, נחשב ללא פחות מאחד המעצבים הגרפיים החשובים של המאה ה־20. אברם גיימס, בן למשפחה יהודית, שנולד באנגליה בשנת 1914 ונפטר בה ב־1996, עיצב בין השאר לוגואים וסמלים, כריכות ספרים, בולים וכרזות. לצד הכרזות שעיצב בעבור חברות מסחריות, מפורסמות בעיקר אלו – כ־100 במספר, שעיצב במהלך מלחמת העולם השניה בעבור מערך ההסברה הבריטי, שבו שימש כמעצב הכרזות הרשמי.

המומחית הגדולה ביותר לתולדות חייו ויצירתו של אברם גיימס היא בתו – נעמי גיימס, שפירסמה שישה ספרים העוסקים באביה. בחשיפה נדירה של חומרים מתוך עזבונו של אביה המצויים בידה, היא מציגה סקיצות מקוריות לבול הניסיון שרשם אביה בעיפרון, ואף סקיצות לעיצוב מעט שונה של הבול. גיימס מספרת אודות הקשר שהיה לאביה לישראל: ״מדינת ישראל הייתה מאוד חשובה לאבי. היו לו בני משפחה בישראל, הוא מצא אותם לאחר המלחמה ונהג לבקר אותם לעיתים קרובות. בנוסף, הוא גם פיתח קשרים מקצועיים, והוזמן להרצות בבצלאל״.

אברם גיימס, כרזת תערוכת כיבוש השממה, 1953 © The Estate of Abram Games

אברם גיימס, בול ״Festival of Britain״, 1951 © The Estate of Abram Games

ואכן, הקשר המקצועי של אברם גיימס עם מדינת ישראל נולד עוד לפני הקורס משנת 1956. בשנות קום המדינה עיצב גיימס כרזות בנושא עידוד התיירות לישראל, ובין השאר היה אחראי בשנת 1953 על מיתוג תערוכת כיבוש השממה, שהייתה התערוכה הבין־לאומית הראשונה שנערכה בארץ. גם בתחום הבולאות שיתף גיימס פעולה עם ישראל; בין השנים 1950 ל־1973 עיצב חמישה בולים מקומיים, שלושה מהם טרם הקורס.

אך הבול החשוב ביותר שעיצב גיימס היה בעבור מולדתו – בול ״Festival of Britain״ משנת 1951, שהונפק כחלק ממיתוג כולל של הפסטיבל. על הבול מתנוססת דמות אישה, הלוא היא בריטניה. מבחינות רבות – צבעוניות מונוכרומטית, קומפוזיציה ועוד – פרופיל דמותה מזכיר את פרופיל דמות הגבר שמופיע על גבי בול הניסיון הישראלי. נעמי גיימס שופכת אור על אחת מנקודות הדמיון: ״הדמויות שהציב אבי בפרופיל תמיד פונות שמאלה; הסיבה לכך היא שהוא היה סוציאליסט״.

מיטב הגרפיקאים המקומיים

בחזרה לקורס: שמותיהם של 25 גרפיקאיות וגרפיקאים ישראלים הופיעו ברשימת הנוכחות של הקורס. בין אלו שנבחרו להשתתף, היו גרפיקאים שכבר עיצבו בולים בעבר, דוגמת האחים גבריאל ומקסים שמיר, ג׳ורג׳ המורי ומרים קרולי. לצידם ישבו בכיתת הלימוד גרפיקאים שטרם התנסו בתחום זה, אך בשנים הבאות יהפכו למעצבי הבולים המובילים של ישראל, ביניהם גרד רוטשילד וזאב ליפמן מסטודיו ״רולי״, פאול קור, צבי נרקיס, יעקב צים ואשר קלדרון.

בין משתתפי הקורס היה גם חייל אחד, שהגיע לבוש מדים; שמו דן ריזינגר, לימים חתן פרס ישראל לעיצוב לשנת תשנ״ח 1998. ריזינגר, כיום בן 84, היה בעת הקורס בן 22 (הוא התגייס לצה״ל בגיל 20 היות וגיוסו נדחה לאחר שביקש לסיים את לימודיו בבצלאל, שאותם החל בגיל 16). ״בשנת 1956, בהיותי גרפיקאי בחיל האויר, קיבלתי פניה מהשירות הבולאי להשתתף בקורס״, הוא נזכר. המפגש עם אברם גיימס היה בעבורו מרגש במיוחד. ״נחשפתי לכרזות שגיימס עיצב כבר בהיותי סטודנט שנה א׳ בשנת 1950, ומאוד התרשמתי מהעיצוב ומהתפיסה שלו. במובן מסוים גם הושפעתי מסגנונו, ואימצתי אותו לצורך עיצוב כרזות אחדות. להיפגש עם מאסטרו כזה היה בעבורי אירוע משמעותי״.

תעודת ההשתתפות של דן ריזינגר בקורס, 1956. באדיבות דן ריזינגר

על אף שחלפו 62 שנה, ריזינגר זוכר את דרישות המורה: ״גיימס חילק לכל אחד מהתלמידים את דוגמת עיצוב הבול שעיצב בעצמו, ואנחנו נדרשנו להעתיק אותו בדיוק רב. רוב המשתתפים בקורס עבדו בשיטה של התזת צבע, בעזרת אייר־בראש. לי לא היה מכשיר מסוג זה ולכן העתקתי את עיצוב הבול בעזרת מכחול״. לדבריו של ריזינגר, עבודת העתקת העיצוב, שכללה ביצוע מדויק של מעברי צבע עדינים, עשתה רושם מצוין על המעצב הבריטי וזכתה להערכה מצידו. תעודת ההשתתפות בקורס, שהוענקה לו ב־24 במאי 1956, עדיין מצויה בידיו של ריזינגר עד היום.

המפגש בין ריזינגר ובין גיימס במסגרת הקורס היה נקודת הפתיחה במערכת יחסים מקצועית ואישית רבת שנים. בתום הקורס סיפר ריזינגר לגיימס כי לאחר שחרורו מצה״ל בכוונתו להמשיך את לימודיו בלונדון. גיימס מסר לו את כתובתו וביקש שיצור עימו קשר טרם הגעתו לבירה האנגלית. וכך היה; כשהגיע ריזינגר ללונדון היה זה גיימס שעזר לו להתאקלם. בין השאר הוא המליץ על ריזינגר בפני אנשי הדואר הבריטי, דבר שהוביל להזמנת עבודות עיצוב מהישראלי, בעיקר כרזות. השניים הפכו לקרובים עד לכדי היותו של גיימס שושבין בחתונתם של דן ואנאבל ריזינגר.

מעצב צעיר נוסף שנכח בקורס הוא יצחק יורש, אז סטודנט שנה שלישית במחלקה לגרפיקה שימושית בבצלאל. יורש, כיום בן 81, ייסד בשנת 1971 את המחלקה לאנימציה בבצלאל ועמד בראשה עד 1996. הפרויקט המשמעותי של חייו המקצועיים הוא ״עבודות בנושא דגל ישראל״, שהוצג כתערוכה הנושאת את אותו השם, במוזיאון ישראל ירושלים ב־1988. לדבריו, הוא נבחר על ידי בצלאל להשתתף בקורס הבולים היות והיה סטודנט מצטיין. גם הוא, בדומה לריזינגר, היה דל באמצעים, והופיע לקורס עם ציוד בסיסי – סט מכחולים וצבעי מים וגואש. ״בקורס שולבו הרצאות תיאורטיות לצד עבודה מעשית״, נזכר יורש. ״הקורס לא היה קורס בעיצוב, אלא קורס טכני. אך יחד עם זאת, אברם גיימס הטיף לנו מוסר לגבי איך צריך להראות בול״.

מעטפת היום הראשון של בול כבוש השממה, 1953, מאוסף רני רדזלי

אברם גיימס, כרזת תערוכת העשור, 1958 © The Estate of Abram Games

לדברי יורש, באותה תקופה אברם גיימס היה מעצב בעל מוניטין בין־לאומי, ״בעל מעמד נשגב״, כפי שהוא מגדיר זאת. ״עוד לפני שהשתתפתי בקורס כבר הכרתי את עבודותיו, היות ואלו הופיעו באופן קבוע בספרות המקצועית, כמו לדוגמה במגזין גרפיס״. יורש מצביע על ערך מוסף מבחינתו, והוא הקשרים שיצר כסטודנט צעיר עם המשתתפים האחרים: ״ההשתתפות בקורס לצד מעצבים ותיקים, שהיו המובילים בארץ באותה תקופה, הייתה בשבילי חווייה נהדרת. ניתנה לי הזדמנות להכיר אותם אישית, ועם חלקם אף פיתחתי יחסים קרובים״. לסיכום הוא אומר: ״מעבר לעניין הבולים, הקורס היה אקט שבמסגרתו ניתנה למעצבים המקומיים הזדמנות להכיר מעצב ברמה בינלאומית וללמוד ממנו״.

אגדה אורבנית

על אף שבול הניסיון של גיימס נראה כמו בול דואר לכל דבר ועניין, הוא לא באמת בול מן המניין. הוא אינו מופיע בקטלוג בולי ישראל, מעולם לא הונפק ולא נעשה בו שימוש. מהו אם כן מעמדו בעולם הבולאות הישראלי? תשובה לכך מספק צביקה אלוני – האוצר של אוסף אלכסנדר במוזיאון אלכסנדר לתולדות הדואר והבולאות, שממוקם במוזיאון ארץ ישראל בתל-אביב. לדבריו של אלוני, את בול הניסיון אפשר למצוא בקטלוגים מסחריים – שם הוא מוגדר כהצעה לבול. אך לטענתו הגדרה זו אינה מדוייקת, היות ואין מדובר בהצעה שהוגשה במסגרת מכרז.

אלוני מספר כי בולי הניסיון צצים מדי פעם במכירות פומביות: ״ערכו של בול בודד נאמד בכ־50 עד 100 דולר. גיליונות שלמים הם יותר נדירים; גיליון שלם לא מנוקב, הכולל 40 בולים, נמכר בחודש מאי האחרון במכירה פומבית בארצות הברית במחיר של 1,800 דולר״. אלוני מוסיף כי הגליונות האדומים הודפסו בכמות גדולה יותר, ולכן הבולים הירוקים והחומים נדירים יותר. ״בול הניסיון הוא קוריוז. אספן בולים ממוצע שאוסף בולים על פי קטלוג בולי ישראל ככל הנראה בכלל לא ייתקל בבול הזה. מי שמכיר את הבול הם לרוב אספנים שאוספים פריטים מיוחדים״, הוא מסכם.

וכמו מאחורי כל סיפור טוב, גם מאחורי סיפורו של בול זה קיימת אגדה אורבנית. אותה אגדה מספרת שעיצובו של הבול נפסל היות וכובע הטמבל שסיגנן אברם גיימס מזכיר בצורתו קסדה של חייל גרמני מתקופת מלחמת העולם השניה. מכאן נגזר גם שמו העממי – זה שמוכר יותר בקרב אספני הבולים, שמכנים אותו ״בול הקסדה״. כמובן שמדובר בטעות, היות וקסדה לא מופיעה שם, אלא כובע טמבל. מעבר לכך, סיפור פסילת העיצוב אינו רלוונטי היות והבול מלכתחילה לא נועד להנפקה. אלו שמאמינים בתיאוריית הקסדה הנאצית, כנראה אינם מכירים את סיפורו של הקורס.

כך או כך מדובר בבול נדיר, שעל אף שאינו בול רשמי של מדינת ישראל, הוא מהווה תוספת מרתקת לכל אוסף עיצוב ישראלי, ודאי אם מכירים את הסיפור שמאחוריו. 62 שנה לאחר עיצובו, אולי הגיע הזמן לעשות סדר ולהפסיק לכנותו בול הקסדה, אלא בול כובע הטמבל; זו הרי הייתה כוונתו המקורית של אברם גיימס.

Festival of Britain Poster, 1951 by Abram Games © The Estate of Abram Games

Exposition Poster, 1945 by Abram Games © The Estate of Abram Games

Grow Your Own Food Poster, 1942 by Abram Games © The Estate of Abram Games

The post הבול המסתורי של ישראל appeared first on מגזין פורטפוליו.


Viewing all articles
Browse latest Browse all 3234

Latest Images

Vimeo 10.7.0 by Vimeo.com, Inc.

Vimeo 10.7.0 by Vimeo.com, Inc.

HANGAD

HANGAD

MAKAKAALAM

MAKAKAALAM

Doodle Jump 3.11.30 by Lima Sky LLC

Doodle Jump 3.11.30 by Lima Sky LLC

Doodle Jump 3.11.30 by Lima Sky LLC

Doodle Jump 3.11.30 by Lima Sky LLC

Vimeo 10.6.2 by Vimeo.com, Inc.

Vimeo 10.6.2 by Vimeo.com, Inc.

Vimeo 10.6.1 by Vimeo.com, Inc.

Vimeo 10.6.1 by Vimeo.com, Inc.

Vimeo 10.6.0 by Vimeo.com, Inc.

Vimeo 10.6.0 by Vimeo.com, Inc.

Re:

Re:

Trending Articles


Top 100 Tagalog Love Quotes Collections Online


Love Quotes Tagalog


All About Tagalog Quotes


Di: Andreavedy


Version 0.8.5 – Peb txhawb tus Lao heev


Sa ar tylli ki iew khappud ha Bholaganj bad Ryngku, rai ka Jylla bad ka...


Sdang ialam bakla ki bor pyniaid ka MBOSE halor ka Exam SSLC 2024


EASY COME, EASY GO


Vimeo 10.2.0 by Vimeo.com, Inc.


Doodle Jump 3.11.30 by Lima Sky LLC





Latest Images

Vimeo 10.7.0 by Vimeo.com, Inc.

Vimeo 10.7.0 by Vimeo.com, Inc.

HANGAD

HANGAD

MAKAKAALAM

MAKAKAALAM

Doodle Jump 3.11.30 by Lima Sky LLC

Doodle Jump 3.11.30 by Lima Sky LLC

Doodle Jump 3.11.30 by Lima Sky LLC

Doodle Jump 3.11.30 by Lima Sky LLC

Vimeo 10.6.1 by Vimeo.com, Inc.

Vimeo 10.6.1 by Vimeo.com, Inc.

Vimeo 10.6.0 by Vimeo.com, Inc.

Vimeo 10.6.0 by Vimeo.com, Inc.

Re:

Re:

Re:

Re: