Yuval:
הי אריאל, מה קורה? מה שלומך?
Ariel:
אני מצויין ואתה?
Yuval:
גם, לא רע בכלל! ומזל טוב על התערוכה החדשה, Material World
Ariel:
תודה רבה, באמת מרגש…
Yuval:
אכן. ספר מה תכלול התערוכה?
Ariel:
התערוכה נקראת ״עולם חומרי״ ויוצגו בה 47 אוביקטים מהשנתיים וחצי האחרונות, משמונה סדרות שונות. אני צורף עכשווי, אז אלה יהיו בעיקר תכשיטים אך לא רק. היצירות שלי (אם חייבים לקטלג) הן קודם כל תכשיטים הנענדים על הגוף: דרכם אני מאפשר לעצמי לבטא נושאים שעל ליבי, לפעמים מתוך כמיהה ל… ולפעמים עם ביקורת על… העבודות שלי מושפעות מהסביבה שבה אני חיי, מהחומרים שמסביבי
Yuval:
אתה יכול לתת דוגמה?
Ariel:
הסדרה החדשה שאני מציג, I look around and all I see is concrete wall, כוללת תכשיטים שעשויים מבטון, כשבתוכם יצקתי אוביקטים מהסביבה הקרובה. לדוגמה, כוורת של צרעות שנפלה בגינה, ושהצרעות עצמן הכינו אותה מבטון (כנראה חשבו שזה חול). בעבודה אחרת יצקתי שלד של ציפור שמצאתי. הרעיון החל כשהתחילו לבנות עוד בניין ליד ביתי וקלטתי שלכל מקום שאני מביט הבטון משתלט. בנוסף מוצגות גם עבודות מהסדרה Plastitution, שיצרתי כפרויקט הגמר שלי בתואר השני בבצלאל, שמגיבות לזיהום הפלסטיק המסיבי המתרחש באוקיינוסים ובחופים
אריאל לאביאן. צילום: מ״ל
Yuval:
איפה אתה גר?
Ariel:
אני גר בהרי ירושלים והסטודיו שלי נמצא במבשרת ציון
Yuval:
אז העניין שלך בטבע ובתהליכים שקורים בו חיברו אותך למוזיאון הגיאולוגי?
Ariel:
היום אני יודע שזה המקום המושלם לתערוכה: הוא יחסית קטן ואינטימי, תצוגת הקבע של האבנים מכניסה לקונטקסט שהרגיש לי מאוד נכון לגבי העבודות שלי. והכי חשוב האנשים מולם אנו עובדים שנותנים הרגשה מאוד נינוחה של עשייה.
החיבור למוזיאון נוצר דרך ורד בבאי, אוצרת התערוכה. כשהחלה העבודה לקראת התערוכה חיפשנו מקום שיתאים לאופי העבודות. ורד הציעה את המוזיאון, וכבר בפגישה הראשונה עם רחל סספורטה, המנהלת והאוצרת הראשית של המוזיאון, נוצר חיבור מאוד טוב והחלטנו ללכת על זה. מאז אנחנו בתהליך של כמעט שנה לקראת התערוכה
Yuval:
אז אפרופו גיאולוגיה וטבע ובטון ושלדים של ציפורים, בוא נגיד משהו על צורפות עכשווית. איפה עובר הגבול, אם בכלל, בין תכשיט עניד לבין עבודת אמנות, בין קונספטואליות לפונקציונליות. האם הם באים אחד על חשבון השני? יכולים להתקיים במקביל? ואיפה אתה ממקמם את עצמך במנעד הזה?
Ariel:
צורפות עכשווית נשענת על הכלים ועל הטכניקות של הצורפות הקלאסית, אך מאפשרת לעצמה להשתמש במגוון רחב יותר של חומרים וטכניקות, ולשלב ביניהן. קשה מאוד לענות על השאלות הללו בכמה משפטים, אך אם צריך להתנסח בקצרה אני רואה בתכשיטים שלי עבודות אמנות שאפשר לענוד אותן. אני לא חושב שהתוכן הקונספטואלי והביטוי העצמי באים על חשבון הפונקציונליות, והם בהחלט יכולים להתקיים במקביל. רוב העבודות שלי הן ענידות; אלו שלא, זה נובע מבחירה מודעת ומחשבה יותר עמוקה לגבי מהו תכשיט
Yuval:
מתבקש אם כך לשאול עכשיו מהו תכשיט…
Ariel:
שאלה מורכבת: בשבילי תכשיט הוא קודם כל כלי להעברת רעיון או מסר. אני מרגיש חופשי ונינוח ליצור במדיום הזה
Yuval:
אולי תספר קצת על עצמך, מה למדת, איפה, ומה אתה עושה, לטובת מי שלא מכיר
Ariel:
אני בן 35, את התואר הראשון למדתי במחלקה לצורפות ואופנה בבצלאל ואת התואר השני למדתי במסלול אודות עיצוב בתכנית לתואר שני בעיצוב תעשייתי, גם בבצלאל. אני מרצה במחלקה לצורפות ואופנה, בעל סטודיו לצורפות עכשווית והשנה התמניתי לשגריר AJFׂ בישראל (Art Jewelry Forum) ארגון בין־לאומי ששם לו למטרה לקדם את תחום הצורפות העכשווית בעולם ולהנגיש אותו לקהל
Yuval:
רגע לפני AJF, מה אתה מלמד?
Ariel:
אני מלמד קורס מבוא לביומימטיקה בדגש על עיצוב. ביומימטיקה היא דיסציפלינה שאומרת דבר מאוד פשוט: הטבע קיים יותר מ־3.8 מיליארד שנה ויש בו את הפתרונות לאתגרים (עיצובים או טכניים) שבהם אנחנו מתקשים היום. אז למה לא להעתיק את המנגנונים הקיימים לצרכים שלנו
Yuval:
האמת, הגיוני…
ואפרופו השיחה שלנו ממקודם, איך הסטודנטים במחלקה מתייחסים או מתמודדים עם המנעד בין הצורפות הקלאסית לעכשווית? מה הם מעדיפים?
Ariel:
כל סטודנטית בוחרת את הדרך שלה. בשנה הראשונה הם לומדים את הבסיס של הצורפות הקלאסית ובשנים היותר מתקדמות יש הרבה קורסים שמשלבים טכניקות שונות
Yuval:
ואם לחזור ל־AJFׂ, מה זה אומר להיות שגריר? ומה אתה יכול לספר על הארגון הזה?
Ariel:
כיום זה הארגון הגדול בעולם לצורפות עכשווית, שממנה שגריר כמעט בכל מדינה בעולם. מתוקף תפקידי אני מיידע את הארגון על תהליכים, מגמות, תערוכות וכנסים שמתרחשים בארץ, כותב ביקורות על תערוכות, משתתף בכנסים וכו׳. פעם בשנה, בחודש מרץ, כל השגרירים ואנשי הארגון נפגשים במינכן לכנס גדול ש־AJF מארגנים במסגרת השמוק במינכן
Yuval:
מה אתה יכול לספר אם כך על התהליכים והמגמות של סצינת הצורפות המקומית? מנקודת המבט שלך
Ariel:
אני מרגיש שהתחום תופס תאוצה בשנים האחרונות, גם מבחינת הצורפים הפועלים בתחום, אך יותר חשוב לדעתי מבחינת הקהל, שיותר פתוח לקבל את הדיסציפלינה. יש יותר תערוכות בתחום שמביאות קהל רב. דוגמה מצויינת היא התערוכה ״מחוות מקומיות״ שאצרה ברגישות רבה איה בנטור תחת האוצרות הראשית שלך ב״לחן עממי״, והראתה דרך חדשה ומעניינת להצגת צורפות עכשווית
Yuval:
טוב, אני משוחד כמובן במקרה הזה, אבל הקרדיט כולו לאיה! זו באמת הייתה תערוכה יוצאת דופן, גם במכלול של לחן עממי וגם בכלל…
Ariel:
מסכים לגמרי!
Yuval:
אז רגע לפני שניפרד, משהו חשוב נוסף להגיד?
Ariel:
לאו צ׳ה בספר הטאו כתב ״עיקר העיקרים של הסוד הוא אהבת החומר אשר בידך״. אני משתדל ליצור ככה. תודה רבה יובל ואני מקווה לראותכם בפתיחה של התערוכה
The post אריאל לאביאן: תכשיט הוא קודם כל כלי להעברת רעיון או מסר appeared first on מגזין פורטפוליו.
