הפרטים הטכניים
״אולמייטי״, מתוך התערוכה ״בקרוב אצלכם״, גלריה מזא״ה 9, תל אביב, עד 20.1.19.
מי אני
מירי דביר, מעצבת גרפית מתל אביב ״בורן אנד רייזד״, בוגרת המחלקה לעיצוב תקשורת חזותית במכון טכנולוגי חולון (2018). מקשקשת באינסטגרם תחת הניק wickedsnowhite. מפגש עם מוות ואבדן זרק אותי לחפש את מה שאני באמת רוצה לעשות בחיים, וכך עברתי, כמעט בטעות, מהעולם הטכני הממושטר לעולם העיצוב והארט.
העבודה
בשנה שעברה הגשתי את פרויקט הגמר שלי, ״ואז הגיע מוות״, שנעשה כולו בטיפוגרפיה ידנית וזכה בפרס אאא לקידום ועידוד היצירה בתחום הטיפוגרפיה. היא מוצגת בתערוכת היחיד ״בקרוב אצלכם״, שמציגה אימג׳ים נבחרים מהפרויקט, יחד עם סקיצות שנפלו בעריכה.
הפרויקט מציג פרשנות ויזואלית לתהליך ההתמודדות עם מוות פתאומי, בהתבסס על מודל האבל לפי קוּבּלֶר־רוֹס. הפרשנות משלבת טקסטים אישיים, מחשבות ותגובות שהיו וישנן, יחד עם טקסטים ושברי מילים של יוצרים שונים. ״אולמייטי״ הוא הפרשנות שלי לשלב המיקוח, שלב נדיר יחסית בתהליך של אבל על אובדן שכבר התרחש. מבחינתי, המיקוח נעשה מול האל. מילים שגדלתי עליהן, ובהן כח עליון שאחראי על כל מה שקורה סביבי, התרכזו למעין כתב אישום: אם יש ניסים ויש נפלאות, זה הזמן להוכיח אותן.
רציתי לשים זרקור על תחושות ומחשבות שבדרך כלל נשמרות בשקט, תחת מעטה ה״הכל לטובה״, במטרה לחשוף אותן ולתת להן לגיטימציה. הטקסטים והטיפוגרפיה נחשפים בשלבים ומשחקים על גבול הקריאות, ומילים שלא היו אמורות להישמע נכתבו בצורה אקספרסיבית, המשמשת כדימוי המעביר סיפור אישי של אבל ואבדן.
תעבירו את זה הלאה
הייתי שמחה אם העבודה תוצג בטיימס סקוור, יחד עם פרסומות התאגידים, האופנה המהירה והצרכנות. תזכורת קטנה לעצמי בין כל הפלאשינג לייטס.
פלוס אחד
יצרתי גיפ (בראש הכתבה) שמתייחס לשלב האחרון במודל קוּבּלֶר־רוֹס, שלב ההשלמה והקבלה, שהיווה בעבורי סגירת מעגל ותזכורת להמשך הדרך. אני משתדלת לא למות מהקלישאה של עצמי, אך כשהכל סוגר, ושחור, ועושה רושם שאין איך לצאת מהסיטואציה שנקלעת אליה – רק אני אוציא אותי מהמקום שבו אני נמצאת. זו החלטה.
The post עבודה בעיניים // מירי דביר appeared first on מגזין פורטפוליו.