מה קורה // אילונה בלגה

מי?

אילונה בלגה, 28, גרה ויוצרת בתל אביב.
אתר / פייסבוק / אינסטגרם

סטטוס זוגי?

בזוגיות מזה ארבע שנים.

מה בצלחת?

זה נע בין מלוח למתוק, חובה צמחוני, עדיף צבעוני.

אילונה בלגה, מתוך התערוכה עין הסערה. צילומים: יובל חי

אילונה בלגה, סוחר האמנות, Shop It! במוזיאון חיפה

איפה ומתי אפשר לראות את העבודות שלך ומה כדאי שנדע עליהן לפני שאנחנו רצים לשם?

בימים אלו מוצגות עבודות שלי בתערוכה הקבוצתית Shop it! במוזיאון חיפה (עד אמצע פברואר), ובמקביל אני מציגה תערוכת יחיד ראשונה ״עין הסערה״, שאצר יאיר ברק בבלקונט – ביהודה הלוי 53, תל אביב. מחר (שבת) בשעה 12:00 יתקיים שיח גלריה בתערוכה, שתינעל שבוע לאחר מכן ב־20.1.

בלקונט הוא חלל חלל עצמאי לאמנות, ללא מטרות רווח, שהקמתי בשטח הסטודיו שלי (במקום שהיה חנות הלבשה תחתונה מיתולוגית ״לאה מטלון״). חנכנו את המקום בנובמבר האחרון, עם תערוכה קבוצתית שאצרתי בשם ״העסק נסגר״. בתערוכה השתתפו עשרה אמנים מדהימים: ינון אביאור, קשת בן עמי, אפרת ויטל, מיקה חזן בלום, טל ירושלמי, רמי מימון, נטע־לי פלדסמן ועמרי קרן כמו גם חברי הבלקונט – ירדן חסיד וקבוצת חושן, שעובדים בחללי סטודיו סמוכים. התערוכה הראשונה עסקה בנושאים הקשורים בבניין וסביבתו: העסקים שנסגרו ברחוב עקב עבודות ההקמה של הרכבת הקלה; שימור, פיתוח עירוני, התחדשות ובנייה. עכשיו אנחנו עובדים על תוכנית הפעילות שלנו להמשך השנה (שווה לעקוב!).

העבודות שלי נובעות מהחוויות שלי בעולם ומגיבות אליהן. אני מתעניינת בבחינה של הקשרים תרבותיים, חברתיים, פוליטיים וכלכליים דרך חומרים, אובייקטים, דימויים וסמלים. אני עובדת בפיסול, מיצב, קולאז׳, וידאו, והרבה פעמים יוצרת עם חומרים מהסביבה היום־יומית שלי: דימויים מהעיתון או דברים שאני מוצאת ברחוב.

שקית ברונזה במוזיאון חיפה

ב״עין הסערה״ מוצגות עבודות מהשנה האחרונה, שבמהלכה נאלצתי לעזוב את הסטודיו שלי בגבירול ולחפש אלטרנטיבה. זה היה מסע חיפוש מרתק ולפרקים מתסכל (לאור הניגוד בין יכולותיהם הכלכליות של אמנים ובין שוק הנדל״ן התל־אביבי) – והוא היווה גם השראה ליצירה. דרך העבודות בתערוכה ניסיתי להקביל ולחבר בין יחסי כוחות בטבע בין ציד וניצוד, לבין יחסי הכוחות שאנו מכירים היום בין מערכות גדולות כמו תאגידים, חברות ענק או ממשלות ובין האזרח הקטן. עניין אותי לבחון את דרכי העברת המידע, השפה והסימנים הקיימים במערך התפקידים הזה, ודרכם לנסות ולהחיות תחושות וחוויות מוכרות מתוך מערכות יחסים בכלל.

איזה אמן מפורסם פגשת ואיך היה?

למדתי ב־Chelsea College בלונדון. בשיח האמן השבועי שהיה קבוע במסגרת הלימודים יצא לי לפגוש אמנים מפורסמים, כמו וולפגנג טילמנס, בשיחה פוליטית על השפעותיו של הברקזיט באנגליה על אמנים. עם זאת, המפגש שהכי נחקק בי עם אמן מפורסם, היה כשעבדתי עם אורי קצנשטיין ז״ל, לקראת תערוכתו האחרונה PREPAST בגלריה חזי כהן, לפני שנה בדיוק. אני נושאת בזיכרוני משפט אחד מדהים וחשוב שהוא אמר לי כשדיברנו על אחת מעבודותיו: ״אי אפשר שזה יהיה רציני מדי״. המשפט הזה הולך איתי גם כשאני עושה אמנות וגם בחיים.

מהו פרויקט החלומות שלך וכמה כסף את צריכה כדי לממן אותו?

מבחינתי פתיחת מקום עצמאי, שבבסיסו עומד חזון של מודל אמנותי קהילתי, מהווה סוג של הגשמה של פרויקט החלומות שלי. זהו ניסיון ראשוני שאני מאוד סקרנית לראות איך ולאן הוא יתפתח ומקווה שאכן יגשים את ייעודו – להיות מקום למחשבה, יצירה, תצוגה ומפגש, כפי שהתעצב בחלומותיי. אם אצליח בעתיד להרחיב אותו למסגרות אחרות זה יהיה מדהים, לא צריך יותר מדי כסף בשביל זה – בעיקר חומר אנושי טוב.