כשציבי ואיצ׳ה נפגשו
בתערוכה הר ציון פינת קיבוץ גלויות שתיפתח מחר (שישי בשעה 11:00) בגלריה ברבור בירושלים, נפגשים שני אמנים ותיקים ומוערכים שהם גם חברים טובים – ציבי גבע ואיצ׳ה גולומבק. השניים יוצרים בגלריה סביבה חדשה, שבוחנת את היצירה רבת השנים שהתרחשה עד כה בקרבה גדולה (סטודיות סמוכים) אך כמו בקיום מקביל. אינטואיציות, חשיבה ורגישות משותפות יצרו סביבה אקספרימנטלית ודיבור על העולם שבין הדברים.
התערוכה, הקרויה על שם הכתובת בה שוכנים חללי הסטודיו של השניים, פורמת את הסדרים שבין העבודות הפיסוליות, הרישומיות והציוריות של כל אחד מהם ומציגה עבודות חשובות שלא הוצגו מעולם, לצד עבודות שוליים, שכעת יופיעו בקונטקסט מחודש. התערוכה היא גם הצבעת אמון של האמנים הוותיקים והמשפיעים בגלריה שעומדת בסכנת סגירה. אוצר: אברהם קריצמן.
איצ׳ה גולומבק מציג בימים אלה תערוכת יחיד במוזיאון תל אביב, במסגרת פרס רפפורט לאמן בכיר.
נעילת התערוכה: 29.3
ציבי גבע ואיצ׳ה גולומבק בגלריה ברבור. צילום: אלעד שריג
עודד ובמן עורך ומגיש
פרויקט ארוחה בירוחם, שיפתח מחר בטרמינל עיצוב ירוחם, הוא תוצאה של שהות־אמן של המעצב התעשייתי עודד ובמן בטרמינל. במשך מספר חודשים, אחת לשבוע, ובמן הגיע לירוחם ופיתח וייצר במקום סדרה של כלים שימושיים מקרמיקה. אלה יוצגו בתאריכים 1.3־8.3 לצד רישומי הכנה מהדרך ומהסביבה, דגמים מהתהליך, המכונה שבאמצעותה הכלים יוצרו והסברים על תהליך העבודה.
עודד ובמן בירוחם (צילום מ״ל)
אדוה דרורי בגלריה נולובז. צילום: אליסף קובנר
דמעות אדומות ופצעים לבנים
בגלריה נולובז תיפתח הערב (חמישי) תערוכת היחיד של אדוה דרורי ״דמעות אדומות ופצעים לבנים״. בתערוכה היא חושפת הקשרים חדשים וישנים המוצפנים בעבודותיה: שמלות, שטיחים ובובות, שכולם קשורים במלאכת התפירה, הטווייה ועיבוד הלבד. דרורי אורגת ותופרת נרטיב ביוגרפי ולאומי־קיבוצי לאורך שני עשורים. הנרטיב, בסופו של דבר נותר פרום, על אף מלאכת התפירה הקדחתנית, שמתגלה כעבודה סיזיפית.
נעילת התערוכה: 23.3
לא גוף, לא אדמה במוזיאון בר־דוד
בתערוכה ״לא גוף. לא אדמה. לא דם. לא ארץ״, המוצגת במוזיאון בר־דוד בקיבוץ ברעם (אוצר: אבי איפרגן) 36 אמנים צעירים מציעים אופני התבוננות באמצעות ציור ופיסול בסוגיות של גוף, אדמה, דם וארץ כל סוגיה מחוללת את נגזרותיה הפוליטיות, הכלכליות והחברתיות. הפוליטיקה של הגוף פותחת מניפת ייצוגים ששוללים ומפרקים דימויים של גבריות ונשיות, מיניות ומגדריות. נושאי האדמה, הדם והארץ נפרטים לרזולוציות של היום יומי, לרגעים מקאבריים, למבט על סביבות אלימות. הציור הצעיר מישיר מבט אל המציאות בחדות ובשנינות מלווה בחיוך מודע למצבי לאו שהופכים לכן הכרחי. נרקמת כאן זהות של ציור שמשקפת את סביבת החיים ובעיקר הזהות של הציור הישראלי הצעיר כיום.
אלעד רוזן במוזיאון בר־דוד (צילום מ״ל)
The post הרשימה המשותפת // 28.2.19 appeared first on מגזין פורטפוליו.
