המעבר של סותבי׳ס ישראל למשכנה החדש בתחילת רחוב רוטשילד, מבשר במידה רבה עידן חדש בתולדות בית המכירות. לראשונה מוצגת כאן, במשרד התל אביבי של בית המכירות הבין־לאומי, תערוכה נושאית שאינה תערוכת מכירה: בייג׳ינג – תל אביב נון־סטופ, תערוכת אמנות סינית עכשווית. סיגל מרדכי, המנכ״לית הוותיקה של הסניף המקומי, מספרת כי הדבר הוכתב על ידי החלל החדש שכמו ״מבקש תצוגה״. סותבי׳ס נכנסה לחלל ששימש עד אחרונה את גלריה אלון שגב – בקומת הקרקע של בניין הפונה לכיכר האורבנית בתחילת שדרות רוטשילד. בסותבי׳ס מאוד מרוצים מהחזרה לרחוב שבו שכנו משרדי החברה בעבר, ומנסים להיות נגישים גם לעוברי אורח, כחלק מהקשר הבלתי אמצעי עם הקהל
לרגל המעבר העדיפה מרדכי להציג תערוכה משמעותית מאוספים פרטיים לאורך מספר שבועות, על פני הצגה של יצירות העומדות למכירה, שהיו מאפשרות תערוכת בזק לימים ספורים בלבד. היידע וההיכרות עם השוק המקומי סייעו לה בבניית הקונספט ואת העבודות קיבלה בהשאלה משני אספנים ישראלים. לדבריה, לא מדובר בצעד פשוט בעבור אספן, אולם הם גילו נכונות לשתף פעולה ומרוצים לראות את היצירות שלהם בקונטקסט של תערוכה.
סיגל מרדכי. צילום: מיכל רביבו
צילומים: עמית גרון
מרדכי בחרה להציג יצירות של אמנים סיניים מהעשור הקודם, שהיו הראשונים לפרוץ מסין לתודעת העולם המערבי, אחרי תקופה ארוכה של בידוד. האוסף הזה הוא ״סנאפ־שוט״ של מצב פוליטי־חברתי ששרר בסין, והאמנים הגיבו לו, כל אחד בדרכו.
אחרי מהפיכת התרבות והכפייה החמורה של מאו הגיע עידן פתוח יותר, בהנהגתו של דנג שיאופינג. מאורעות כיכר טיאננמן בסוף שנות ה־80 סימנו רגרסיה משמעותית והשלטון הערים שוב קשיים על האמנים, שכבר החלו ליצור בחופשיות יחסית ולפזול אל תרבות המערב. הנסיבות ההיסטוריות המפורטות בברושור שהופק לרגל התערוכה, מאפשרות לקבל תמונה לעולמם של האמנים מעבר לחשוף לעין – שכן יצירה במציאות פוליטית מורכבת מעודדת אמנים לייצר שפה פרטית, והמשמעות האמיתית טמונה פעמים רבות בפרטים.
צחוק במקום כעס
זנג פאנז׳י הוא כיום האמן הסיני המצליח ביותר בעולם. הגרסה שלו לסעודה האחרונה מחזיקה במחיר שיא לאמנות סינית עכשווית – 23.3 מיליון דולר במכירה של סותבי׳ס הונג קונג בשנת 2013 – והוא מיוצג על ידי הגלריות המובילות בעולם. הדמויות שלו מזוהות על פי המסכה הדבוקה לפניהן, בעוד הנופים שלו מסגירים השפעות קליגרפיות מסורתיות, בשילוב עם אקספרסיוניזם מערבי.
עבודותיו של יו מינג׳ון מזוהות אף הן בקלות: בכולן מופיעות הדמויות הצוחקות באופן מוקצן ומופגן. הצחוק מבחינת האמן אינו מקושר לשמחה או שעשוע אלא לכעס עצור, שלא יכול לבוא לידי ביטוי באופן אחר. העיניים העצומות של הדמויות מרמזות על כך שהצחוק אינו כן, ואינן מאפשרות הצצה לעולם הפנימי שלהן.
צילומים: עמית גרון
הפורטרטים של ז׳אנג שיאוגנג מדמים צילומים מהתקופה הקומוניסטית, אולם יש בהן איכות חלומית שמטשטשת בין מציאות לדמיון. המונוכרומטיות של הציורים נשברת על ידי כתמיות אדומה – אלה קווי הדם המחברים בין הדמויות ומנכיחות את היותן חלק ממשפחה ובעלות זהות, למרות המאמצים שנעשו על ידי המשטר הקומוניסטי למחוק סממנים אלו. העיניים החודרות של הדמויות מקנות ניצוץ אנושי מרגש. אלו העיניים היחידות שמביטות אל הצופה בתערוכה, ומדגישות את ההיעדר ביצירות האחרות – אם הן עצומות אצל יו מינג׳ון, אם מוסתרות על ידי מסיכה אצל זנג פאנז׳י או ריקות באופן מטריד אצל פנג זנגג׳י.
המשמעויות הפוליטיות ברורות, אבל מרחק הזמן והמקום מאפשר לקהל המקומי לחוות את היצירות ברמה האסתטית ולהתעניין ברמה האנתרופולוגית. קשה לשחזר את האפקט שהיה לתנועות הריאליזם הציני והפופ הפוליטי כשפרצו בבת אחת לזירה הבין־לאומית לפני עשור, התקופה שבה נרכשו רוב העבודות בתערוכה. באותה תקופה אלה היו השמות החמים ביותר בשוק האמנות ולכן אין פלא שאספנים בעלי יכולת מיהרו לרכוש אותן. כיום שוק האמנות הסינית העכשווית מרוכז יותר בגבולות סין, שעברה תהפוכות כבירות בתקופה הקצרה שחלפה.
הבחירה באמנות סינית עכשווית אינה מקרית. מרדכי רצתה להראות משהו שלא נראה במחוזותינו באופן תדיר, משהו שיסקרן את הקהל וימשוך אותו. בנוסף, יש כאן אמירה ברורה לגבי התפקיד של סותבי׳ס ומה המשרד מציע ללקוחות הישראלים – נגישות לליגה של הגדולים, לשוק הבין־לאומי. יחד עם זאת, מרדכי מציינת שבהמשך היא רוצה להציג בחלל גם אמנות ישראלית, שכן החיבור המקומי חשוב בעיניה.
כסניף מקומי של בית המכירות הבין־לאומי, יש לסותבי׳ס תל אביב חירות מסויימת, שאותה מנצלת מרדכי לחינוך השוק. היא נהנית לחשוף את הקהל לדברים לא מוכרים ולחדש לו, גם כשמדובר בהשקעה כספית ניכרת. ואכן, ההשקה נעשתה בסטנדרט בין־לאומי גבוה וכוללת ברושור, גלויות, ספרות רלוונטית וכן מספר הרצאות בנושא אמנות סינית עכשווית, מהפן האקדמי והפן המסחרי. מרדכי מקווה לשמר את הסטנדרט גם בתערוכות הבאות ובאותה נשימה מזכירה שהיא לא מתיימרת לעשות את עבודתם של המוזיאונים.
בייג׳ינג – תל אביב נון־סטופ משרדי סותבי׳ס, שד׳ רוטשילד 6, תל אביב. נעילה: 14.3
The post סניף סותבי׳ס תל אביב: המגרש של הגדולים פתוח לקהל appeared first on מגזין פורטפוליו.
