Yuval:
הי יואב, מה שלומך?
Yoav:
טוב תודה 
Yuval:
תגיד, מה קרה שהתחלתי לעצב גופי תאורה אחרי עשרות שנים בעיצוב התעשייתי והפלסטיקה?
Yoav:
במקביל לעבודה בפלסטיק התחלתי לעבוד עם עץ ירוק (גילוף) ודרך כל מני מוצרים הגעתי לתאורה והתאהבתי בתחום
Yuval:
ספר רגע כמה מילים על הרקע שלך, מה למדת, מתי ואיפה, ומה עשית מאז
Yoav:
למדתי עיצוב תעשייתי (סיימתי ב־1990) בבצלאל, מספר שנים עבדתי כשכיר, ואחרי שהתמקצעתי הפכתי לעצמאי משנת 2001 ועד היום: עיצבתי ותכננתי מוצרים מושתתי פלסטיק כמו ארגזי כלים, ארונות ריהוט גן, אביזרי אמבט, צעצועים, מוצרים רפואיים. בקיצור, משרד עיצוב במדינת ישראל...
Yuval:
ואהבת את זה?
Yoav:
המממ… כן ולא: המקצוע עצמו מספק עניין ויצירתיות מסויימת, אלא שאין חופש יצירה אמיתי והבטחון הכלכלי ללא אופק מרוחק (כמו בלא מעט מקצועות חופשיים). והמחשב הוא סוג של עינוי
Yuval:
זה השלב שבו אני שואל בן כמה אתה…
Yoav:
55. ואתה?
Yuval:
אני 46, אבל בהכשרתי מעצב גרפי וזה מגיע עם מחשב מהיום הראשון
Yoav:
כן…
יואב בייטנר
Yuval:
בוא נחזור למנורות: ספר על המנורה הראשונה שעיצבת
Yoav:
המנורות הראשונות היו חיפוש כיוון לנסות לראות לאן השילוב של החומר האורגני המעובד יכול להגיע, במידה שלא תבטל את אופיו הטבעי. לקח לי בערך חודשיים עד שמצאתי את הכיוון שבו אני מפסל כיום. הצורות הראשונות היו הטמעה של צורות שראיתי מבוצעות בטכנולוגיות אחרות, לוקח זמן להשתחרר מהמוכר ולפנות לקו אישי.
המנורות מייצרות מופע אורגני שאינו דומה לשום מופע תעשייתי וכל מנורה צומחת לכלל מופע חד פעמי בשל אופי הענף וההתמקדות בקליפות מפוסלות, הצומחות לכלל יישות הוליסטית. קונטרסט מובהק למגמות השולטות כיום בתחום עיצוב הפנים
Yuval:
למה קונטרסט? יש הרבה טבע ואורגני בעיצוב הפנים העכשווי
Yoav:
כן, והכל מתוכנן במחשבים ומעובד במכונות כך שהמופע ה״טבעי״ נותר רק בטקסטורות של חומר או ציטוטים תעשייתיים, הדהוד. ברגע שאתה מתכנן מוצר במחשב לקראת עיבוד במכונה אתה מתאים את קו היצירה ליכולות התוכנה ודרישות הטכנולוגיה, ועוד לא הכנסנו את אילוצי היעילות והתמחור
Yuval:
וכמה אתה חושב שלצרכן הסופי זה משנה?
Yoav:
לרוב האנשים די באופנה העכשווית, כך היה ויהיה, אבל ישנם אלו שמחפשים את מה שמעבר, את הגבולות, שם מתרחשים אירועים מרגשים. הצרכן הסופי כהכללה אינו מעניין אותי
Yuval:
מה או מי כן מעניין אותך?
Yoav:
מי שבוחר את חפציו בזכוכית מגדלת בכדי שיעשירו את בועתו הפרטית, מי שנהנה לדעת שהוא בעליו של חפץ יחיד במינו שמעורר בו רגש של הנאה מדי ערב
Yuval:
נחזור למנורות: הגעת למנורה אחת שאתה מרוצה ממנה, איך ממשיכים?
כל מנורה נוצרת ממסע חיפוש פנימי, שבו אני מחפש את הנושא שמפעיל אצלי את אזור החוויה, מתוך תקווה שאותו רגש יהדהד אצל הזולת. זה מסע חיפוש ללא סוף: מה שכן, יש עקומת למידה ושכלול, ומנורה בת חודשיים נראית לי ישנה. ככה זה
Yoav:
אין דבר כזה. כל מנורה נוצרת ממסע חיפוש פנימי, שבו אני מחפש את הנושא שמפעיל אצלי את אזור החוויה, מתוך תקווה שאותו רגש יהדהד אצל הזולת. זה מסע חיפוש ללא סוף: מה שכן, יש עקומת למידה ושכלול, ומנורה בת חודשיים נראית לי ישנה. ככה זה
Yuval:
מה אתה יכול לספר על תהליך העבודה: כמה זמן הוא לוקח? מה החומרים שאתה משתשמש בהם? איך זה עובד?
Yoav:
אני תמיד מתחיל על הנייר, סקיצות, עד שאחת נבחרת. אני מחפש ענפים שיתאימו לצורה, מקלף אותם ומגלף לקראת ייבוש שלוקח חדשיים. אחר כך הענפים עוברים עיבוד נוסף בגרזן וסכין לצורה סופית. גימור בשיוף ושמן מגן ועוד יבוש בן שבועיים. אחרי הייבוש אני בונה את השלד מצלעות נצרים. על הנצרים אני מותח פיסות נייר דקיקות ההופכות אט אט לקרום קשיח. אחרי שהקרום מוכן אני משלב את החיווט והמנורה מוכנה. התהליך הישיר (ללא הפוגות הייבוש) יכול לקחת בין שלושה ימי עבודה לשבועיים
Yuval:
אז כל מנורה לוקחת לפחות שלושה חודשים?
Yoav:
תהליך כולל, כן. אבל זו שרשרת: אחת מתייבשת ואחת כבר בשלב אחר…
Yuval:
חשבת להרחיב את העשייה מעבר למנורות?
Yoav:
תמיד יש פזילות לימין ולשמאל, אבל אני רחוק ממיצוי התחום והאימפקט של תאורה עוקף כל פיתוי בשלב זה
Yuval:
מה מושך אותך בתאורה? מה אתה אוהב בזה?
Yoav:
המנורות שאני יוצר הן כמעט יצורים חיים, זה אפקט ג׳פטו: הרגע שבו מדליקים מנורה חדשה הוא הכי קרוב ללידה שאני יכול להגיע
Yuval:
אהבתי. ורגע לפני שניפרד: מי שרוצה לקנות, איפה אפשר וכמה עולה?
Yoav:
אני מציג בגלריה הפרטית שלי הממוקמת במזכרת בתיה בצמוד לסטודיו (רצוי לתאם, למרות שאני לרוב פה), שלט עץ קטן עליו כתוב בית מלאכה למנורות. המחירים מתחילים ב־1,500 ומאמירים ל־15,000 ש״ח
Yuval:
משהו חשוב נוסף להגיד לפני שמסיימים?
Yoav:
חשוב לתת מקום לעבודת היד, לחפצים שאדם בוחר שילוו אותו הרחק אל העתיד, חפצים שמעוררים רגש. אין אינטימיות בעבודת המכונה וחפץ משוכפל חסר את הנשמה של מגע היד
The post יואב בייטנר: הרגע שבו מדליקים מנורה חדשה הוא הכי קרוב ללידה, שאליו אני יכול להגיע appeared first on מגזין פורטפוליו.
