הביאנלה לחלב ובעבוע בבארי
״הביאנלה לחלב״, תערוכתו של יניב עמר, תיפתח מחר (15.3) במבנה מכון החליבה ההיסטורי של קיבוץ בארי. מכון החליבה נבנה בשנות החמישים לצד הרפת. בשנות השמונים הוא נעזב ונבנה ממולו מכון חליבה חדש ומשוכלל יותר. בשנת 2007 עברה הרפת בבארי לרפת אזורית גדולה, בשותפות של שלושה ישובים יחד, כי לא היה רווחי יותר רפת קטנה. מאז עומד גם המבנה השני בשיממונו.
עמר הוא אמן חזותי שפועל בתוך אתרים היסטוריים נטושים לקראת הריסה. ״הביאנלה לחלב״ הוא פרויקט אמנותי רחב היקף, שמייצר קשר בין תא השטח הספציפי המקומי לבין האמנות והתרבות המוצגת בו. עמר מייצר פעולה חברתית נרחבת, מתערב בקהילה המקומית, גר במקום, ומזמין בני נוער מהאזור לעבוד לצידו במתחם.
בצמוד למכון הישן עומד מכון החליבה החדש יותר, נטוש גם הוא. בחלל זה הוזמן האמן עתר גבע להציב את יצירתו ״בעבוע״. עשרות שרוולי ספירולינה ירוקים תלויים מהתקרה, מבעבעים ומייצרים חיים, מחזירים חיוניות לחלל הנטוש. הספירולינה, הנמנית על משפחת האצות הכחוליות, שייכת ליצורים הראשונים על כדור הארץ שביצעו הטמעה של אור, פוטוסינתזה, והפכו אותו לאנרגיה זמינה.
בימים אלו הוקם ענף חקלאי חדש במקום, חממות הינומן, חקלאות עתירת ידע וטכנולוגיה לגידול אצות כמזון על. גידול האצות נחשב לחקלאות של המחר, למזון־על מיטיב, לעומת החלב, שערכו התזונתי שנוי במחלוקת. הדיאלוג בין שני המבנים ובין שני האמנים מציב שאלות שנוגעות בחקלאות ובזיכרון הקולקטיבי שלנו כחברה ובזהות אותה אנו חולקים.
הביאנלה לחלב, יניב עמר. צילום: מ״ל
דנה ביטאו־יוסף, ללא כותרת. צילום: מ״ל
קו הצבע בספיר
הערב תפתח בבית הספר לאמנות של מכללת ספיר התערוכה ״קו הצבע״ שאצרה האמנית זווידתו יוסף סרי, בוגרת בית הספר. התערוכה עוסקת בהפניית מבט ביקורתי על האופן שבו העולם המערבי ״הלבן״ – שדה האמנות בארץ – רואה, מגיב ובוחר את הדור הצעיר של אמנים ואמניות ממוצא אתיופי. ״כשפנתה אלי מיכל שמיר, ראש בית הספר לאמנות לאצור תערוכה, הראש דחף לאמנות המערבית ׳הלבנה׳, שאותה למדתי והפנמתי במהלך לימודי התואר״, כותבת יוסף סרי.
״אך הלב דחף לשורשים תרבותיים אחרים, רחוקים ולא ברורים. לנגיעה אישית, לקהילה. קונפליקט זה הוא נקודת המוצא שלי לתערוכה. הייחודיות של תערוכה זו היא שיתוף הפעולה יוצא הדופן של כל האמניות. הרצון להציף את החוסר בנקודת מבט ׳שחורה׳ בשדה האמנות הישראלי, יחד עם התחושה שהשורשים אובדים מול הרצון ליישר קו עם ההגמוניה ה׳לבנה׳ הוליד את המחשבה על נושא התערוכה: ׳קו הצבע׳״.
זוודיתו יוסף־סרי, תקליטי זהב. צילום: מ״ל
קארין צור. צילום: אלדד ברנגה
עולם ירוק לימוני בפריסקופ
שיח גלריה במסגרת תערוכת היחיד של קארין צור ״עולם ירוק לימוני״ (אוצרת: ורה פלפול), יתקיים ביום שבת 16.3 בשעה 12:00 בגלריה פריסקופ תל אביב. בתערוכה מציגה צור שתי סדרות חדשות של עבודות. הראשונה, ״צומחת מהקרקע״ כלפי מעלה, עם סטרוקטורה ארכיטקטונית המזכירה צמח קקטוס גבוה. במבט ראשון, כל עמוד נראה כצמח שלם; ממבט מקרוב הצמח מורכב ממקטעים, כל מקטע הוא שלם בפני עצמו המכיל צורות החוזרות ונשנות ומשתנות, לעיתים באותו מקטע, לעיתים ממקטע למקטע.
סדרת העבודות השנייה, ״הצומחת כלפי מטה״, בנויה משילוב של גופי חומר לצד חלקים מטקסטיל. האוביקטים נדמים לצמחיית פרחים אקזוטיים בעלי לשונות ארוכים, קנוקנות משתלשלות ומתפתלות מהתקרה מטה. החיבור בין החומר הקשה לרך יוצר מיחבר אמורפי המזכיר גם דימויים וג׳טטיביים, ספק אלמוגיים, ספק צמחים טרופיים.
קארין צור. צילום: אלדד ברנגה
The post הרשימה המשותפת // 14.3.2019 appeared first on מגזין פורטפוליו.
