בחודש נובמבר האחרון החליפה היחידה ללימודי תרבות בשנקר את שמה ליחידה להיסטוריה ופילוסופיה של האמנות העיצוב והטכנולגיה. זה לא היה שינוי השם הראשון: היחידה החלה את דרכה תחת השם היחידה ללימודים הומניים. גם בבצלאל המחלקה שבעברה האחור נקראה המחלקה העיונית שינתה את שמה למחלקה להיסטוריה ותיאוריה, ובשנה שעברה התחדשה אף היא בשם חדש: המחלקה לתרבות חזותית וחומרית.
מדוע זנחו בבצלאל את ההיסטוריה והתיאוריה ועברו לתרבות? ולמה בשנקר נקטו במהלך הפוך, נטשו את התרבות ועברו להיסטוריה ולפילוסופיה? מה מעידים השינויים האלו על תכנית הלימודים בבתי הספר לעיצוב ואמנות? ועד כמה משפיע השם על האופן שבו מתמודדת האקדמיה עם המשימה להכשיר את מעצבי ואמני העתיד?
״יש לי בעיה עם המילה ׳תרבות׳ בעברית״, מסביר את השינוי ד״ר ינאי טויסטר, שעומד בראש היחידה בשנקר מ־2017, לאחר שהחליף את ד״ר מיכל גל. ״בעוד שבאנגלית המילה culture מסמנת גם ציוויליזיציה וגם תרבות, בעברית היא מאבדת משהו מהדיוק שלה. חשבתי גם שאין צורך שהמילה ׳לימודים׳ תהיה חלק מהשם, כך שהייתה לי מוטיבציה טכנית־טכנוקרטית במקביל להסתייגות חריפה ועקרונית מהמילה.
״מעבר לכך, אני חושב שהכותרת של לימודי תרבות קצת מיושנת, או נכונה, אם בכלל, לאוניברסיטאות שיש בהן לדוגמה מחלקה להיסטוריה, לספרות, לקולנוע, והיא יכולה להיות בית לתחומי מחקר שלא נופלים תחת הכותרות האלו. אנחנו לא אוניברסיטה: אנחנו צריכים הגדרה שייעודית לנו, וחשבתי שבעבור שנקר השם פשוט לא נכון״.
ינאי טויסטר: יש לי בעיה עם המילה ״תרבות״ בעברית. בעוד שבאנגלית המילה culture מסמנת גם ציוויליזיציה וגם תרבות, בעברית היא מאבדת משהו מהדיוק שלה. מעבר לכך, אני חושב שהכותרת של לימודי תרבות קצת מיושנת, או נכונה, אם בכלל, לאוניברסיטאות. אנחנו לא אוניברסיטה
ינאי טויסטר
והשם החדש?
״אם אני רוצה שם לא אוניברסיטאי, כן אקדמי, לא מיושן, שמשקף את שלל התחומים שהיחידה והמרצים עוסקים בהם, אני חייב לבחור משהו רחב. פילוסופיה מציינת סוג של עיסוק או אוריינטציה ולא רק תוכן. פילוסופיה היא גם דרך קצת יותר נכונה או מדויקת לאפיין את כל הקורסים שהם לא היסטוריה או מבואות.
״גם המילה תיאוריה היא בעייתית: יש תיאוריה של בישול, או שבתיאוריה היית מצליח אבל בפעולה נכשלת. פילוסופיה מציינת אורח מחשבה מתודי ביחס לשאלות על הפרק, והשאלות שיש לנו על הפרק באמנות, עיצוב וטכנלוגיה הן שאלות של זמננו״.
הסימן והחומר
לעומת טויסטר, ד״ר אורי ברטל, שעומד בראש המחלקה מ־2012 לאחר שהחליף את ד״ר דנה אריאלי, דווקא מאמין בתרבות, ואומר שהשם החדש מייצג את המגוון של הלימודים בבצלאל. ״אני לא חושב שהמילה תרבות לא מדויקת, כי היא מתייחסת גם לתרבות פופולרית – לקולנוע או אופנה לדוגמה – תחומים שאנחנו עוסקים בהם בצורה אקדמית. זה המקום שלנו, לחזק נושאים שלא מיוצגים באקדמיה, אבל בצורה אקדמית: נעליים, אוכל, אלו המקומות שלנו ליצור את המחקר בתחום הזה״.
ממה נבע השינוי בשם?
״כבר לפני כמה שנים – בתקופתה של הנשיאה הקודמת, פרופ׳ אווה אילוז – הבנו שהשם היסטוריה ותיאוריה לא מדוייק: היסטוריה ותיאוריה של מה? הבנו שהמחלקה חסרת זהות וחשבנו שהיא צריכה להיות ההגה של כל המחלקות, לתת כיוון, להיות מגדלור, אבל גם להיות בעלת זהות יציבה וחזקה משל עצמה. התחלנו לחשוב, עלו המון שמות, היו הרבה דיונים, ובסוף הדבר שהיה הכי נכון הוא תרבות חזותית וחומרית, בגלל שבבצלאל חלק מהמחלקות עוסקות בחזותי, בסימן, וחלק בחומר.
״בנוסף, הבנו שאנחנו צריכים לתת למחלקות את כל המנעד של הלימודים – היסטוריה, תיאוריה וביקורת – אבל זה היה ארוך מדי, וחשבנו שלימודי תרבות כיום עוסקים ממילא בשילוב של שלושת הבסיסים האלו. התוצאה היא שאנחנו מכינים את השטח ליום שבו אנשים יבואו וילמדו אצלנו כמחלקה. זו חלק מהאסטרטגיה הבצלאלית, שיהיה מחקר גם לתואר ראשון, גם לתואר שני וגם בעתיד לדוקטורט. תואר שני בכתיבה ביקורתית ובאוצרות כבר יש לנו, וכשיהיה תואר ראשון ודוקטורט של המחלקה זה ייתן לבצלאל עומק אקדמי יותר כמו אוניברסיטה״.
אורי ברטל: היסטוריה ותיאוריה של מה? עלו המון שמות, היו הרבה דיונים, ובסוף הדבר שהיה הכי נכון הוא תרבות חזותית וחומרית, בגלל שבבצלאל חלק מהמחלקות עוסקות בחזותי, בסימן, וחלק בחומר
אורי ברטל. צילום: ינאי יחיאל
טויסטר: ״גם בשנקר הייתה תכנית להקים מסלול לתואר ראשון עיוני ביחידה, אבל התכנית נגנזה לעת עתה מכל מני סיבות. בעיני חשוב יותר כרגע להציע תארים מתקדמים בתחומי המחקר שלנו, שיהיו שונים מתארים מקבילים באוניברסיטאות. זה יותר מענין אותי מתואר ראשון.
״קיים סיכוי סביר ששנקר יידרש להגדרה מחודשת בשנים הקרובות, והראשון שצריך לעשות הגדרה מחודשת או בחינה עצמית זה אני: איך אנחנו מלמדים קורסים עיוניים לסטודנטים ובאיזה אופן. בעתיד הנראה לעין אולי יגיע שינוי גדול, ואני מכין את עצמי אליו בצורה כזו או אחרת״.
2,000 שנה ב־14 שבועות
עד שהשינוי יגיע, ושנקר תתאחד – או לא – עם אוניברסיטת תל אביב, יש הבדל עקרוני נוסף בין שינוי השם בשנקר ובבצלאל. בעוד שבצלאל שינוי השם הוא סופו של תהליך, שהחל עם כניסתו של ברטל לתפקיד, בשנקר השינוי הוא רק ההתחלה. ״אצלי זו הייתה התעקשות, אולי קפריזית״, אומר טויסטר.
״לא הסכמתי לקבל את התפקיד אם לא אוכל לשנות את השם. אחרי שנה וחצי שיניתי את השם ונותרה הרבה מאוד עבודה. יש הרבה דברים שאני רוצה לעשות. גם כך תחומי העיצוב סובלים מתת־יצוג בעולם האקדמיה והמחקר. זו אחריות שלנו לקהילה ולשדה, זה תפקיד חשוב.
״בנוסף, מטריד אותי שאנחנו מלמדים תולדות האמנות לדוגמה, בצורה דומה מידי לצורה שבה אני למדתי תולדות האמנות, שמבוססת על הקרנות של דימויים. זו נקודה כאובה גם לסטודנטים שרגילים ללמוד במחלקות בקבוצות קטנות, ופה אתה דוחס אותם לקורס של 180 משתתפים באודיטורים, וצריך ללמד אותם 2,000 שנה ב־14 שבועות.
״בסופו של דבר מעצבים ואמנים מתעסקים בשאלות דומות, שאלות של זמננו: אקלים, הגירה, עלייה של המכונות, אינטלגנציה מלאכותית, אתיקה, זכויות יוצרים, אקולוגיה, תרבות דיגיטלית. אני לא חושב שהם פוגשים את זה מספיק במסגרת האינטנסיבית והמעשית של המחלקות ואני נותן שירות לדיסצפילינה כמו שאני מבין אותה, לא למחלקות או לראשי המחלקות״.
טויסטר: מעצבים ואמנים מתעסקים בשאלות דומות – אקלים, הגירה, עלייה של המכונות, אינטלגנציה מלאכותית, אתיקה, זכויות יוצרים, אקולוגיה, תרבות דיגיטלית. אני לא חושב שהם פוגשים את זה מספיק במסגרת האינטנסיבית והמעשית של המחלקות
מה הסטודנטים חושבים על ההכרח ללמוד לימודים עיוניים? נראה שחלקם היו מוותרים על זה בשמחה.
ברטל: ״בעבר הלימודים העיוניים בבצלאל היו מפוזרים טלאים טלאים, ולא קשורים קשר הדוק לתכנית הלימודים במחלקות, ולכם עד היום יש מי שמשדר להם ׳אין לכם זמן, תתעדפו, לא לשם כך התכנסנו׳. אבל בגלל השינויים שהכנסנו, כמו שיטות מחקר רלוונטיות לכל תחום, ההיסטוריה והעתיד של כל דיסציפלינה, אני שמח לפגוש סטודנטים שנלחמים להתקבל לקורסים שקשורים לדוגמה לביו־דיזיין, לתרבות דיגיטלית או למוזיקה ופסקול.
״הגיעה אלי למשרד לא מזמן סטודנטית ש׳דפקה על השולחן׳ כדי שאכניס אותה לקורס שהיה רלוונטי לתכנית הלימודים שלה. אם אתה מכניס את הקורסים הנכונים, הסטודנטים מבינים למה הם צריכים אותם, הם מרגישים שזה תורם להם. כשאתה מלמד אמנים פילוסופיה של אסתטיקה זה מענין אותם״.
טויסטר: ״בעבור רוב הסטודנטים השינוי בשם אולי רחוק, מופשט, אמורפי: הם לא יטרידו את עצמם בשם המחלקה ובמשמעות שלו. אבל, אנחנו לא יכולים ולא צריכים ללמד כמו שאולי לימדו בעבר. אם הסטודנט מתייחס לזה כעול, אני לא נוטה לזלזל בתחושה הזאת.
״באופן מסורתי התחומים האלו לא לומדו כראוי, לא באופן שמותאם למוסדות היחודיים האלו. ולכן, בדיוק כמו שאורי אומר, כשמגיעים סטודנטים שדופקים על הדלת ואומרים אני רוצה להיכנס לקורס הזה למרות שהוא מלא, ויש אחרים ששואלים אם הם יכולים ללמוד מעבר למכסת הנקודות שהם חייבים בתואר, זו עדות שאנחנו עושים משהו נכון. זה קורה לאט, לא בכל הקורסים, אבל המטרה היא למוסס את ההבדל בין הקורסים שלנו לקורסים שנלמדים במחלקות״.
הם לא לומדים יותר מדי?
״אני חושב שהסטודנטים בבצלאל ובשנקר לומדים הרבה יותר מדי שעות בתוך המחלקה, בתוך הדיסציפלינה. הדיסציפלינות האלו מתמזגות, נפגשות, מתמוססות אחרי הלימודים. השאלות הגדולות של זמננו הן אותן שאלות, ואנחנו צריכים ללמד יותר. כאמור, המל״ג לא הכיר בזמנו בלימודים מעשיים כלימודים אקדמיים, ובגלל זה יש תחושה של בן חורג באקדמיות. וזה דבר שאנחנו חייבים לשנות: העולם השתנה, יש בו יותר תכנון וידע ופחות יצור, יותר יצירתיות ופחות יצרנות, ולכן אנחנו חייבים ללמד יותר קונספט ותיאוריה ופחות להיות בתוך הסדנה״.
ברטל: יש לנו תפקיד חשוב לייצר גופי ידע לנושאים שבעבר פחות ׳נחשבו׳ אבל חשובים לחיי היום־יום שלנו: עיצוב כמתווך של טכנולוגיה, חשיבה עיצובית בעסקים; התפקיד שלנו לשים אותם במרכז של הלימוד, של המחקר, ולייצר את האקו־סיסטם שלהם
ברטל: ״יש לנו תפקיד חשוב לייצר גופי ידע לנושאים שלא נחקרים, שאולי בעבר פחות ׳נחשבו׳ אבל חשובים לחיי היום־יום שלנו: עיצוב כמתווך של טכנולוגיה, חשיבה עיצובית בעסקים; התפקיד שלנו לשים אותם במרכז של הלימוד, של המחקר, ולייצר בעתיד את האקו־סיסטם שלהם״
טויסטר: ״אני מסכים בהחלט, זה תחומים בתת יצוג וחובה עלינו לייצר את בסיס הידע שהחברה והקהילה יוכלו להשתמש בהם. מטרה נוספת מופשטת יותר היא לייצר סוג אחר של אקדמיה: האקדמיה בישראל, באופן גס מוגדרת על פי רוב כך שהתוצר שלה הוא כתיבה. אבל, אם אני כותב על תולדות האמנות היום זו לא יכול להיות כתיבה של מי שלמד תולדות האמנות לתואר ראשון, שני או שלישי באוניברסיטה. יש גם אקדמיה יוצרת, אנחנו מייצרים מחקר אקדמי מעולה בתחומים שלא נמצאים באוניברסיטאות, אבל הרבה פעמים זה מחקר שונה, עם תשובות אחרות. זה תהליך שיקח שנים, אבל חשוב לי להיות באמצע, לא רק בין לבין אלא כסוג של גשר״.
The post נכון לעכשיו: אורי ברטל (בצלאל) וינאי טויסטר (שנקר) appeared first on מגזין פורטפוליו.
