כבר ב־1839, השנה שמיוחסת להמצאת המצלמה, נעשה הניסיון הראשון לצלם את הר הבית. תמונה היסטורית זו, יחד עם עשרות צילומים נוספים, יוצגו בתערוכה החדשה של מוזיאון מגדל דוד – ״ההר״ – שתיפתח ביום שישי (29.3). מאז ועד היום הפך מתחם הר הבית לאתר המצולם ביותר בירושלים: צלמים, חוקרים, סקרנים, תיירים, אנשי דת, קבוצות אידיאולוגיות ואף כוחות הביטחון ושומרי הוואקף ממשיכים כל העת לצלם את ההר ואת המבקרים בו. התערוכה מציעה מבט בוחן ומעמיק אל מתחם הר הבית בעין המצלמה, מראשית הצילום ועד לימינו (1839–2018).
בין התצלומים שיוצגו בתערוכה אפשר יהיה לראות את צילומי ההר הראשונים מהמאה ה־19, את תצלומי האופנה של הצלם מולה עשת משנות ה־70 של המאה ה־20 בעבור ״גוטקס״ על רקע כיפת הסלע, צילום של המלך חוסיין בתא הטייס בעת טיסה מעל הר הבית, מתוך כתבה שכתב המלך עצמו בשנת 1964 בעבור הנשיונל ג׳יאוגרפיק, הצילומים הראשונים מהפריצה להר הבית במלחמת ששת הימים שצילם הצלם עמוס צוקר, ועוד.
מולה עשת, הדוגמנית אביבה בנאי בצילומי אופנה לחברת גוטקס, 1976
מיינרד אוון וילסון, אוטוכרום, שנות העשרים של המאה ה־20
עמאר עווד, נערים פלסטינים מתאמנים בפארקור, 2015
הר הבית, שבמרכזו כיפת הסלע ומסגד אלאקצא, הוא הסמל הבולט והמובהק ביותר של קו הרקיע של ירושלים. מתחם מלבני זה הוא שישית מגודלה של העיר העתיקה של ירושלים, כ־150,000 מטר מרובע. מזה 3,000 שנה, ואולי אף יותר, שההר מקודש בעבור מיליוני בני אדם מכל רחבי העולם ומעורר בהם רגשות עזים – דתיים, ופוליטיים – ואף מסעיר את המחקר בשדות ההיסטוריה, הארכיאולוגיה והתרבות. במסורות היהודיות העתיקות זהו הר המוריה – ההר שעליו נעקד יצחק והמקום הקדוש שבו עמד הבית הראשון, הלוא הוא מקדש שלמה; לאחר מכן הוקם עליו הבית השני – מקדש שבי ציון, החשמונאים והמלך הורדוס עד שחרב בשנת 70 לספירה, ומאז הוא מוקד לכמיהה ולכיסופים ליהודים לבניינו מחדש עם בוא הגאולה.
עם ייסוד עדת המאמינים על ידי מוחמד, כיוונו תחילה המוסלמים את פניהם בתפילתם לעבר ירושלים ולפיכך אלאקצא מכונה ״הקבלה הראשונה״. המסורת המוסלמית קובעת כי מסגד אלאקצא המקורי – ״המסגד הקיצון״, היה המסגד השני שנבנה על פני האדמה, וכי זהו המקום שממנו עלה מוחמד השמימה על סוסו הפלאי. בעקבות כך התקדש המקום במסורת המוסלמית כמקום השלישי בקדושתו אחרי מכה ומדינה. מאז ועד היום, למעט תחת שלטון הצלבנים (1187–1099), המתחם מהווה מרכז מוסלמי חשוב. בערבית הוא נקרא ״אלחרם אלשריף״ או ״אלאקצא״ כשם כולל למתחם כולו. במסורת הנוצרית ההר הוא בעל חשיבות היסטורית הקשור בחייו ובפעילותו של ישוע מנצרת, ולייסוד דתו החדשה בירושלים. הן ליהדות והן לאסלאם משותפת האמונה כי אבן השתייה שבמוקד ההר היא ׳טבורו של עולם׳ והמקום שעליו הושתת העולם.
דרך מחקר צילומי מקיף מציגה התערוכה את סיפורו של ההר בהיסטוריה המודרנית של העיר: מהמבט המונומנטלי-ארכיטקטוני ועד ל״חבית חומר הנפץ״ של המזרח התיכון, למקום שהיה לבמה המרכזית של הסכסוך הלאומי־דתי בארץ ישראל. זהו מבט בהיר ומפוכח, אך עם זאת מלא תקווה לימים שבהם אכן תהיה אבן השתייה לאבן יסוד ולתשתית לשיתוף פעולה והבנה, כמאמר הנביא ישעיהו: ״כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים״ (ישעיהו נו, ז).
ההר – מסע מצולם אל הר הבית, 2019-1839. מגדל דוד – המוזיאון לתולדות ירושלים. פתיחה: 29.3.2019. אוצר: ד״ר שמעון לב; עוזרת אוצר: יעל ברנט. הכניסה חופשית
עמאר עווד, תפילת יום שישי בחודש הרמדאן, 2016
שמואל יוסף שוויג, ללא תאריך
The post ההר – מסע מצולם אל הר הבית במוזיאון מגדל דוד appeared first on מגזין פורטפוליו.
