חדר משלי // יוג׳ין קורלנדסקי

אדריכל יוג׳ין קורלנדסקי, יליד מוסקבה, בעל תואר מוסמך באדריכלות מאוניברסיטת מוסקבה, אדריכל במשרד מייזליץ־כסיף אדריכלים.

אהבה ראשונה

״לאדריכלות הגעתי דרך האמנות, שהיא חלק משמעותי בחיי מאז גיל שש. השתתפתי בחוגים, ולאחר מכן המשכתי בבית ספר לאמנות ולתואר ראשון בתחום״, מספר קורלנדסקי. התפנית מהאמנות לכיוון אדריכלות קרתה כשחבריו למדו במכינה לקראת קבלה ללימודי אדריכלות, והתחום החל לסקרן אותו. ״אחד מתנאי הקבלה ללימודי אדריכלות ברוסיה הוא כישורי ציור, כך שהתקבלתי בלי בעיה״. עם עלייתו לארץ השתלב בעבודה במשרדים מובילים, ולאחר מכן עבד כעצמאי עד לפני שנתיים, כשהצטרף למשרד מייזליץ־כסיף, שבו הוא משמש כאדריכל בכיר.

״ההעדפה שלי היא לתכנון מבני ציבור, אולמות ספורט, בתי חולים וכיוצא בזאת. בפרויקטים מסוג זה יש יותר חופש, בכפוף לתקציב כמובן, ולשיטתי יש להם יותר משמעות מתוקף העובדה שהם נועדו לשרת ציבור רחב ולא רק תא משפחתי בודד. אני אפילו רואה בכך סוג של שליחות״. השלב האהוב עליו בתהליך התכנון הוא, לדבריו, ״השלב של גיבוש הרעיון על סמך הפרוגרמה, והדרך שבה התהליך מתפתח״. לרעיונות שעולים אצלו במסגרת התכנון הוא נוהג לתת ביטוי באמצעות ציור, ונהנה ללוות את הפרויקט מהמקרו למיקרו. ״אחרי שהקונספט כבר מגובש, אני אוהב מאד לרדת לפרטים. פיתוח פתרונות יצירתיים תמיד מאתגר אותי״.

יוג׳ין קורלנדסקי. צילום: אלכס וולושין

אהבה שנייה

האהבה השנייה של קורלנדסקי, הציור, היא האהבה הראשונה שלו, זו שהובילה אותו לאדריכלות ושאליה חזר לאחרונה במלוא המרץ כסגירת מעגל. ״במהלך השנים היה לי קשה ׳להתחלק׳ בין שני העיסוקים, אבל ב־2016 הגעתי למסקנה שזה ׳עכשיו או לעולם לא׳, והחלטתי לפרוש מפעילותי כעצמאי, לעבוד כשכיר ולהתמקד באמנות. אמנם לא פשוט לגשר על פער של 30 שנה ולעשות סוויטץ׳ כזה, אבל אני נעול על המטרה ולמהגר לשעבר כמוני אין משהו שהוא לא אפשרי״.

קורלנדסקי מצייר באופן קבוע בסטודיו הביתי שלו, והתמות משתנות – יש פעמים שהוא מצייר מהדמיון, מהרגש ומעולמו הפנימי, ויש פעמים שהוא שואב השראות מהסביבה, ומזדהה, לדבריו, עם אמנים שלאורך השנים גילו רגישות לתקופה שבה חיו ויצרו. כמו התמות, כך גם הטכניקות שבהן הוא עושה שימוש משתנות בהתאמה; נעות בין פופ ארט לפוטו־ריאליזם, עבודות בשכבות צבע על קנבס או ציורים דיגיטליים, כשהמכנה המשותף לכולם הוא תמיד צבעוניות עזה, שמסמלת לדידו רגש.

משך הזמן שהוא עובד על עבודה הוא משתנה נוסף: ״יש ציורים שאני עובד עליהם אפילו שנה עד שהם מניחים את דעתי. אני ביקורתי מאוד כלפי עצמי, ומאמין שהפרפקציוניזם חסר הפשרות הזה נטוע בחינוך המוקדם שקיבלתי״. בפסח הקרוב ישתתף קורלנדסקי בתערוכה קבוצתית שתתקיים בנמל תל אביב, ועבודות שלו עומדות להופיע בקטלוג של אמנות עכשווית המופק באוסטרליה. ״מבחינתי, הציור היום הוא חלק משמעותי ביותר ובלתי נפרד מהחיים שלי, הרבה מעבר לתחביב. את משבצת התחביב אני משאיר לאמנויות לחימה, פעילות שאני עוסק בה כל השנים״.

חילוף חומרים

״כמי שהתחנך על ברכי הגישה שקושרת בין אדריכלות וציור ותופס את עצמו כ׳אולד סקול׳, אני מאמין שאדריכל חייב לדעת לבטא כך רעיונות וגם נוהג כך בתכנונים שלי – תמיד מצייר את הפרטים ולא משרטט אותם. הקשר בין פיסול לאדריכלות הוא מטבע הדברים מצופה יותר בגלל העיסוק בתלת־ממד, אבל אני בהחלט חושב שציור משרת את העיסוק באדריכלות״.

יוג׳ין קורלנדסקי, בית ברמת השרון. צילום: מ״ל (בשיתוף PARQUETEAM)

יוג׳ין קורלנדסקי, בית ברמת השרון. צילום: מ״ל (בשיתוף PARQUETEAM)

יוג׳ין קורלנדסקי, בית ברמת השרון. צילום: מ״ל (בשיתוף PARQUETEAM)

יוג׳ין קורלנדסקי, בית ברמת השרון. צילום: מ״ל (בשיתוף PARQUETEAM)

בית ברמת השרון

הבית ממוקם בסביבה עירונית-תובענית, בפינת רחוב מול בניין מגורים גבוה, והאתגר היה לספק לו פרטיות מתבקשת. המבנה מכיל שתי קומות + קומת מרתף, ומתוכנן בקווים מודרניים־נקיים בתצורת ר׳ החובקת פטיו ושמה דגש על קשרי פנים חוץ. חיפוי החוץ בוצע בטיח, לחלל הפנים נבחרו חומרים טבעיים כעץ, אבן ולבנים, והצבעוניות הבהירה משלימה את העיצוב עם ממד של שלווה שמצליח לנתק את חלל הבית מ״רעשי״ הסביבה האורבנית שבה הוא נטוע.

The post חדר משלי // יוג׳ין קורלנדסקי appeared first on מגזין פורטפוליו.