הכל החל ב־1987, כשמיקרוסופט הייתה חברה בת 12, בגודל בינוני ועם צביון מקומי. קבוצה קטנה של עובדי החברה שהתעניינו באמנות הציבה לה מטרה, לאסוף ולהציג יצירות של אמנים מקהילת Puget Sound, האזור שבו ישבה החברה. הנהלת החברה, שזיהתה בכך דרך לתמיכה ומעורבות בקהילה המקומית, עודדה את המהלך.
בדומה למיקרוסופט עצמה, ב־30 השנים האחרונות האוסף הלך והתפתח לממדי ענק, והוא כולל כיום כ־5,000 יצירות אמנות במדיומים שונים עם דגש על ציורים, הדפסים, רישומים ועבודות קרמיקה. בתחילה התמקד האוסף בעבודות של אמנים בראשית דרכם, שכל רכישה תרמה להתפתחות הקריירה שלהם. בשנים האחרונות המיקוד נותר בחלקו על אמנים מקומיים, ובמקביל יש דגש על איסוף עבודותיהם של אמנים לא־לבנים, מתוך רצון לאזן את הייצוג באוסף.
הגיוון התרבותי של העובדים והלקוחות
בניגוד לחברות פיננסיות ותאגידי ענק אחרים המתגאים באוספי האמנות שלהם, במיקרוסופט לא מפרסמים את האוסף ולא עושים לו יחסי ציבור. לא פשוט לקבל על האוסף אינפורמציה, ועבודתו של צוות האוצרים שמנהל את האוסף נעשית כמעט בחשאי. לשאלה מה המוטיבציה של החברה לאסוף אמנות, משיבים במיקרוסופט כי תכלית האוסף היא יצירת סביבת עבודה מלאת השראה, המקדמת יצירתיות וחדשנות בקרב העובדים.
פאיג אחמד, DNA, אוסף מיקרוסופט
רכישת והצגת אמנות שמייצגת את הגיוון התרבותי של עובדי החברה ולקוחותיה, גורסים במיקרוסופט, משקפת את הסטנדרטים של החברה בנושא יצירתיות וחדשנות, מטעינה את סביבת העבודה באנרגיה והופכת אותה להומאנית יותר. בהתאם לתפיסה זו, היצירות אינן מאוחסנות. כולן מוצגות ב־140 הבניינים של משרדי מיקרוסופט בצפון אמריקה והעובדים באים איתן במגע יום־יומי.
יותר מכך, צוות האוצרים שוקד על חינוך העובדים והעשרתם בתחום האמנות, טורח ליצור הזדמנויות לאינטראקציה עם האוסף, מקיים תערוכות של הפריטים הבולטים באוסף, ומזמין אמנים לשוחח ולספר על תהליך עבודתם לעובדים וקרוביהם. ולמרות החשאיות האופפת את האוסף, צוות האוצרים מעדכן במדיה החברתית על רכישות חדשות, ביקורי סטודיו ותערוכות שנפתחו לאמנים בולטים באוסף. אחת הפעילויות הייחודיות במיקרוסופט הוא מירוץ אופניים בשם ״Tour De Collection״ שמתקיים בכל שנה כחלק מיום ללא מכוניות, ובמסגרתו העובדים עוברים במסלול האמנות בקמפוס.
המועדון של אוספי תאגידים
מיקרוסופט גאה במקומו של האוסף במועדון היוקרתי של אוספי תאגידים, דוגמת חברת הביטוח פרוגרסיב, שהחלה לאסוף בשנת 1974 והאוסף שלה מייצג כ־2,000 אמנים ב־7,500 יצירות; או האוסף של קפיטל וואן, הדומה בגודלו לזה של מיקרוסופט, והוא בין־לאומי באופיו. עם זאת, מיקרוסופט נמצאת הרבה מאחורי ג׳יי.פי מורגן צ׳ייס, שהיתה החברה הראשונה שהחלה לאסוף אמנות באופן מסודר ב־1959, תחת שרביטו של דייויד רוקפלר, שהיה אספן נלהב גם לביתו הפרטי.
האוסף של ג׳יי.פי מורגן מונה כיום כ־30 אלף יצירות, המפוזרות ב־450 משרדים ברחבי העולם, והוא ככל הנראה האוסף התאגידי בעל הערך הכספי הכי גבוה כיום. מבחינת מספר יצירות, לדויטשה בנק הבכורה עם כ־70 אלף יצירות באוסף.
ג׳ונקו ימאמאמוטו, אוסף מיקרוסופט
מיקרוסופט יוצאת דופן בין החברות שאוספות אמנות, שמשתייכות ברובן לסקטור הפיננסי, בדגש על בנקים וחברות ביטוח. חברות טכנולוגיה והיי־טק בדרך כלל לא משתייכות לקליקה של אספני האמנות, למרות שכפי שמצהירים מנהלי מיקרוסופט, סביבת עבודה רוויית אמנות יכולה לתרום ליצירתיות ולהומניות של החברה.
חלק מהעבודות באוסף של מיקרוסופט הן מיוחדות למקום והוזמנו במיוחד על ידי החברה, כמו יצירתו של סקוט צ׳יקו רסקי, שמפארת את הלובי של אחד הבניינים, והיא עשויה מזכוכית, מתכת, נורות לד ומחשב ארדואינו. עבודותיהם של אמנים כמו קייבל גריפית׳ וליסה ג׳ילי מייצגות עולם פנטסטי ואידאלי, בעוד שלעבודות של ג׳ונקו ימאמאמוטו וראיין מולנקאמפ יש נטייה לאבסטרקט, שמאפיינת לא מעט אוספים של חברות, שנמנעים מייצוגים פיגורטיביים שיכולים לפגוע באוכלוסיות שונות.
העבודות המעניינות במיוחד הן אלה המשלבות מסורת ומודרניות, כמו כלי הזכוכית עליו גילף פרסטון סינגלטרי דמות בסגנון הטוטמים המוכרים של שבטי צפון אמריקה, או עבודת השטיח של פאיג אחמד, שבה האמן מפרק את האומנות העתיקה ומרכיב אותה מחדש. יש גם נציגות ישראלית באוסף, של האמן דניאל רוזין, שמשתמש בעבודתו בכלים טכנולוגיים, באופן שמתחבר היטב עם הדי.אן.איי של מיקרוסופט.
בינתיים ההנאה מהאוסף שמורה למשרדי החברה בצפון אמריקה בלבד, והיוזמה עדיין לא התרחבה למשרדיה מסביב לעולם. לשאלה למה לא לשכפל את המודל המוצלח, במיוחד בחברה שיש בה כבר תשתית אספנות והצוות האוצרותי שואף להרחיב את מגוון האמנים המיוצגים באוסף, לא קיבלנו תגובה ממשרדי מיקרוסופט.
קייבל גריפית׳, access, אוסף מיקרוסופט
The post האמנות הסודית של מיקרוסופט appeared first on מגזין פורטפוליו.
