פאביו מאורי: האמן שהרגיש יהודי

״כשהיה בן 14, מיד אחרי המלחמה, הניח פאביו את מעיל הצייר שלו על גופו של פיפו, החזיר שלנו שנהרג בידי פרטיזנים. היינו מאוד מחוברים לפיפו, שיחקנו איתו כל הזמן. גוף החזיר התלכלך בצבעי השמן, הפרטיזנים התעצבנו ואמא שלנו האשימה את פאביו. הוא השיב: ׳אתם לא יודעים מי אני!׳ ואמא קראה לכולנו, לי ולאחים שלי: ׳אורנלה, סילבנה, לוצ׳יאנו, אקילה, בואו! פאביו יספר לנו מי הוא׳. פאביו הסיר את המעיל מן החזיר, בא אלינו ואמר: ׳עבודת האמנות המודרנית הראשונה הייתה התכריך הקדוש (של ישו). אני אמן, אני רוצה להראות את הזוועה׳. ואמי הסכימה״.

כך מספר לי אקילה מאורי על הנקודה שבה החליט אחיו, פאביו מאורי, שיהיה אמן. הכיוון האמנותי שבחר הפך בהמשך למפעל חיים ולמפעל הנצחה של איש אחד, שהשנה מלאו עשר שנים למותו (1926־2009). הראיון נערך במסגרת שהות־מחקר שלי בסטודיו של מאורי ברומא, שנשאר פעיל, וכיום מספר אסיסטנטים עובדים בו על שימור עבודותיו והצגתן בתערוכות בעולם, בתמיכת גלריה האוזר אנד ווירת׳ הבין־לאומית.

פאביו מאורי

משפחת מאורי, מימין: אקילה על ברכיו של פאביו

אקילה, אחיו הצעיר, היה שותף לדרכו האמנותית ויש לו מקום מכובד בזכות עצמו בעולם התרבות האיטלקי. הוא עומד בראש קבוצת ההוצאה לאור Messaggerie Italiane ובין היתר היה אחראי להוצאת ספרי אמן של אחיו פאביו ושל אמנים חשובים אחרים, כמו לוצ׳יו פונטנה, אנריקו קסטלאני וג׳וליו לה פארק. בנוסף הוא מכהן כיו״ר קרן פאביו מאורי לשימור וקידום מורשתו של האמן.

את הקרן יסד פאביו עצמו לפני כ־30 שנה, ומההתחלה אקילה נשא בתפקיד נשיא הקרן. כיום מטרת הקרן היא להעסיק אמנים בסטודיו ולתמוך כספית בתערוכות ופרסים לאמנים צעירים. עובדי הקרן גם תומכים בהפקת תערוכות של פאביו מאורי (באיטליה ומחוץ לה), עובדים על הפקת הקטלוג השלם של פאביו מאורי ומלמדים עליו בבתי ספר ומוסדות.

38 טיפולי שוק חשמלי ושנים של טיפול דתי

כבן הדור שחונך על ערכי הפאשיזם באיטליה של מוסוליני, אחרי מלחמת העולם השנייה חווה פאביו מאורי התפכחות כואבת והתמוטטות נפשית, שהייתה כרוכה בשמונה שנים של טיפולים במוסדות פסיכיאטריים. הזעזוע העמוק שלו מזוועות השואה השפיע על עשייתו האמנותית לאורך כל הקריירה, ולמרות שלא היה יהודי בעצמו, ההזדהות שלו עם שואת העם היהודי הייתה יוצאת דופן. דמותו נחשבת לייחודית בשדה האמנות: למרות שהציג מספר פעמים בביאנלה בוונציה ובדוקומנטה בקאסל, לא הפך לשם ידוע מאוד. השיחה עם אחיו שופכת מעט אור על עבודתו מהפן האישי.

פאביו מאורי, הכותל המערבי בביאנלה ונציה 2015

פאביו הביע חרטה על השתתפותו בטקסים פאשיסטיים בנעוריו, מה תחושתך לגבי זה?

״המשפחה שלנו מעולם לא הייתה פאשיסטית והורינו לא היו חברים במפלגה. להפך, אירחנו והסתרנו חברים יהודים וסבלנו מגינוי שפגע בעסק המשפחתי. הייתי בן חמש כשפאביו גילה מה קרה לחברינו היהודים וחווה משבר עמוק (הם לא גידלו תפוחי אדמה בעבור הצבא הגרמני, אלא היו קבורים באדמה בעצמם). הוא האשים את כולם, שכן כולנו היינו חלק מהרוב הדומם. זה בדיוק מה שקורה היום עם הזוועות הרבות בעולם״.

אם לנקוט בגישתו של פאביו, היית אומר שהפאשיזם עדיין קיים כיום?

״הפאשיזם חי באיטליה, באירופה ובכל העולם. אפשר לקרוא לזה פופוליזם. כולנו חלק מהרוב הדומם והחלש ואנחנו מסתגלים יום־יום לדברים שחשבנו שהם בלתי ניתנים לשיעור. אנחנו רואים אנשים טובעים״, אומר מאורי על מצבם של הפליטים כדוגמה.

אחרי שנחשף לזוועות שביצעו הנאצים, פנה פאביו מאורי לחפש נחמה בחיק הכנסייה ואפילו שקל להיות כומר. אחיו רואה את הדברים קצת אחרת: ״פאביו מעולם לא פנה לכנסייה, הוא פנה ישירות לאלוהים. הוא ברח מן העולם למשך שנתיים של שתיקה מוחלטת. היה צורך ב־38 טיפולי שוק חשמלי כדי לשבור את השתיקה שהתעטף בה, כמו גם שנים של טיפול דתי. למען האמת, הוא נזרק פעמים רבות ממנזרים, על ידי כמרים שלא יכלו לשאת את הטירוף ואת הפגיעה העצמית שלו. הוא נהג לישון עם שמיכה רטובה וכל הזמן היו לו בעיות בריאות חמורות. מהמנזרים הוא הועבר לבתי־חולים לחולי נפש והתנהג כמטיף: בשערו הבלונדיני הארוך, בזקנו, בעיניו הכחולות ובמעיל הלבן שלו, הוא נראה כמו ישו, יושב על מיטת חדרו עם יותר משמונים מטורפים מאזינים לו״.

פאביו מאורי, הכותל המערבי

פאביו מאורי, עברייה

פאביו מצוטט לא פעם אומר שהוא ״חש עצמו יהודי״, גם  אתה מרגיש כך?

״ראשית, אולי אנחנו באמת יהודים: שם המשפחה של סבתא שלנו היה אנדריוני וסבא שלנו, אקילה מאורי, חי בגטו היהודי ברומא, ופעמים רבות פנו אליו כיהודי. שנית, הנה סיפור: פעם נסענו למחנה מאסאי באפריקה עם המשפחה שלנו. הוא היה מלא אנשים גבוהים ורזים להפליא, כולם עם צוואר באורך 27 ס״מ. הגענו לבית מלון באביג׳אן, שם הייתה דוגמנית מסאית, אלגנטית מאוד, ולצידה בחור אמריקאי. אחותי סילבנה, שהייתה נמוכה מאוד, החליקה ביניהם, הביטה בדוגמנית ואמרה: ׳את מאסאית, גם אני!׳. ההזדהות עם אחרים והיכולת לאהוב אנשים שונים תמיד הייתה אופיינית לכל האחים מאורי״.

מאורי לא הציג מעולם תערוכה בישראל, אבל יש בין עבודותיו כמה יצירות שמתייחסות ישירות לכאן. האחת – שלפי אקילה אחיו הגדיר כיצירה החשובה ביותר שלו, זו שהגדירה אותו הכי טוב – היא ״הכותל המערבי, כותל הדמעות״, קיר באורך ובגובה ארבעה מטרים, שעשוי מזוודות עור ועץ במימדים שונים, המייצגים את המחלוקת העולמית, גלות, בריחה ופליטות. אלו מזוודות של מהגרים ופליטים. עבודה נוספת, ״הכניעה״ (La Resa) מ־2002, היא מבנה צינורות עם דגל לבן מתנופף מלמעלה, שהוקדשה כהצעה לשלום בין ישראל לפלסטין.

עבודה של מאורי בביאנלה ונציה 2015

למרות שהציג במוזיאונים כמו המוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק (MOMA) ומרכז פומפידו ובתערוכות בין־לאומיות רבות וחשובות, מאורי נותר אאוטסיידר במידה מסויימת. לדברי אחיו, הוא מעולם לא עקב אחר המגמות בשוק האמנות ולא ניצל את הפוטנציאל המסחרי של עבודותיו. גם השפה האיטלקית הייתה חלק אינטגרלי מעבודות רבות של מאורי, ואת אלה יותר קשה להציג במרחב הבין־לאומי. חלק מפעילות הסטודיו כיום היא הוצאת קטלוג המקיף את המכלול השלם של יצירות האמן בשפה האנגלית.

האם לדעתך פאביו היה חשוף לביקורת מצד אמנים אחרים בגלל העושר המשפחתי?

״אני חושב שהייתה ביקורת על כך שהיו לו מספיק משאבים כספיים כדי ליצור ולהפיק הרבה יצירות. היו לו עוזרים רבים, כולם אמנים בעצמם, והייתה לו קרן קטנה. הוא עשה הרבה עבודות פרפורמנס כמו ׳המדריך לפאשיזם׳ ועוד; הוא כתב וערך את המגזין Almanacco letterario עם אומברטו אקו, פייר פאולו פאזוליני ואלברטו מוראביה. יחד עם פאזוליני הוא יצר כבר בגיל 14, עוד בזמן המלחמה, את Il Setacio. כמובן, פאביו לא היה האמן הארכיטיפי המסכן והסובל, ולכן היה קל להאשים אותו״.

״הוא עבר מנושא לנושא ותמיד פיתח רעיונות חדשים. סדרת המסכים שלו הייתה עשויה להצליח יותר בחו״ל – הוא החל ליצור את סדרת המסכים (שעסקה בתרבות הטלוויזיה המתפתחת) ב־1957, כשפופ־ארט כלל לא היה מוכר באיטליה. אלו היו בין יצירות הפופ הראשונות בעולם, כמובן הראשונות באיטליה (שם הפופ־ארט הבין־לאומי הוצג לראשונה בשנת 1964). בתחילת שנות ה־60 הוא הפיק את ״האי״ (L'Isola), קומדיה שבה התפאורה, התלבושות וכל המבנה שלה משתמשים בשפה החזותית של ספרי קומיקס. אלה הן דוגמאות לאופי האוניברסלי והחלוצי של האמנות של פאביו״.

The post פאביו מאורי: האמן שהרגיש יהודי appeared first on מגזין פורטפוליו.