הפעם הראשונה
למדתי אוצרות אחרי לימודי תואר ראשון בספרות וגיאוגרפיה, תואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית, ובהמשך לימודי תעודה במנהל עסקים, חינוך ועיצוב פנים. התערוכה הראשונה שאצרתי בחלל ציבורי הייתה ב־2005: ״יריית פתיחה״ בגלריה בבית יד־לבנים ברמת השרון; Jewboy, לילך מדר, קרן שפילשר, גאיה צ׳צ׳יק, נדב ויסמן ועוד. עבודות צעירות, צבעוניות וביקורתיות שעוררו תגובות עזות ואף התנגדות שהביאה לשיחות עומק עם אנשי הבית, ולהבנה שהמהלך מכוון מבט חד גם אל האמנות וגם אל הבית וערכיו. עברו 14 שנים ונדמה שהדברים רלבנטיים מתמיד.
זו הייתה גם יריית הפתיחה של עיצוב תודעתי ופעילותי כאוצרת של מקום וזהות. שנה לאחר מכן אצרתי את התערוכה ״פצעים וחבישות״ בגלריה לאמנות באום אל פאחם ומשנת 2007 אני אוצרת ומנהלת תחום אמנות בראשון לציון. במהלך השנים בראשון לציון הקמתי גלריה עירונית מצליחה ואני שותפה לקידומם של עשרות פרויקטים של אמנות בעיר: הקמנו ועדה עירונית שדואגת לשילוב פיסול במרחב העירוני; הוקם בית אמנים חדש; גלריה פתוחה לאמנות וסביבה; נערכו שלושה פסטיבלים בינלאומיים לפיסול באבן, והפעילות האמנותת מלווה בשיחות ודיאלוג עם הקהל.
אפי גן על רקע עבודה של דפנה אלון. צילום: אבי קקון
ורדה יתום בגלריה העירונית. צילום: אבי קקון
בגלריה העירונית לאמנות אצרתי תערוכות יחיד רבות לאמני דור הביניים – בעלי עשרות שנות קריירה שטרם הציגו תערוכות רטרוספקטיביות. בין השאר הצגתי את דב אור נר, גרי גולדשטיין, דוד וקשטין, גדעון גכטמן, נורית גור לביא, דורון פישביין, רעות פרסטר, דבורה מורג ואמנים נהדרים נוספים. בכל אשכול תערוכות אני משלבת גם אמנים צעירים ולא מוכרים שאני מאמינה בהם, ונהנית לראות בהמשך כיצד האמון והדרך הקצרה שעשינו יחד מסייעות כמקפצה בעבורם.
מדי שנה (מזה 11 שנים) אני אוצרת תערוכה קבוצתית שעוסקת בקשר שבין שפה עברית לאמנות. מדי פעם אני אוצרת תערוכות באופן עצמאי, בגלריות ברחבי הארץ, ומייעצת ומכוונת אמנים.
התחנה האחרונה
לאחרונה נפתח אשכול ובו חמש תערוכות יחיד בגלריה העירונית לאמנות בראשון לציון: נורית גל (צילום), מיכל גבריאלוב (צילום מטופל), אתי וידר־ורצר (אוביקטים), תמר שליט אבני (וידיאו) – כולן עד ה־18 ביולי. בנוסף חנכנו חדר לזכרו של גדעון גכטמן בשנה העשירית למותו, שיוצגו בו מיצבים מתחלפים לאורך השנה. במיצב הפותח מוצגות העבודות ״דמוי כד״ וטווס מפוחלץ. שני האוביקטים ממשיכים להדהד את דרכו הייחודית של גכטמן – האמן החשוב שעסק בזיכרון והנצחה אישית וחברתית כשפה אמנותית.
גדעון גכטמן
סימה לוין
מכל מלמדי השכלתי
האהבה לתרבות ורוח, למלים ולספרות, הגיעה מאמי. ילדיי הם מלמדי הטובים והקבועים. בעולם המקצועי – עשיתי חצי שנה של שהות בסיטה בפריז, שהייתה עבורי תקופה מכוננת: השהות בקרב קהילת אמנים צעירה, החשיפה האין־סופית לתערוכות, מוזיאונים וחללי תצוגה נפלאים. הכרתי מקרוב אמנים זרים וקרובים כמו ליהי תורג׳מן, שבעקבות זאת אצרתי תערוכה שלה בפריז. השיחות היום־יומיות וקשרי ידידות עם אמנים ויוצרים זרים, היו רבי השפעה על דרכי המקצועית והאישית.
תערוכת החלומות
הייתי שמחה לאצור תערוכה רחבת הקף, כזו שאתמסר רק אליה במשך תקופה ארוכה, תערוכה שתעסיק את מוחי בבחינת ״והגית בה יומם ולילה״, תערוכה שתחבק אמנים ישראלים רבים תחת נושא אחד.
עמודי תווך, מיצב של טניה פרמינגר ודינה בליך
חופת עלים של איתמר שגיא
בקרוב אצלך
אני מצפה ל״הולדתו״ של קטלוג עירוני לפיסול בעיר, שיכסה מעל 120 עבודות פיסול המוצבות ברחבי ראשון לציון, חלקן ותיקות וחלקן מהשנים האחרונות שבהן יש לי חלק בחשיבה על מקומה ותפקידה של האמנות במרחב העירוני.
רוצה להשתתף במדור? שלחו לנו מייל לכתובת hi@prtfl.co.il
לקריאת כל המדורים של ״מגלים אוצרות״ לחצו כאן
The post מגלים אוצרות // אפי גן appeared first on מגזין פורטפוליו.
