אני עוקבת אחרי להקת בת שבע באדיקות מאז שהייתי ילדה, מספרת דניאל ויינברג, מעצבת גרפית ומאיירת, בוגרת המחלקה לתקשורת חזותית בשנקר וסטודנטית בתכנית לתואר שני בתקשורת חזותית בבצלאל. יצירותיו המדהימות והמרגשות של אוהד נהרין מלוות אותי ומשפיעות על הפסקול הוויזואלי של חיי, משאירות בי טביעת אצבע עמוקה והרהורים רבים לגבי החיים ויצירה בכלל. תמיד במופעים שלהם אני מקבלת המון השראה: הכוראוגרפיה, הרקדנים, הקומפוזיציות, המוסיקה – זורקים אותי כל פעם מחדש למחוזות רחוקים של דמיון שעוד לא ביקרתי בהם, ומשם לפרשנות ויזואלית־גרפית לתחושות שאני חווה במטרה לנסות לנכס לעצמי את הרישומים שהמופע מותיר בי והרגשות שצפים.
במהלך השנים הגעתי לרצון לזקק אמירה חזותית. פעם הייתי מציירת מלא אלמנטים וטקסטורות וצבעוניות, אני מניחה שזה הגיע ממקום של לנסות ליצור עולם שיהיה אמין ומשכנע לצופה. עברתי לסגנון יותר גרפי, חד, מינימליסטי, גיאומטרי וסימבולי. התחלתי להתעסק בפירוק, הרכבה והפשטה של אלמנטים בנושאים שמדברים אלי ומיוצגים על ידי מוטיב ברור.כך, ההדפסים של מותג האופנה שלי מדברים על המהות של החיים שלנו – אהבה, יחסים, חופש ומוות דרך העיניים שלי.
החיבור בין תנועה, ויזואל וסאונד הם המרכיבים שהכי מושכים ומאתגרים אותי בעבודת העיצוב שלי, הסיפור שאני רוקמת לעצמי בהתבוננות ביצירה כזאת הוא כמעין טיפול לנפש שנשאר איתי זמן רב אחרי, ומשפיע על יצירותי. כשגילי נבות, המנהלת האמנותית של להקת בת שבע פנתה אלי בהצעה לשיתוף פעולה, הרגשתי שזכיתי. זכיתי לממש את החיבור שתמיד נרקם אצלי בפנים ולהוציאו אל האור, כמו לשתף דרך ובזכות שיתוף הפעולה את התחושות הכי חזקות ואישיות שלי.
גילי סיפרה לי שהיא עוקבת אחרי מה שאני עושה ושהיא שמה לב שבכל פעם שהיא מגיעה עם חולצות של sorry לבת שבע – חולצת ירחים, חולצת ברבור רקום, ועוד – התגובות נלהבות. לכן היא חשבה למצוא דרך לשתף פעולה גם סביב התכנים של הלהקה. לאחר שיחות, פגישות וחיבור מיידי לגילי ולצוות בת שבע, התבקשתי לעצב את ״חולצת החור״ הרשמית למופע, חולצה בהשראת המופע שנמכרת בחנות המוצרים של הלהקה ובערבים עצמם.
הבריף היה להעביר את רוח המופע, את הערכים ואת חווית הצפיה, וללכת בעקבות השפה הגרפית הקיימת של המופע שיצרה רוני עזגד (מעצבת ובמאית של הלהקה) תוך שילוב עם השפה הגרפית המובהקת של sorry: שתי שפות המדברות באותן ערכים – שחור לבן, גיאומטרי ואנגימטי. הלכתי שוב לראות את המופע ובידי סקצ׳בוק שבו שירטטתי ורשמתי כל דבר שעלה לי בזמן ואחרי המופע: תחושות, צורות, הבנות, טקסטורות, תנועות וזיכרונות.
לאחר המופע צללתי לתוך רישומי החוויה שלי וניסיתי לבטא את מה שהתרחש שם – ניגודיות בין גברים ונשים, סימטריה ושבירתה, צורות גיאומטריות מובהקות, הרבה לעומת יחיד, קצב ומקצב, העמדה בחלל, תחושת חוסר סדר, הרגשת ביטחון אל מול אלמנטים מפתיעים ומערערים והרבה רגש. החולצה נמכרת במהדורה מוגבלת ומצומצמת, שני הדפסי רשת בעבודת יד, 100% כותנה, גזרת יוניסקס, מידות 0-3, ניתן להשיג בחנות המוצרים של הלהקה או בערבי המופעים עצמם ובאתר של SORRY.
מדור ההגשות של פורטפוליו כולל חומרים שהתקבלו במערכת מהקוראים שלנו.
שלחו אלינו סיפורים חדשותיים, מידע בלעדי ופרויקטים מעניינים ותקשורתיים.
פרטים נוספים בעמוד ההגשות שלנו
לקריאה נוספת
The post דניאל ויינברג // החור appeared first on מגזין פורטפוליו.
