יריד הרהיטי השנתי ״סלון דל מובילה״, שעומד במרכזו של שבוע העיצוב במילאנו, מקפל בתוכו ״תערוכה״ נוספת, אטרקטיבית לא פחות: עיצובם של ביתני התצוגה. החברות, שמתחרות על עינו ותשומת ליבו של הקהל הרב שגודש את מרכז הירידים, משקיעות בעיצוב הביתנים כאמצעי להדגיש את ייחודן וכתצוגת יכולת. עד לפני מספר שנים, וליתר דיוק עד לפני שנות המשבר הכלכלי שחווה העולם, עיצובי הביתנים היו ״שואו״ בפני עצמו, רווי דרמה וגימיקים, שהפכו לא פעם למפגני ראווה פומפוזיים עד כדי הסטת תשומת הלב מהתצוגה עצמה. בעשור האחרון ועד היום, כך נראה, התופעה התמתנה. הביתנים השנה היו אסתטיים להפליא, יצירתיים ומושקעים לעילא, והצליחו להרשים גם בלי הרבה רעש וצלצולים.
השאיפה להתבלט ולהדגיש ייחוד ומקוריות היא ברורה, מובנת, ולעולם מהווה חלק בלתי נפרד מרעיון של יריד או תערוכה, אך השנה עלתה תחושה שהדרך ליצירתם תפסה כיוון מתוחכם וענייני יותר: העיצוב אינו מנותק או עומד בפני עצמו בתפקיד של מחולל באזז, אלא חותר להיות קריא יותר, כשהוא מעוגן בקונספט רעיוני מהודק. הרעיונות עצמם שונים ומשתנים מחברה לחברה, אבל באופן כללי ניכרת התמקדות שעושה את העבודה.
ויטרה. צילומים באדיבות הביטאט
ויטרה
מותג הרהיטים השווייצרי בחר להתכתב עם מציאות התקופה והקדיש את עיצוב ביתן התצוגה ביריד לחשיפת ארבע סביבות חיים עכשוויות, שמגלמות סגנונות שונים: אספני, בוהמייני, יזמי ונוודי. לכל אחד מסגנונות אלה יוחד אזור נפרד משלו, שתרגם והמחיש את מאפייניו באמצעות פריטי הקולקציות שהוצגו בו – מהם פריטים חדשים של מעצבי־על שמרבים לשתף פעולה עם המותג; ומהם פריטים איקוניים של ויטרה משנים עברו, בפרשנות ססגונית חדשה על פי לוחות השראה שיצרה המעצבת הלה יונגריוס, המובילה את מעבדת הצבע של החברה. השילוב נועד להדגיש את האני־מאמין של המותג, אשר לצד התחדשות מתמדת מבקש להוכיח שעיצוב טוב נותר רלוונטי גם עשרות שנים אחרי שנוצר.
דדון. צילומים באדיבות טולמנס
דדון
מותג רהיטי הגן, שמעלה על נס למידה מתמדת של הטבע ומרחב החוץ, הגדיר את נושא הביתן כמעבדה – המקום ללמוד מהטבע, לשאוב ממנו השראה וליצור. תכנון הביתן התמקד בסביבת הנוף שמקיפה אותנו, תוך עיבוד קונספט של בית חווה, הכולל חיות וצמחים. אלה, מהמיקרוסקופיים ביותר ועד המאסיביים ביותר, הודגמו על קירות הביתן באמצעות רישומים אמנותיים, כמקור אינסופי לדמיון ויצירה. לריהוט היפה, בגוונים הקרובים לטבע יותר מתמיד, נוסף אלמנט חיפוי כמעין סכך של גזעים וענפי עצים.
קרטל. צילומים באדיבות הביטאט
קרטל
הביתן של חברת קרטל, שחגגה השנה 70, הזמין את המבקרים למסע בין 22 חלונות ראווה, שכל אחד מהם עוצב כסוג של ״הצעת הגשה״. הרעיון הענייני נולד מתוך חשיבה שיווקית, לפיה מה שלא מוצג כראוי לא נמכר. וכך – כל חלון הציג קומפוזיציה אטרקטיבית של פריטים מתוך הצע הקולקציות של המותג. החלונות נועדו להעניק השראה בראש ובראשונה לקמעונאים שמייצגים את החברה ברחבי העולם, ולספק להם רעיונות כיצד לחשוף את מוצריה בצורה מיטבית.
את החלק הקונספטואלי של החגיגה הותירה קרטל לתערוכה מרשימה שהציגה במוזיאון במרכז העיר, סמוך לדואומו – אותו מוזיאון שחצי שנה קודם הציג את תערוכת קראוואג׳ו. לרגל שנת ה־70 העבירה את החברה את מרבית הפריטים מהמוזיאון הפרטי שלה שנמצא בפארק תעשייה מחוץ לעיר, והציגה רטרוספקטיבה של מוצריה לדורותיהם.
סנקל. צילומים באדיבות אינובייט
סנקל
הקונספט של הביתן של סנקל גובש כמחווה ל״רובדי העומק״ של מילאנו – לרשת המטרו, שמהווה מרכיב משמעותי ורב חשיבות בהתנהלות העירונית. באופן אירוני, ההשראה נשאבה מטעות בתכנון מסלול הנסיעה של שתי חברות צוות הקריאייטיב של המותג – תקלה שאירעה בשבוע העיצוב לפני שנתיים – שהביאה אותן אז לתחנת טוראטי של קו 3, הצהוב. האווירה ששררה שם הייתה בעבורן ״התגלות״, שסימלה את הקידמה המודרנית־תקשורתית של העיר, שבשילוב עם עם השמרנות שלה יוצרת קלאסיקה עכשווית.
הקו והתחנה, שמחברים ומרחיבים את דרכי הגישה מפרבר סאן דונטו שבדרום מזרח מילאנו לאזורים שבצפון מערב העיר, תורגמו לעיצוב הביתן שהכניסה אליו מצטטת בנאמנות את הכניסה לתחנה ואת הצבעים השולטים בה. הקולקציה, בעיצובו של לוקה ניצ׳טו, נצמדה אף היא לאותה פאלטת צבעים – אפור, צהוב ואדום – וגם השמות שניתנו לפריטים נשאבו מעולם המושגים של המטרו: ספת ״התחנה הבאה״, ספסל ״מסעף״ ושטיח Mind The Gap, שמזהיר את הנוסעים מפני המרווח שבין הרציף לבין דלתות הרכבת.
זנוטה. צילומים באדיבות הביטאט
זנוטה
הביתן של זנוטה בחר בתמה של ״תשוקה לאורבניזם״, והציג מסעות סביב העולם וסביבה עירונית כמושא תשוקה משותף לקבוצות אוכלוסייה השונות זו מזו בסגנון חייהן ובתחומי העניין שלהן. התצוגה התבססה על תפאורה מטרופולינית, עם חלונות ענק שהשקיפו על קווי הרקיע של הערים הנחשקות בעולם – ניו יורק, שנגחאי, ברלין, פאריס, רומא וברצלונה. התצוגה שילבה פרטי ריהוט חדשים, עם קלאסיקות מודרניות ופוסט מודרניות כייצוג שנועד לסמל את העירוניות הרבגונית.
אלסי. צילום באדיבות טולמנס
אלסי
לאחר שנים שבהן הדיר את רגליו מחללי התצוגה הרשמיים ובחר להתמקם על ציר הכניסה ליריד, עשה המותג אלסי כניסה לאולם העיצוב העכשווי. הביתן הציג קולקציות ופריטים של המותג מאז שנות ה־30 ועד אביב/קיץ 2019, ועשה זאת בצורה משעשעת והומוריסטית שנועדה לחגוג את העיצוב האיטלקי. כמחווה מרגשת לזכרו של אלסנדרו מנדיני, מעצב־העל שהלך לעולמו בחודש מרץ האחרון, במוקד הביתן ניצבה הקרוסלה שעיצב בשנת 2000.
על הקרוסלה, שיצר בזמנו על מנת להוקיר ולהנציח את המורשת של אלסי ואת תרומתה לעיצוב האיטלקי, הוצגו אייקונים מבית היוצר של המותג אשר מצאו מקום של כבוד בפנתיאון העיצוב, כמו הקומקום עם הציפור שעיצב מייקל גריבס, המסחטה המפורסמת של פיליפ סטארק והפותחן בדמות האישה שעיצב מנדיני עצמו.
The post מילאנו 2019: הביתנים שעושים את הסלון appeared first on מגזין פורטפוליו.
