הביאנלה לאמנות בוונציה – אחד האירועים המשמעותיים ביותר בסצנת האמנות הבין־לאומית, מיועדת לכולם – החל מאמנים ואנשי מקצוע הקשורים בתחום, עבור בחובבי אמנות וכלה בתיירים מזדמנים – שנחשפים לתערוכות במקרה, מבלי להכיר את הסצנה הפועמת. אבל יש קהל אחד ספציפי שאליו מכוונת הביאנלה, על כל שלוחותיה ברחבי העיר – אלו הם אספני האמנות הגדולים ומותגי האופנה היוקרתיים, שעושים יד אחת עם בעלי הגלריות החזקות בעולם ועם נציגי בתי המכירות הפומביות. זו ונציה שמפגישה את השחקנים המרכזיים, שמניעים את שוק האמנות. רובם נפגשים באירועי טרום הפתיחה של הביאנלה, לפני הגעת הקהל הרחב, סוגרים עסקאות במסיבות קוקטייל ביאכטות פרטיות, העוגנות לצד אזור הג׳רדיני, וממשיכים משם ליריד האמנות ארט־באזל.
המגה־אספן, איל ההון הצרפתי פרנסואה פינו, שהאימפריה העסקית שלו כוללת את בית המכירות כריסטיס ואת בתי האופנה גוצ׳י ואיב סן לורן, הוא אספן האמנות הבולט בוונציה. פינו הוא גם בעליהם של שני חללי אמנות מרשימים – פלאצו גראסי ופונטה דלה דוגנה, בית המכס העתיק של ונציה, שעבר שיפוץ מאסיבי בשנת 2009. באתרים אלו הוצגו תערוכות רחבות הקף מאוסף האמנות של פינו, בעיקר של עבודות מונומנטליות בגודלן, בחומריותן ובשווי השוק שלהן, כחלק מהפגנת כח וראווה של האספן. השיא היה בביאנלה הקודמת, שבה שיתף פינו פעולה עם שתיים מהגלריות החזקות בעולם, ווייט קיוב הלונדונית וגגוזיאן (גלריה עם 17 שלוחות ברחבי העולם) והאמן הכוכב דמיאן הירסט. יחסי הכוחות הדגימו תערוכות ראווה מפוארות, סנסציוניות, מגלומניות ובלתי נשכחות, הומאז׳ לקשר המסחרי חוצה הגבולות של שוק האמנות העכשווית.
לוק טימנס בפלאצו גראסי
לוק טימנס
אך בעוד היצירות המונומנטליות של הירסט מהדהדות, האווירה בפונטה דלה דוגנה השנה שונה לחלוטין. במקום מוצגת תערוכה קבוצתית בעלת טון שקט, ובה 36 אמנים, חלקם כבר הציגו בעבר במקום. החללים המפוארים נראים כמעט ריקים, באווירה מדיטטיבית ומינימליזם צורני ואוצרותי. מהלך שרוצה אולי להציע פן אחר מצדו של פינו, לאחר עשור של קיום המקום.
ואם הזכרנו את גגוזיאן, ביקור בגלריית האקדמיה יציג הישג מרשים של גלריסט העל, הפעם בתערוכה רטרוספקטיבית מקיפה של האמן גיאורג בייזליץ הגרמני, האמן החי הראשון עד כה שמציג בגלריית האקדמיה. התערוכה, שכוללת בעיקר ציורים, אך גם רישומים ופסלים, ממשיכה את פריחת יצירתו מלונדון, לקראת חגיגות שנתו ה־80.
ציור, ציור וציור
התערוכות ברחבי העיר הן הומאז׳ למדיום הציורי, כיאה לטרנד של השנים האחרונות בבתי המכירות הפומביות. בחלל נוסף בבעלות האספן פינו, פלאצו גראסי, מוצגת תערוכה המוקדשת כולה לאמן הבלגי הוותיק לוק טימנס. טימנס הבלגי, שציוריו מאופיינים בצבעוניות מונוכרומטית, מונוטונית ומצומצמת, בסצנות הנדמות לעיתים כלקוחות מפריימים קולנועיים, מיוצג – איך לא – על ידי אחת הגלריות המובילות בעולם, דיוויד זווירנר מניו יורק. רוב העבודות בתערוכה הן מאוסף פינו והשאר – מכורות כולן.
• רוצה לקבל את הכתבות שלנו לתיבת המייל? הירשמו כאן לניוזלטר שלנו >>
בארמון המקסים, פלאצו צ׳יני (cini), הממוקם לא רחוק מגלריית האקדמיה בסמטה צדדית, מוצגת תערוכה קטנה אך משובחת של הצייר הרומני אדריאן גניה (Adrian Ghenie) בן ה־42, אחד הכוכבים של שוק האמנות, גם הוא מיוצג על ידי גלריה דומיננטית באירופה, תדיאוס רופק. בשנת 2016 יצירה שלו נמכרה במחיר שיא של 7.1 מיליון פאונד בבית המכירות כריסטיז בלונדון. גנייה, שסגנון יצירתו אקספרסיבי ומושפע מפרנסיס בייקון, יוצר 15־20 עבודות בשנה, כולן נמכרות עוד כשצבען טרי. בתערוכה הוא מציג תשע עבודות מהשנים האחרונות, חלקן בהשראת הקרנבל בונציה ויצירה של פיטר ברויגל (כולל שלושה דיוקנאות של נשיא ארצות הברית דונאלד טראמפ). העבודות כולן חדשות, ובבירור עם בעל הגלריה מתגלה שהן נמכרו הרבה לפני פתיחת התערוכה.
אדריאן גניה בפלאצו צ׳יני
אדריאן גניה
אדריאן גניה בפלאצו צ׳יני, מראה הצבה. צילום: Matteo De Fina
ויש גם נציגות נשית מכובדת – האמנית הכוכבת (שמציגה גם בתערוכה המרכזית בארסנלה ובג׳רדיני) ניידקה אקונילי קרוסבי (Njideka Akunyili Crosby): ילידת ניגריה שחיה בלוס אנג׳לס, הציגה בתערוכות חשובות בעולם וכיכבה בין היתר בסרט ״המחיר של הכול״ והיא רק בת 36. בסגנון קולאז׳ ציורי ייחודי לה היא עוסקות בהגירה ובהשלכותיה דרך תיאור חיי היום־יום שלה ושל משפחתה. למעוניינים לראות עוד מיצירתה כדאי לבקר בחלל הוונציאני של גלריה ״ויקטוריה מירו״, הלונדונית, שהשכילה לפתוח סניף מקומי לחיזור אחר אספני העולם.
הלן פרנקנטאלר (Helen Frankenthaler) היא ציירת שיצרה בעיקר בשנות ה־60 של המאה ה־20, ונתגלתה מחדש לאחרונה (על ידי גלריה גגוזיאן). כמה מיצירותיה נחשפות לראשונה בוונציה בתערוכה מרגשת בארמון גרימאני, לא רחוק מכיכר סאן מרקו. שבוע לאחר פתיחת התערוכה נמכרה בסותבי׳ס ניו יורק עבודה שלה בסגנון מופשט לירי, במחיר עתק של 2.7 מיליון דולר. וזהו חלק מחוקי המשחק – אחרי שהוצגו בוונציה, לא יפתיע לראות יצירות של האמנים הללו במכירות הפומביות הבאות, במחירים שירקיעו שחקים.
ניידקה אקונילי קרוסבי
ניידקה אקונילי קרוסבי
האופנה מגיעה לוונציה
בין מוזיאונים, היכלי אספנים וארמונות מאוכלסים בתערוכות, מציעה ונציה גם ביקור בבתי האופנה היוקרתיים – לואי ויטון ופראדה. אלה ידועים כמוכרים שכיות חמדה בסכומים לא מבוטלים לחובבי המותגים. לא הרבה מהלקוחות מודעים לכך שהחברות המסחריות מחזיקות בוונציה חללי תצוגה לאמנות מרשימים לא פחות מהחנויות.
היכל האמנות בחסות פראדה, השלוחה הוונציאנית של פונדציונה פראדה, ממוקמת במבנה גותי שנבנה במאה ה־15 והוסב לארמון מיוחס במאה ה־18. בעוד תהליך השימור של הבניין עדיין נמשך, הוא מאכלס תערוכות נפלאות, חקרניות ומורכבות, בשיתוף עם אוצרי אמנות חשובים. השנה נבחר האוצר וחוקר האמנות גרמאנו סלנט (Germano Celant) לאצור תערוכה מרתקת ועוצמתית של האמן יאניס קונליס (Jannis Kounellis), יליד יוון, שהלך לעולמו לפני שנתיים בגיל 81, ויצירתו מהדהדת את אירופה שלאחר מלחמת העולם השנייה. מי שמגיע למקום יסתפק בתערוכה ולא ימצא חנות ממכר של פראדה, בשונה ממקבילו לואי ויטון, מותג האופנה בבעלות המיליארדר הצרפתי ואספן האמנות ברנרד ארנו, אותו מכירים רוב חובבי האמנות בעיקר מהמוזיאון בפריז.
בוונציה, אפשר כמעט לפספס את החלל הקטן יחסית של פונדסיון לואי ויטון, שממוקם בלב המסחרי וההומה, לצד כיכר סאן מרקו, מעל לחנות הדגל המקומית. דיילת מכוונת את קהל חובבי האמנות למעלית ישירה, אבל חוויית הצפייה דווקא מתעצמת כשמטפסים ברגל ועוברים דרך החנות הממותגת על כל דייליה ופריטי הראווה המוצעים למכירה. את חלל התצוגה בקומה השלישית תופס השנה מיצב מראות וטפט מיוחד למקום של האמן הצרפתי פיליפ פארנו.
יאניס קונליס בפונדציונה פראדה
פיליפ פארנו בפונדסיון לואי ויטון בוונציה
ג׳יימס לי בייארס וזאד מוטלקה בכנסייה מהמאה ה-16
ג׳יימס לי בייארס
אבל לא רק האספנים הצרפתים, אילי ההון, נוכחים בוונציה. במרחק מה מהמרכז ההומה אדם, באזור זטרה (Zattere), מוצגת תערוכה מאוסף האמנות העכשווי של האספן הרוסי לאוניד מיכלסון (Leonid Mikhelson) בחלל שנפתח לפני שנתיים – VAC. זו תערוכה קבוצתית של 13 אמנים עכשוויים, שמציגים בעיקר מיצבי וידיאו וסאונד שחוקרים ״מושגים של זמן במאה ה־21 ביחס למהירות המידע ודחיסת הנתונים של העידן הדיגיטלי״.
במרחק פסיעה משם, בתוך כנסייה מהמאה ה־15, מוצג מיצב מרשים מהאוסף הבלגי של משפחת ונהרנטס (Vanhaerents) שנחשף לראשונה בוונציה. זו עבודה של האמן האמריקני המנוח ג׳יימס לי בייארס (James Lee Byars). לנכנסים נגלה ארון קבורה מוזהב מוצב בתוך מבנה ריבועי גדול ממדים, כולו מצופה עלי זהב, שזכה לאזכורים רבים ברשתות החברתיות. ברקע סאונד תפילות הרמוני שבוקע משורת רמקולים עומדים, של המלחין הלבנוני זאד מולטאקה (Zad Moultaka). הזהב המנצנץ מכל עבר בהיכל הכנסייה, והסאונד המקיף אותו בהילה מיסטית, הם כמו שיר הלל לוונציה – העיר שמבעד למימיה נוצצת, מוזהבת ומקדשת שוב ושוב, אחת לשנתיים, באירוע המונומנטלי הזה על כל שלוחותיו, גם את הפן המסחרי המשגשג של סצנת האמנות.
דנה גולן מילר היא אוצרת ומנהלת אוסף או.אר.אס
The post הביאנלה בוונציה 2019: איפה הכסף appeared first on מגזין פורטפוליו.
