מי
דן מוקטל / דני מו, בוגר המחלקה לתקשורת חזתותית בשנקר (2013). מאז שסיימתי את הלימודים עבדתי כמעצב גרפי, מעצב UX/UI, ארט דיירקטור, מעצב פאטרנים, מעצב ארט לקליפים וסרטים ועוד.
אינסטגרם
מה
בשיתוף פעולה עם Asia Design Milano, שבבעלות אנה מריה סלינירי, יזמתי, הפקתי ואצרתי את הביתן הישראלי בשבוע העיצוב במילאנו. בביתן של 550 מ״ר הצגנו את התערוכה The Imposibble Story of Israeli Design, שבה השתתפו 35 מעצבים ישראלים צעירים מכל התחומים (עיצוב תעשייתי, טקסטיל, קרמיקה, אדריכלות, food design, אופנה, צורפות, עיצוב גרפי ועוד). המעצבים שהשתתפו ייצגו את ישראל בתור מעצמת עיצוב, בתקווה שיווצרו מכך קשרים מסחריים וכלכלים חדשים.
כבר מהשלבים הראשונים של בחירת המעצבים שנענו לקול קורא, התחזקה אצלי האמונה שיש לנו פשוט את המעצבים הכי טובים ומעניינים (גם אלה שלא נבחרו), ושאנחנו לא יכולים לוותר על ההזדמנות הזאת; חייבים להגיע למילאנו, לא משנה מה, כדי להראות את זה לשאר העולם.
לפני
כשהתחלתי לעבוד על הפרויקט הזה, לא תיארתי כמה מורכב ומאתגר הוא יהיה. במבט לאחור זה מרגיש כמו חצי שנה של רכבת הרים עם ים של עליות ומורדות. עד הרגע הממש אחרון לא היה ברור האם הפרויקט הזה בכלל ייצא לפועל.
• רוצה לקבל את הכתבות שלנו לתיבת המייל? הירשמו כאן לניוזלטר שלנו >>
האתגר הגדול שעמד בפניי היה מימון הפרויקט. עוד אתגר, שאותי הפתיע ממש, הוא חוסר ההכרות של המון מעצבים (וגם של נותני חסות פוטנציאליים) עם אירוע העיצוב הגדול בעולם. כבר מהשלבים הראשונים של בחירת המעצבים שנענו לקול קורא, התחזקה אצלי האמונה שיש לנו פשוט את המעצבים הכי טובים ומעניינים (גם אלה שלא נבחרו), ושאנחנו לא יכולים לוותר על ההזדמנות הזאת; חייבים להגיע למילאנו, לא משנה מה, כדי להראות את זה לשאר העולם.
במילאנו
הגעתי למילאנו לבד כשבוע לפני תחילת האירוע. נדהמתי לגלות את רמת ההתרגשות והסקרנות לקראת בואנו מצד כתבים, אנשי מפתח בסצנת העיצוב האיטלקית והעולמית, ביתנים ומעצבים אחרים ואנשים אקראים שיצא לי לדבר איתם. בהקמות הביתן, יחד עם משלחת המעצבים שלנו, היתה ממש תחושת שליחות, שאנחנו עושים משהו גדול מהחיים ושהצלחנו לעשות ביחד את הבלתי אפשרי.
מרגע שפתחנו את הדלתות הביתן לקהל התמלאתי גאווה, שהנה הצלחנו, אבל לא יכולתי לחזות את מה שקרה בשבוע הזה. לביתן שלנו הגיעו קרוב ל־200 אלף מבקרים, והתגובות היו מרגשות מאוד. כבר ביום הראשון, שהוא לכתבים בלבד, קיבלנו תגובות משבחות ואפילו עיתונאים קנו פריטים מחלק המעצבים שלנו. מהיום השני, שהביתן נפתח לקהל הרחב, התגובות האלה רק הלכו והתעצמו. המון מבקרים חזרו כמה פעמים לביתן (דבר נדיר שכמעט ולא קורה בשבוע כל כך עמוס בתערוכות ודברים לראות) וכמעט כולם חזרו על זה שאצלנו בביתן יש משהו אחר, משהו עם עומק וסיפור.
רוב המעצבים שלנו קיבלו הצעות עבודה, שיתופי פעולה והצעות להשתתף בעוד תערוכות. כמעט כל מי שהציע משהו למכירה – מכר. בנוסף ל־35 המעצבים החלוצים שלנו, היה לי חשוב להביא תוכן נוסף איתנו.
היה לנו כמה אירועים: פרשנות ארטיסטית לטקס קבלת שבת עם המעצבות אן דייץ׳ ודבורה פישר, שיח עם רות בוהנה ממרכז הקבלה על The Power Behind Design, הרצאה מרתקת על 70 שנה לישראל תוך התבוננות על 70 פוסטרים מתוך תקופות שונות ועוד.
הדבר היחיד (כמעט) שחששתי ממנו היה הסיקור התקשורתי, שיכול לעיתים להיות קשוח, אבל לשמחתי צלחנו אותו, ובכתבות שעשו עלינו זכינו לסיקור טוב מאוד עם המון עניין לגבי המדינה שלנו. היה מרגש ומחזק כשמשלחות ישראליות ומבקרים ישראלים באו לכבד אותנו בנוכחותם בביתן שלנו. בנוסף, נוצרו מפגשים מעניינים עם מבקרים ממדינות ערב: זה חיזק את התפיסה שעיצוב ואמנות יכולים לקרב לבבות.
חודשיים אחרי
לקח לי די הרבה זמן לנחות לאחר החוויה הזאת. הייתי צריך תקופה להיות לבד ובשקט במילאנו כדי לנסות להכיל את מה שקרה באותו שבוע מטורף. למדתי המון במהלך הפרויקט הזה, יצרתי המון קשרים עם אנשי מפתח שיכולים לקדם את סצנת העיצוב שלנו ולחזק את הקשרים שלנו עם מה שקורה מעבר לים.
עד היום אני מקבל מיילים מאנשים ומגופים מכל העולם על התערוכה שלנו וכמה שהיא היתה מעניינת ושונה משאר הדברים שהם ראו במילאנו. יש גם הצעות, שאותן אני בוחן בימים אלו, לקחת חלק בעוד אירועי עיצוב בעולם. אני מגשש אחר פרויקטים מעניינים ומאתגרים גם בארץ, כי ממש בא לי ליישם את הידע והיכולות שרכשתי במילאנו גם פה בישראל.
מילאנו 2019 >>> ברנוביץ + קרוננברג >>> גל בולקא ואורי שיפרין ענבי >>> דני מו >>> Toi et Moi >>> לורין באשא >>> עמליה שם טוב >>> קוצ׳יק אמיתי >>> שחר ליבנה >>> Wood N Carbon Crafts
לקריאה נוספת
The post מילאנו 2019 // דני מו appeared first on מגזין פורטפוליו.