מידע פנים // שריתה פלד

שטח פרטי

שריתה פלד, בת 46, בעלת סטודיו ״אקו דיזיין״ שאותו היא חולקת עם בעלה רון. השניים מתגוררים במושב שדי אברהם שבנגב.
אתר / פייסבוק

צילום: עדי זלק וינר

מפרט טכני

עיצוב משרדי neutrino בתל אביב, חברה שמייצרת תכניות בריאות מותאמות אישית לחולי סכרת. שטח המשרד משתרע על פני 300 מ״ר. מטרת הפרויקט היתה לעצבו מחדש כדי להתאים להתפתחות שעברה החברה ולגידול משמעותי במספר העובדים. בפרוגרמה הוגדרה יצירת חלל צעיר וכיפי, מזמין ומפנק.

הפרטים הקטנים

הקונספט נולד מעיסוק של החברה בחיים בריאים: לנגד עינינו עמד משרד מבוסס על בהירות חומרית, שישדר רעננות של נבט חיטה ותחושה נוחה. היות והחברה מסתייעת בשירותי ניהול חיצוניים לא היה צורך בעמדת קבלה, ובכניסה למשרד מוקם חלל סלון ייצוגי שמשמש גם לאירועים משותפים וכאזור עבודה אלטרנטיבי.

• רוצה לקבל את הכתבות שלנו לתיבת המייל? הירשמו כאן לניוזלטר שלנו >>

חלל העבודה המרכזי נחלק לשניים, שביניהם מעבר מרווח. אזור עבודה אחד, שנושק לחלונות הגדולים, מיועד לעמדות העבודה של הצוותים ומופרד במחיצת מתכת, משולבת צמחי סנסיברה שמתאימים לחללים סגורים ומטהרים את האוויר. האזור השני נושק ללב הבניין, שם אין חלונות כלל, ולכן מוקמו בו חדרי ההנהלה שדורשים יותר פרטיות, וכן חלל המטבח והאוכל, המופרדים במחיצת מתכת בדיגום משרביה. בקצה המעבר נקבע חדר ישיבות רחב ידיים, והממ״ד המסופח למשרד הפך לחלל ישיבות אינטימי ונעים למי שצריך עבודה בחלל מופרד וסגור.

בחרנו להשתמש בארבעה רכיבים עיקריים: בטון חשוף שכבר קיים בחלל, כולל תקרות חשופות. שילבנו עץ בפרקט ובלוחות בירץ׳ טבעיים, חתוכים בגריד שמסמל את בחירת תכניות הבריאות, לחיפוי הקירות, כשבתוכם משתלב לוגו החברה עשוי מחומר אורגני – טחב. התחושה הירוקה מושגת באמצעות לוחות מרופדים, אלמנטים צבועים בירוק והרבה צמחים. בריהוט, באקססוריז ובאמנות שהוזמנה הישר מאיטליה בחרנו בצבעוניות מתפרצת.

רכיב מרכזי נוסף בחלל הוא קיר כוח שבנוי מאלמנטים מעוגלים, מרופדים בבדים ירוקים בצבעוניות משתנה, ומשמש גם כקיר אקוסטי בחלל המשותף שפתוח אל חלל הסלון. מאחר שתקציב הפרויקט היה מוגבל וזמן התכנון וההקמה שהקוצב לו היה קצר, נדרשנו ליצור פתרונות יעילים בכל הקשור לבחירת החומרים ודרכי הביצוע, ולשמחתנו הם הוכיחו את עצמם. התהליך היה אינטנסיבי, מפרך ומאתגר אך גם מהנה, והתוצאה שהתקבלה שווה את המאמץ.

פרט שולי

הייתי מוותרת בשמחה על ״אובר אקססוריז״ ששולט היום בסצנת העיצוב. מבחינתי זוהי קישוטיות יתר, שמסיטה את העין ואת תשומת הלב מתחושת החלל עצמו.

לפרטים נוספים

הייתי שמחה לעצב את הבית של הדלאי למה או של גנדי בגרסתם הנוכחית. לתחושתי זה יכול להיות אתגר עיצובי מרתק ביותר. לעשות עיצוב טוב, שאינו מנקר עיניים ושצריך להעביר את רוח האדם החי בו.