מסוף כרם שלום הוא מסוף גבול שהוקם בסמוך לקיבוץ כרם שלום לאחר ההתנתקות מרצועת עזה. המסוף מאפשר מעבר מטען מישראל לרצועת עזה ולמצרים, ולהפך. לאחר סגירתם ההדרגתית של מעברים אחרים מישראל לרצועת עזה (כמו מעבר קרני), זהו המעבר היחיד לשינוע סחורות לרצועת עזה וממנה.
המעבר מוחזק על ידי שלוש רשויות שונות: צה״ל, הרשות הפלסטינית וחמאס. כל אחת משתמשת בסגירתו כאמצעי הרתעה והענשה כלפי הרשויות האחרות. בזמן סגירות המעברים, המזון שהיה אמור לחצות את הגבול עומד וממתין במעבר הגבול, וברוב המקרים ייזרק לאחר שיירקב בשמש ללא כל אמצעי קירור או שימור. רק בשנת 2018 נזרקו לאשפה 1,800 טון של ירקות במעבר כרם שלום.
כחלק משיעור סטודיו ״שרשרת המזון״ במחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל, בהנחיית ליאורה רוזיין, התבקשנו לחשוה על המילה ״הישרדות״ בהקשר של מזון. כשהתחלתי את תהליך המחקר שמתי לב שהמונח רחוק ממני ומהמציאות שבה אני חי, לכן ניסיתי לבחון היכן נמצאת הישרדות מסביבי. המחקר הוביל אותי לסדרת כתבות על סגירת המעברים בערוץ 2 וסרטו של דוד אופק, ״מותרות״, שעוסק בחוקים האבסורדיים שנוגעים למעברי מזון משני צידי הגדה. אז נחשפתי להישרדות שמתקיימת ממש במפתן ביתי: הישרדות כלכלית, פוליטית וחברתית שנוגעת למזון. הגורם המשותף לכל מקורות המחקר היה האבסורד המודגש והנזק הכלכלי העצום שמתרחש משני צדדי הקונפליקט, שפוגע גם ככה בחברה מוחלשת מלכתחילה.
• רוצה לקבל את הכתבות שלנו לתיבת המייל? הירשמו כאן לניוזלטר שלנו >>
כך נולד ״כבושים״, פרויקט שעוסק בשימור וכבישת המזון שמבוזבז במעבר הגבול, ומטרתו למנוע נזק כלכלי גדול לחקלאים ולסוחרים משני צידי הגבול. השימור מתבצע על ידי שקיות אטומות המכילות מלח בכמות מספקת לכבישת הירקות באופן מסורתי. השקית תפורה בגודל סטנדרטי שנועד להכיל את הירקות הנמצאים בקרטון ירקות חקלאי; לאחר מכן אפשר להיכנס אותה אל אותו ארגז על מנת להשאיר את המזון בתוך שרשרת התובלה שהיה בה.
לאורך כל המחקר ניסיתי להימנע מנקיטה של עמדה פוליטית או חברתית ימינה או שמאלה, ולנסות להציע פתרון לבעיה מתוך נקודת מבטו של מעצב תעשייתי: היכן נמצאת הבעיה הבלתי צפויה בשרשרת ההובלה? וכיצד על ידי התערבות של מוצר אחד בתוך השרשרת, יהיה אפשר לתקן אותה במעט?
יחד עם זאת, שם הפרויקט – ״כבושים״ – טומן בתוכו מטען פוליטי כבד שיכול להתפרש לצדדים שונים. אולם זה חלק גדול מהכוונה, לפתח דיאלוג בין צדדים שונים ולחשוף גישת עבודה א־פוליטית לנושא טעון ומורכב פוליטית, בניסיון לפשט אותו לגורם האנושי הקטן ביותר שבו – החקלאי והסוחר – תוך כדי התעלמות מודעת מגורמים ממשלתיים וצבאיים. בתהליך העבודה פגשתי דמויות רבות משני צידי הקונפליקט שנפגעות מהבעיה באופן כלכלי שכמעט ואינו מאפשר התרוממות בחזרה. טובת אותם האנשים הייתה אבן הדרך המרכזית בחיפוש אחר הפתרון המוצע.
מדור הגשות כולל חומרים שהתקבלו במערכת פורטפוליו. שלחו לנו סיפורים חדשותיים, מידע בלעדי ופרויקטים מעניינים ותקשורתיים. פרטים נוספים בעמוד ההגשות שלנו
The post איתמר בן שושן // כבושים appeared first on מגזין פורטפוליו.
