״זה לא שבוע אופנה ולא יהיו לנו דוגמניות שהולכות על מסלול. זה פסטיבל לתרבות אופנה עכשווית בירושלים. אופנה היא לא רק מסלול, דוגמנית יפה (או לא), שיק או שוק. אנחנו רוצים לקחת את כל מרכיבי המערכת ולבחון אותם מחדש: מה זה אומר להיות מעצב אופנה ב־2020? מה זה אומר תקשורת אופנה? צרכנות אופנה? אנחנו רוצים להרחיב את השיחה, להפוך אותה ליותר מעניינת, לחשוף את התהליך מאחורי הבגד״.
–
הרעיון לפסטיבל OVERALL, שיתקיים לראשונה בשבוע הבא בירושלים, נולד כששלי סתת־קומבור, ראש המחלקה לצורפות ואופנה בבצלאל ובעלת מותג הנעליים coupleof, הגיע לפגישה עם אילת ליבר, מנכ״לית מוזיאון מגדל דוד, בחודש אפריל האחרון. ״היא סיפרה לי על יוזמה של הרשות לפיתוח ירושלים, בתמיכת משרד ירושלים ומורשת, לקיים אירוע אופנה שהוא לא שבוע אופנה במהות המוכרת שלו״, מספרת סתת־קומבור. יש בירושלים שבוע עיצוב, יש את פסטיבל מקודשת ואת פסטיבל ישראל, אבל אופנה היא תחום שלא טופל״.
בסוף אותו החודש סתת־קומבור אירחה את מעצב האופנה חוסיין שאלאיין בבצלאל, והזמינה את שחר אטואן – חוקר אופנה, מבקר האופנה לשעבר של עיתון הארץ, וכיום יוזם ומנהל אמנותי של אירועי תרבות – לראיין אותו במפגש עם הסטודנטים. ״הרגשתי שמצאתי פרטנר מדהים שאני יכולה ללכת איתו יד ביד, שיכול לצקת תוכן לאירוע ביחד איתי, והצעתי לו לעבוד ביחד״.
שלומית עמר ואהרון גניש, הקולקטיב
שחר – שלי באה אליך ואומרת לך בוא נעשה פסטיבל אופנה בירושלים: זה לא נראה לך קצת מוזר? זו לא בירת אופנה.
אטואן: ״להפך, חשבתי שזו הזדמנות מצויינת לעשות משהו אחר מבחינת התפיסה, משהו חדש. מה גם שהרבה דברים רדיקלים ומחתרתיים קורים בירושלים. יש עולם שלם של אופנה שלא מתגלם רק בתצוגת אופנה ובתוצר הסופי של הבגד. מצד שני, בתצוגת אופנה הצופים הם פאסיביים, ופה רצינו שהמבקרים לא רק יסתכלו: יש סדנאות ומיצגים ומיצבים שהמבקרים יכולים לקחת בהם חלק״.
סתת־קומבור: ״רצינו להגיב לירושלים. אני ירושלמית במקור, גדלתי בירושלים, קאפל אוף נולד בירושלים, אני ראש מחלקה בירושלים״.
אפרופו ראש מחלקה, איך העבודה על הפסטיבל מתקשרת לדברים אחרים שאתם עושים?
סתת־קומבור: ״יש לי שני כובעים, המסחרי והאקדמי: מצד אחד אני מעצבת נעליים ומצד שני אני ראש מחלקה, ואני רואה יתרון בדו־כיווניות הזאת. לשם אנחנו מכוונים: אול־אובר, אובר־אול (all over, over all); משחק המילים הזה מתבקש, הוא נכון״.
שלי סתת־קומבור: יש לי שני כובעים, המסחרי והאקדמי. מצד אחד אני מעצבת נעליים ומצד שני אני ראש מחלקה, ואני רואה יתרון בדו־כיווניות הזאת. לשם אנחנו מכוונים: אול־אובר, אובר־אול (all over, over all); משחק המילים הזה מתבקש, הוא נכון
שלי סתת קומבור
אטואן: ״במשך עשור כתבתי על אופנה בעיתון הארץ, ואחד הדברים שניסיתי לעשות היה להנכיח שיח מקצועי רחב, לחשוב על אופנה לא רק כעל משהו טוב או רע, יפה או מכוער, אלא לבחון למה דברים מקבלים צורה ברגע מסוים: איך אופנה היא חלק מתרבות פופולרית או תרבות חזותית. גם במוזיאון תל אביב כמנהל אמנותי ומפתח של פרויקטים מיוחדים אני מנסה לחבר בין תרבות גבוהה ונמוכה, וזו הזדמנות לקחת את הדבר הזה של אופנה ולפתוח אותו למשהו אחר, להמון דברים חוץ ממסלול. אני לא מזלזל במסלול חלילה, אבל את זה אנחנו מכירים. אנחנו רוצים להראות שאופנה יכולה להיות יותר רלוונטית לקהל גדול יותר, לא רק לגרעין הקשה״.
הקשר בין מה שאני לובש, עונד, נועל
במהדורה הראשונה של פסטיבל OVERALL, שיתרחש ברובו במוזיאון מגדל דוד בתאריכים 17-20 ביולי, יקחו חלק עשרות מעצבים ואמנים שיציגו תערוכות, מיצגים, הדגמות חיות, ושיתופי פעולה. גולת הכותרת של הפסטיבל היא השקת קולקטיב, מעבדת עיצוב אופנה, טקסטיל צורפות ואביזרים, שמפעילים שבעה מעצבים צעירים, בולטים בתחומם, בהנחייתה של המעצבת קלודט זורע והמנהלים האמנותיים של הפסטיבל – סתת־קומבור ואטואן.
• רוצה לקבל את הכתבות שלנו לתיבת המייל? הירשמו כאן לניוזלטר שלנו >>
שבעת המעצבים – יותם בהט, רותם גור, אהרון גניש, מוריאל דז׳אלטי, שאדי מג׳דלטון, שלומית עמר וענר שבח – מייצגים קשת רחבה של מיומנות בשדה האופנה על מגוון מסורותיה הישנות והחדישות. הם התבקשו ליצור מערכות לבוש טוטליות הכוללות גם אביזרים ותכשיטים, תוך התייחסות למורכבות ולייחודיות של העיר ירושלים. במסגרת האירוע הקהל יוזמן להיחשף לתהליכי העבודה של השבעה, למלאכות היד והמכונה, לטכניקות הייחודיות ולחומרים החדישים שמשמשים את חברי הקולקטיב בפעולותיהם השונות, כמו גם לסדנת צילום שתתקיים במצודה מסביב לשעון.
אתכסיא. צילום: שי קדם
רוני חג׳ג׳. צילום: מ״ל
קרוס. צילום: הגר בדר
בין המיצבים והפרפורמנס בפסטיבל: גילי אבישר במיצג מפרשיות ססגוני בלב המצודה; נועה יפה תארח את המבקרים בקולאז׳ים סוריאליסטיים נוטפי סטייל שירכיבו יחד; רוני חג׳ג׳ יזמין את הקהל לעצב מחדש בגדים שיביא איתו מהבית בסדנה פרפורמטיבית; חמש רוקמות פלסטיניות ילמדו את הקהל הרחב לעטר פריטי לבוש אישיים מהבית ברקמות מסורתיות; גנית גולדשטיין תפעיל עמדה אינטראקטיבית לצורפות של תכשיטים עתידניים; דורי שושן תזמין נשים וגברים לסדנת כיסויי ראש אופנתית של המותג אתכסיא; ועוד. בנוסף יתקיים יום עיון תחת הכותרת ״Closet X – כך ייראה ארון הבגדים ב־2030״ ויוצעו לקהל 19 סיורי אופנה, שינסו לעקוב אחר סיפור האופנה הירושלמי.
סתת־קומבור: ״בתחילת העבודה חשבתי שיהיה אתגר מעניין להקים קולקטיב מהבוגרים של שלוש האקדמיות באופנה, טקסטיל וצורפות, ולהפוך אותם ליחידה אחת; אתגר חברתי ויצירתי שיהיה האבן השואבת של האירוע, ויתן מענה לתפיסה של טוטאל־לוק עם מערכת שלמה שעוסקת בשאלה מה הקשר בין מה שאני לובש, עונד, נועל.
״זה גם מסר לדור החדש של המעצבים: בגלל שאנחנו בתקופה של שפע ויש המון מהכול, איפה אני משתתף בתהליך הפיתוח והייצור של מה שאני עושה? אנחנו כבר לא בסיטואציה שבה יש לי מנהל מותג ומנהל חנות ומנהל עובדים ואני רק מעצבת. אנחנו צריכים לחנך את המעצבים להיות שותפים בתהליך – למכור בחנות, לעשות תדמיתנות, לתפור. אנחנו לא יכולים לעמוד מהצד ולתת הוראות: אנחנו צריכים להיות בתוך תהליך הייצור.
״יהיה לנו גם דראג־בול, שיתוף פעולה עם ליין ה׳קרוס׳, דוגמת הנשפים המיתולוגיים של שנות ה־70 וה־80 בניו יורק, אבל בזיקה לירושלים. דראג הוא פרפורמנס כמו שכל התלבשות היא פרפורמנס, רק בהקצנה סופר כיפית ומוגזמת. אני אוהב את החיבור הלא צפוי, המיקס המטורף שאנחנו שמים הכל ביחד, כי אנחנו מאמינים שבשטח קורה משהו שאתה לא יכול לצפות, והוא יכול להיות מדהים״.
סתת־קומבור: ״והפרשנות של כל צופה תהיה אחרת. זה משהו שלמדתי עם השנים, אני לא יכולה לשלוט בפרשנות אבל אני יכולה ללמוד ממנה. עשינו פה מהלך של קומפוזיציה, ואני מתרגשת ומחכה לראות איך הכל יעבוד ביחד, איך כולם יקבלו תשומת לב, איך הקהל יצליח לחוות את האירועים השונים. זה כמו לבנות קולקציה, זה הדבר שהכי מושך אותי, הבנייה של הכל, ההרכבה.
״אנחנו הולכים לעשות גם מיצב של הלבשה של המגדל, לא של האנשים. מה זה להלביש מגדל? מה זה להלביש דומם? באיזו טכניקה? אני לא מגלה. זו תהיה הפתעה. איזה דימוי זה מעלה? זה כמו להלביש בן אדם? מה זה מעורר בנו כצופים?״
שאלה טובה.
״נשאיר אותה פתוחה שתהיה הפתעה״.
אם לחזור לעולם האופנה המקומי, המצב שלו לא פשוט, כשכל רגע שומעים על מעצבי אופנה ורשתות שמפסיקים לפעול.
סתת־קומבור: ״לכן נורא חשוב לנקוט עמדה. אין פה שחור ולבן, אין צודק ולא צודק. יש לנו דור שנורא רוצה להיות מעצבי אופנה, ואני מודעת לקשיים בלהיות מעצב, זו התמודדות לא פשוטה, מתוך זה שאני ערה למה שקורה מסביבנו. לקחנו את הנושאים הבוערים של אחריות חברתית, טכנולוגיה, קיימות. אני חושבת שכל מעצב צריך למקם את עצמו בתוך השלישיה הזאת, חייב למצוא אג׳נדה. רק ככה הוא יוכל לשרוד. אם אתה מעצב אתה צריך לעשות כמעט הכל כולל לנהל את דפי הפייסבוק שלך.
״אז במקום לכאוב על מה שקורה זו הזדמנות לייצר, להמציא לחדש. מהמקום הזה אפשר רק לצמוח: להתעקש על השפה היחודית שלך, לחשוב איך אני נותן מענה לא רק לאאוטפיט אלא גם לאביזרים, לחשוב על המשך לימודים, לראות מה קורה בעולם ולחזור עם תובנות ידע וניסיון״.
אטואן: ״אנחנו אולי קצת מחזירים אמון במערכת. יש שבר, וחשוב לתת כבוד למקצוע. מעניין אותנו לגרום לאנשים שרגילים לקנות בגדים מרשת כזו או אחרת לבחון את הבגד שהם קונים. לשאול מי תפר אותו, אופה הוא יוצר, להיות יותר ערניים. אנשים נשבו ברעיון שהיום הכל קורה באינטרנט, מה שעוד יותר הרחיק את המעצבים מהלקוחות שלהם. אם פעם היית הולך לחנויות ופוגש מעצב, היום הכל במסך. מהבחינה הזו הקולקטיב והעבודה בשטח משקפים שאלות כמו מה זה הדבר הזה שמעצב אופנה עושה, מה זה אומר להיות מעצב אופנה״.
יותם בהט, הקולקטיב
ענר שבח ומוריאל דז׳לדטי, הקולקטיב
שחר אטואן
שחר אטואן: תעשיית האופנה נמצאת במשבר, לא רק בארץ. זו תעשייה שמנסה להבין את הדרך שלה, דברים לובשים צורות חדשות. והנה, גם אצלנו, בתוך כל הכאוס הזה, יש שבוע אופנה ועכשיו עוד פסטיבל. יש כוחות שזזים כל הזמן ומשלימים אחד את השני
״תעשיית האופנה נמצאת במשבר וזה לא רק בארץ. כל העניין של תצוגות אופנה, לא ברור מה קורה איתו: עונות, משפיענים, רשתות שמעתיקות, הזיהום שהתעשייה הזו מייצרת. זו תעשייה שמנסה להבין את הדרך שלה, דברים לובשים צורות חדשות. דברים משתנים. והנה, גם אצלנו, בתוך כל הכאוס הזה, יש שבוע אופנה ועכשיו עוד פסטיבל. יש כוחות שזזים כל הזמן ומשלימים אחד את השני״.
אתם אופטימיים?
אטואן: ״מאוד. לא היינו יכולים לעשות את זה אם לא. למרות שהתוכנית כבר סגורה, עדיין אנחנו מלהיבים אחד השני כל הזמן על דברים חדשים שהיינו רוצים להוסיף״.
סתת־קומבור: ״בטח. זה בילט אין. אנחנו מלאים בתשוקה, משלימים אחד בשני; מלאי מוטיבציה״.
OVERALL, מוזיאון מגדל דוד, ירושלים, 17-20.7
עלות כניסה לכנס: 50 ₪, עלות סיור למשתתף: 30 ₪
The post OVERALL: בלי דוגמניות על המסלול, בלי שיק או שוק appeared first on מגזין פורטפוליו.
